הנושאים החמים
הנושאים החמים
בס"ד
כל ערב סוכות אני נזכרת מחדש בהתקף האלרגיה, יותר נכון האלרגיה מזכירה לי את עצמה.
האף המדגדג, העיניים הדומעות, המטטא הצמוד אלי כל פעם שאי מי מהשכנים סכך את סככו,
איך ידעתי? פשוט לפי הדגדוג שמתחיל בקצה האף עד למצב של קושי בנשימה.
תזהרו עם ארבעת המינים, תאגדו אותם רק בסוכה, אני אלרגית!
הייתי מבקשת שוב ושוב, וכל פעם שמישהו שכח, תופסת שוב את המטטא.
מי שאלרגי מבין.
באחד הימים נצנץ לי רעיון בראש: "הי, למה שלא אתפלל על זה?"
ותשובה שגורה על לשוני : "הרי אין סיכוי, אף אחד לא נפתר מאלרגיה,
האלרגיה היא חברה נאמנה שמגיע יחד עם קרדיט האבק, ופריחה עונתית".
אבל הי, נזכרתי, לפני זמן מה בביקורי אצל הרופאה היא הביאה לי כדורים נגד אלרגיה, לא שהם מועילים תמיד, ולא שלוקחים אותם מיד ברגע שהכל מתחיל אבל כן יש הקלה, הרפואה השתפרה עם השנים, ומה שפעם היה פחות יעיל היום יותר יעיל.
"הנה לך, תתפללי, את יודעת שיש משהו שיכול לעזור, וגם אם לא, התפילה תמיד מועילה, תאמיני".
אז כן, התפללתי, בקשתי מה' שבבקשה ייקח ממני את האלרגיה הזאת, המדגדגת, המקשה על הנשימה, המעייפת, זאתי' שגורמת לי לרצות להתחפר במיטה, רק כדי שאוכל לנשום כראוי, זאתי שגורמת לי ללכת עם מטטא ביד, לבקש שוב ושוב לא להכניס אבק הביתה, אבק שאף אחד לא רואה, ורק התעטשויות חוזרות ונשנות מוכיחות שהוא קיים גם קיים.
בבקשה ה' שאפסיק לפחד מהבד של הסוכה בסוף סוכות, מהפריחה על העצים שנופלת ומרבדת את הכביש בצהוב.
ובליבי אמונה – הרי ה' יכול לעשות הכל.
וראה זה פלא – ערב סוכות ומשהו משונה לי, לא שמתי לב מתי עלה הסכך של השכנים, גם אחרי שסוככו את סוכתי לא הרגשתי ולא דגדוג קל, האמת היא כאשר לא מציק לא בדיוק שמים לב, אבל כן, אחרי כמה ימים, נפלה בי ההבנה – אין אלרגיה.
אולי זהו חיסון הקורונה – שמשפיע על אלרגנים, אולי הוא היה שליח של בורא עולמים למגר את האלרגיה המטרידה.
ואולי, אולי היתה זו התפילה אותה התפילה שלא חשבתי להתפלל אותה, בגלל שחשבתי שהיא לא תתכן.
ה' הראה לי שיתכן גם יתכן.
על כל דבר, גם מה שנראה רחוק מן הסבירות, גם מה שנראה כבלתי אפשרי, גם מה שנראה לא במציאות הטבעית, אפשר להתפלל, ראוי להתפלל.
הרבה דרכים לו למקום למלא בקשתנו.
תודה לך ה',
ברוך שומע תפילה.
כל ערב סוכות אני נזכרת מחדש בהתקף האלרגיה, יותר נכון האלרגיה מזכירה לי את עצמה.
האף המדגדג, העיניים הדומעות, המטטא הצמוד אלי כל פעם שאי מי מהשכנים סכך את סככו,
איך ידעתי? פשוט לפי הדגדוג שמתחיל בקצה האף עד למצב של קושי בנשימה.
תזהרו עם ארבעת המינים, תאגדו אותם רק בסוכה, אני אלרגית!
הייתי מבקשת שוב ושוב, וכל פעם שמישהו שכח, תופסת שוב את המטטא.
מי שאלרגי מבין.
באחד הימים נצנץ לי רעיון בראש: "הי, למה שלא אתפלל על זה?"
ותשובה שגורה על לשוני : "הרי אין סיכוי, אף אחד לא נפתר מאלרגיה,
האלרגיה היא חברה נאמנה שמגיע יחד עם קרדיט האבק, ופריחה עונתית".
אבל הי, נזכרתי, לפני זמן מה בביקורי אצל הרופאה היא הביאה לי כדורים נגד אלרגיה, לא שהם מועילים תמיד, ולא שלוקחים אותם מיד ברגע שהכל מתחיל אבל כן יש הקלה, הרפואה השתפרה עם השנים, ומה שפעם היה פחות יעיל היום יותר יעיל.
"הנה לך, תתפללי, את יודעת שיש משהו שיכול לעזור, וגם אם לא, התפילה תמיד מועילה, תאמיני".
אז כן, התפללתי, בקשתי מה' שבבקשה ייקח ממני את האלרגיה הזאת, המדגדגת, המקשה על הנשימה, המעייפת, זאתי' שגורמת לי לרצות להתחפר במיטה, רק כדי שאוכל לנשום כראוי, זאתי שגורמת לי ללכת עם מטטא ביד, לבקש שוב ושוב לא להכניס אבק הביתה, אבק שאף אחד לא רואה, ורק התעטשויות חוזרות ונשנות מוכיחות שהוא קיים גם קיים.
בבקשה ה' שאפסיק לפחד מהבד של הסוכה בסוף סוכות, מהפריחה על העצים שנופלת ומרבדת את הכביש בצהוב.
ובליבי אמונה – הרי ה' יכול לעשות הכל.
וראה זה פלא – ערב סוכות ומשהו משונה לי, לא שמתי לב מתי עלה הסכך של השכנים, גם אחרי שסוככו את סוכתי לא הרגשתי ולא דגדוג קל, האמת היא כאשר לא מציק לא בדיוק שמים לב, אבל כן, אחרי כמה ימים, נפלה בי ההבנה – אין אלרגיה.
אולי זהו חיסון הקורונה – שמשפיע על אלרגנים, אולי הוא היה שליח של בורא עולמים למגר את האלרגיה המטרידה.
ואולי, אולי היתה זו התפילה אותה התפילה שלא חשבתי להתפלל אותה, בגלל שחשבתי שהיא לא תתכן.
ה' הראה לי שיתכן גם יתכן.
על כל דבר, גם מה שנראה רחוק מן הסבירות, גם מה שנראה כבלתי אפשרי, גם מה שנראה לא במציאות הטבעית, אפשר להתפלל, ראוי להתפלל.
הרבה דרכים לו למקום למלא בקשתנו.
תודה לך ה',
ברוך שומע תפילה.
