התייעצות הילד שלכם יודע לשחק? הילד שלי לא...

[סל קל]

יש לי ילד מתוק בן 3.5 שלא יודע להעסיק את עצמו בכלל
רק אם אני ממש יושבת איתו צמוד אחד על אחד וגם אז הוא מצפה שאני אהיה הדמות הפעילה במשחק
ניסיתי מגוון ענק של משחקים, הרכבות לסוגיהן, פאזלים וגם דפי עבודה, מדבקות וציורים
ניסיתי גם לשבת איתו ולחכות שישקע במשחק ואז לקום
אגב, צפיתי בו משחק עם חברים והוא משחק מאד יפה
לא מצפה שיעסיק את עצמו במשך שעות לבד וגם כמובן שאני יושבת איתו כשאני יכולה אבל אין לי אופציה כל הזמן להיות איתו וכן הייתי חושבת שהוא כבר בגיל שיכול לשחק חצי שעה-שעה לבד
אולי אני טועה?
אשמח לשמוע מנסיונכן....
מציינת שהוא ילד חמוד וקלאסי, לא ידוע לי על בעיות כלשהן ב"ה

 

[י ס]

וואו, ממש מעניין.
אז דבר ראשון נראה שהוא מאוד מעריץ אותך
אבל חוץ מזה, הוא צריך גם לשחק...
נראה שאין לו בעיה עם משחק, לא איתך, (כי הוא כן משחק כשאת לידו) וגם לא עם חברה.
אם אני קורא נכון, הוא בסך הכל רוצה לקבל ממך עוד קצת תשומת לב.
או שהוא מפחד שתעזבי אותו...
אגב, ניכר שגם כשהוא במשחק איתך הוא מרוכז בך מאוד - מציאות שגם כשהוא שוקע ואת קמה זה מפריע לו...
לכן זה יכול להיות אחד מהשניים לדעתי:
1. חרדת נטישה.
2. חוסר בתשומת לב.
שניהם לא מחייבים בכלל כוונה רעה - אלא פשוט חוסר מודעות.
בכל מקרה, אני מרשה לעצמי להזכיר ששום עצה לא מחליפה ייעוץ טיפולי!
בהצלחה.

 

[BIZZARC- עשירה]

ניסית ללמד אותו לשחק לבד?
וכן, זה הרבה פעמים פחות מעניין להם לשחק לבד.

 

[דדי גמדי]

מנסיון אישי, יש ילדים שלא יודעים להעסיק את עצמם!
אני כבר השלמתי...

 

[סל קל]

ניסית ללמד אותו לשחק לבד?
וכן, זה הרבה פעמים פחות מעניין להם לשחק לבד.

איך מלמדים??

 

[BIZZARC- עשירה]

איך מלמדים??

בע"ה מאוחר יותר אפרט.

 

[lh]

וואו, איזה אמא אלופה את! זה באמת שלב כזה בגיל שהם כל כך זקוקים לנו לידם, וזה יכול להיות מתיש לפעמים. נשמע שאת כבר עושה כל מה שאפשר – משתדלת לגוון, לשחרר בהדרגה, ולנסות לעודד אותו לעצמאות.

גם אצלנו זה היה ככה, ואני זוכרת שניסיתי לשבת איתו כמה דקות ממש קרוב בהתחלה ואז "להיעלם" לרגע ולראות מה קורה. לפעמים עוזר פשוט לתת איזה רעיון קליל כדי להכניס אותם למשחק – למשל, אם הוא עם בובות, אז להציע לבנות להן בית או לעשות מסיבה קטנה, ולשחרר. זה נותן להם כיוון ומשם הם לרוב כבר זורמים לבד.

היו משחקים מסוימים שיותר עבדו בזה – כמו קוביות, מכוניות, כל מיני צעצועים שאפשר לשחק איתם בדרכים שונות בלי חוקים ברורים. לפעמים גם הייתי מגדירה "זמן משחק עצמי", אפילו אם זה רק 10 דקות, תוך כדי שאני ליד, והם למדו לאט לאט להישאב לזה לבד.

ועוד דבר שעוזר ממש זה פשוט לתת חיזוקים קטנים – כמה יפה הוא שיחק לבד, כמה זה כיף לראות אותו נהנה ככה… כל הדברים האלה ממש מחזקים להם את הביטחון ומעודדים אותם להמשיך.

 

[ביתי]

אצלי עזר להגיד לו שאני לידו אבל עסוקה
אז שיחק לידי ומידי פעם בדק שאני עוקבת מה עשה
התחלתי עם הוראה ברורה-עכשיו אני יושבת על הספה ואתה בונה מגדל במגנטים
ולאט לאט הוספתי מה עוד לעשות -עכשיו תביא את האנשים ותכניס לבית...
ממש מובנה הוראה בהתחלה ולאט לאט הצליח לפתח מעצמו משחק
הגם שהיום כמעט בן 4 משחקים של קופסאות ריקות מפות קטנות ואביזרים שהם לא משחק מעסיקים אותו יותר משעה
ומשחק במשחקים עד 3/4 שעה
ברעיון ילד בן 3 אמור להעסיק את עצמו לבד לפחות כחצי שעה ,לא מחייב במשחק ממש אלא התעסקות סביב משהו או כמה משהואים לבד חצי שעה
אבל עדיין אם אני לא באזור אז לא משחק
הוא חייב שאהיה באזור שמיעה שלו שלי, וזה נורמלי ורגיל לגיל

 

[המליונרית]

זה עובר עם הגיל

 

[אם הבנות :)]

אם הסיפור הוא דווקא תשומת לב שהוא זקוק לה ממך
אז- זה לא חייב להיעשות דווקא במשחק.
אפשר לצאת יחד לטייל, לקניות, לאפות יחד ועוד.
בכל אופן, לא נשמע לי ממש חריג.
זה גיל שהם בהחלט צריכים חברה.
כן הייתי מצפה לפרקים קצרים (20 דק') שיצליח להעסיק את עצמו, לאו דווקא במשחק רשמי.

 

[aabb]

אני שמה אותם לשחק לידי איפה שאני עובדת זה נותן הרגשה אני איתם

 

[nhfk]

אני הרבה פעמים מבשלת והבן שלי מאוד אוהב לשבת על כיסא בר לידי ו"לעזור" לי או רק להסתכל ולפטפט

 

[סל קל]

בגדול לא אכפת לו שמישהו אחר ישחק איתו (אין הרבה אופציות בד"כ...) ככה שלא נראה שמגיע מחוסר בתשומת לב (גם באמת לא נראה לי שחסר לו אבל לא יכולה לדעת בוודאות...)
אולי באמת ילמד בסוף, בינתיים מה שניסיתי לא ממש עבד
ראיתי ילדים בגילו ששוקעים יפה במשחקי דמיון, אולי בגלל שהוא טיפוס מרובע זה יותר קשה לו...
רק תהיתי מה אני מפספסת אבל נשמע מהתגובות שזה די נורמלי... חושבת שהוא קצת קיצוני בכך שלא מוכן לשחק לבד בכלל אפילו לרגע גם כשאני לידו, מקווה שישתפר... תודה לכל מי שטרח לענות

 

[יראת גאולה]

אולי תנסי משחק יותר ממוקד ופחות דימיון. למשל ליצור דגם לפי כרטיסיה (יש במגנטים / לוח מגנטי / פטריות/ משושים).
גם זה כנראה לא יעבוד ביום אחד, אבל לאט לאט הוא כן יהנה. תשבי איתו ללמוד איך להעתיק דגם (כמובן קל ותואם גיל), ואז תכווני אותו 'עכשיו תשלים שורה של צהובים', ואחרי כמה פעמים את יכולה לומר לו 'אתה עכשיו תיצור את הגלגלים ואני בינתיים הולכת רגע למטבח ותיכף חוזרת לראות איך עשית יפה את הגלגלים...'. כשאת חוזרת להחמיא לו שעשה לבד... ולאט לאט להאריך את המשימה של לבד.

אמנם כתבת פאזלים. אבל יכול להיות שפאזל שלם נראה לו 'הר' רציני להרכיב לבד, ולנסות לתת לו להצליח לבד, אבל באופן מדורג.

ועוד אפשרות - לצרף אותו למשימות שלך... לבשל, לאפות, כביסה, ניקיון... הם אוהבים מאוד.
או לפחות שישחק לידך / שאת תתעסקי בעניינייך לידו.

 

[מאמימוש]

עניין של אופי,
לפעמים שווה להצמיד חבר ולנסות לראות איך הולך ביחד

 

[תותחינוס]

בגדול לא אכפת לו שמישהו אחר ישחק איתו (אין הרבה אופציות בד"כ...) ככה שלא נראה שמגיע מחוסר בתשומת לב (גם באמת לא נראה לי שחסר לו אבל לא יכולה לדעת בוודאות...)
אולי באמת ילמד בסוף, בינתיים מה שניסיתי לא ממש עבד
ראיתי ילדים בגילו ששוקעים יפה במשחקי דמיון, אולי בגלל שהוא טיפוס מרובע זה יותר קשה לו...
רק תהיתי מה אני מפספסת אבל נשמע מהתגובות שזה די נורמלי... חושבת שהוא קצת קיצוני בכך שלא מוכן לשחק לבד בכלל אפילו לרגע גם כשאני לידו, מקווה שישתפר... תודה לכל מי שטרח לענות

לענ"ד הלא מקצועית,
משחקי דמיון הוא דבר מאוד משמועתי,
ולכן ילד שלא יודע לשחק משחקי דמיון, הייתי פשוט מלמדת אותו.
בהתחלה משחקת איתו, נותנת לו להוביל
בהמשך מכינה את המשחק, מתחילה, ומצטרפת בדיבור תוך כדי שטיפת כלים/קיפול כביסה.


יש ילדים שמאוד אוהבים ליצור יצירות, וזה מעסיק גם מאוד.

 

[BIZZARC- עשירה]

ראיתי ילדים בגילו ששוקעים יפה במשחקי דמיון, אולי בגלל שהוא טיפוס מרובע זה יותר קשה לו...

אין הרבה ילדים בגילו ששוקעים במשחק דמיון - לבד- זה הרבה יותר מסובך מאשר עם שניים
ביררתי את זה בזמנו כשהדאיג אותי שהבן שלי לא משחק לבד

ללמד לשחק- קודם כל לשחק לפי דגם, לדוג' לבנות מהמגנטים דגם מתמונה, בהתחלה בהנחיה שלך ואז רק בעידוד צמיד שלך ואז רק בתמיכה טכנית מרחוק...
אחרי שהוא מיומן בבנית פאזלים קטנים/הרכבת מסלולי רכבת/בנית דגמים ממגנטים או דופלו, לצייר ציורים וכו' -לבד- אז תכיני לו מדף/פינה עם הדברים האלו נגישים וכשאת רוצה לעשות משהו אחר תציעי לו- אני עכשיו שוטפת את הכלים הבשריים, באיזה משחק אתה רוצה לשחק? לך תבחר מהמדף וכשאני אגמור אני אבוא לראות מה עשית/בנית/ציירת
או- רוצה שנשחק עם הרכבת? לך תבנה את המסילה ואני בנתיים מכניסה מכונה, כשהוא סיים לבנות אז תשאלי אותו- איפה התחנה? ממה אתה רוצה לבנות את התחנה? בנתיים את מכינה ארוחת ערב ותוך כדי הארוחה משתתפת מרחוק במשחק.
בהמשך תראי שהוא יכניס יותר אלמנטים למשחק בלי הנחיה שלך

 

[פנינה ריימונד]

בדיוק הגיל של הבן שלי
אומנם אצלו אין את הקושי הזה ברמה אבסולוטית, אבל בהחלט הוא קיים!

מה קורה אם את לא משחקת אתו??

 

[אלפי תודות]

אני מנחשת: הוא בכור?
אם כן, זו בעיה ידועה של בכורים,
פשוט אין להם עדיין פרטנר למשחק...

כמו שכתבו כאן - אצלי הרבה פעמים הבן שלי "עוזר" לי בבישולים / אפיה.
קצת מאריך, אבל חוויה גדולה בשבילו.
(הוא ובן השנתיים עושים תור-תור: אחד שופך מים לסיר, השני מוסיף כפית מלח וכו')