כללי היחסים בין גרפיקאיות לשכנות בבניין...

[פילפל]

גרפיקאיות הן כתובת מצויינת לבקשת טובות.

מה היחס שלכן, בתור גרפיקאיות, לשכנות בבניין?

האם אתן הכתובת לכל הדיסקים שצריך לצרוב / העברת תמונות מכרטיס זיכרון לדיסק / רק הקלדה של משהו קטנצ'יק / רק לשלוח אימייל, לקבל פקס, להדפיס ברכה/הודעה, וכו' וכו' וכו' וכו'

מהי תגובתכן?

1. מצטערת, ממש אין לי זמן היום/השבוע/החודש.
2. כן, בשמחה! אם אפשר לעזור, למה לא?
3. תלוי איזו שכנה מבקשת...
4. בתשלום סמלי
5. תגובה אחרת

מהי דעתכן? האם עדיף לא להעכיר את יחסי השכנות ולקלקל את "תדמיתכן" בבניין, תוך מילוי כל משאלות צריבת דיסקים וחומרים למיניהם, הענקת שירותי משרד לכל פונה, וכו' וכו' או להציב כללים ברורים בעניין?

(ביקשה ממני פעם שכנה להעביר לה תמונות מכרטיס זיכרון לדיסק. באמרה, שאם אין לי זמן, היא תשמח לעשות זאת לבד... נתתי לה את הנייד ז"ל... אין לי מושג מה עשו שם יהי זכרו ברוך)

 

[mig]

גרפיקאיות הן כתובת מצויינת לבקשת טובות.

מה היחס שלכן, בתור גרפיקאיות, לשכנות בבניין?

האם אתן הכתובת לכל הדיסקים שצריך לצרוב / העברת תמונות מכרטיס זיכרון לדיסק / רק הקלדה של משהו קטנצ'יק / רק לשלוח אימייל, לקבל פקס, להדפיס ברכה/הודעה, וכו' וכו' וכו' וכו'

מהי תגובתכן?

1. מצטערת, ממש אין לי זמן היום/השבוע/החודש.
2. כן, בשמחה! אם אפשר לעזור, למה לא?
3. תלוי איזו שכנה מבקשת...
4. בתשלום סמלי
5. תגובה אחרת

מהי דעתכן? האם עדיף לא להעכיר את יחסי השכנות ולקלקל את "תדמיתכן" בבניין, תוך מילוי כל משאלות צריבת דיסקים וחומרים למיניהם, הענקת שירותי משרד לכל פונה, וכו' וכו' או להציב כללים ברורים בעניין?

(ביקשה ממני פעם שכנה להעביר לה תמונות מכרטיס זיכרון לדיסק. באמרה, שאם אין לי זמן, היא תשמח לעשות זאת לבד... נתתי לה את הנייד ז"ל... אין לי מושג מה עשו שם יהי זכרו ברוך)

בהחלט 2!!
אלא אם כן 1 נכון.

 

[פילפל]

בהחלט 2!!
אלא אם כן 1 נכון.

ברור שאין הכוונה לשליחת פקס / אימייל או הקלדה קטנה, דברים שההתעסקות איתם לא לוקחת במקרה הטוב יותר מרבע שעה...

השאלה כאשר מדובר בדברים שלוקחים יותר זמן (או עצבים) כמו להעביר אלפי תמונות מכרטיסי זיכרון לדיסקים או להדפיס ברכות ושאר ירקות...

מה אומרים לשכנה שמבקשת "רק עיצוב קטן" של ברכה עם תמונה וכדו'
טבעם של כל הדברים הקטנים האלו, שבאמת נראים קטנים, אך כשמתחילים להתעסק אתם... לא לדבר על השינויים שמגיעים אח"כ...
ואם זה רק "ברכה קטנה" אז אפשר גם "מודעה קטנה" וכו' וכו'...

הבעיה שלעין מבחוץ, עיצוב ברכה או מודעה קטנה, או מה שלא יהיה, נראה כמו עניין של 2 דקות. מה זה כבר, שני משפטים, תמונה ורקע...

 

[רוצה טוב]

אני לא גרפיקאי, אבל לדעתי מותר לעשות טובה לאדם אבל רק בפעם הראשונה.
דהיינו כששכן מבקש פעם אחת טובה קטנה, וכמובן לא מידי קשה, אפשר לעשות לו את הטובה הזו, אבל בפעם השניה כבר לא להסכים, כי אז זה מתחיל להיות ניצול.

וכן אני נוהג בתור אדם שמעשןסיגריות, שכשאדם מבקש ממני סיגריה, אם זה הפעם הראשונה שהוא מבקש או השניה אני נותן לו, אבל בפעם הבאה אני מבקש שקל.

וכן עדיף שכשעושים לו את הטובה בפעם הראשונה, להגיד לו, בגלל שאתה מבקש חד פעמי אז לא אכפת לי לעשות לך.

 

[שלמה]

שכנים מסתפקים באמירת שלום מנומס. להשאיל דברים ביתיים או אפילו להכניס חתיכת עוגה.
אך יש להפריד בין "בית" ל"עבודה".
זו לא בושה לקחת כסף אפילו סמלי, מדברים שהם המקצוע שלך.

 

[מלכי]

כשאין לי כח שינצלו אותי אני אומרת שנגמר הדיו... שאני לא מכניסה USB וכרטיסי זכרון למחשב בגלל וירוסים... וזה באמת נכון.
אבל אחרי הכל לפעמים הם חייבים שכפול דחוף ואין להם מצב אחר אז אני עושה כמובן בחינם!

 

[chavi9]

טובות כמו שליחת / קבלת מייל, הדפסת מסמך שהגיע במייל וכו', בשמחה, כל עוד יש לי את הרגע...
מה שמעבר - עיצוב ברכות וכו', מתומחר כרגיל. בד"כ מעדיפה שלא לעשות...

יש לי שכנה מקסימה, שבמשך תקופה ארוכה למדי הייתי מקלידה ומעצבת לה שכפולים יפהפיים תמורת 10 (!) ש"ח לשכפול... למה? כי עשיתי לה את הראשון בתור חצי טובה ואח"כ לא היה לי נעים לסרב. עד ששמתי לדבר סוף בעדינות ואמרתי לה לא, הסברתי לה שזה לא רווחי לחלוטין ובתור טובה - רק כשיהיה לי זמן.
היא הסתכלה עלי בעיניים גדולות ואמרה לי, "לפחות זה הכניס אותך לשוק"
לא טרחתי להעמיד דברים על דיוקם... שתהיה מבסוטית.

 

[shuli43]

דברים שלוקחים דקה שתיים בכיף!
עבודה של רבע שעה, ממש לא

 

[לו יצוייר]

לשלוח למייל/ פקס/ לקבל מייל וכו'- בשמחה,
לצרוב דיסק, בד"כ גם עובר,
אבל להקליד משהו קצת ארוך, לעצב, וכו'- אני לא מתחילה עם זה, כי מנסיון ישן- זה לא נגמר...

 

[yikhat]

כשאין לי כח שינצלו אותי אני אומרת שנגמר הדיו... שאני לא מכניסה USB וכרטיסי זכרון למחשב בגלל וירוסים... וזה באמת נכון.

זה צרם לי.
אם אפשר לעזור אז מה טוב ואם לא אז עדיף להגיד בכנות: סליחה לא אוכל כעת כי אני עסוק/ה. ממש מצטער/ת אבל לפעמים דבר קטן לוקח הרבה זמן... ננסה ביום אחר... הלוואי יכולתי תמיד לעזור...

 

[גילה]

דברים שקשורים לעבודה - בתשלום. פקס ומייל - אם זה לא בגדר של ניצול בלי סוף - למה לא?
כמו שלא אבקש בחנות מוצר משלהם, אבל שיחת טלפון וכו' - זה נורמלי.

 

[RacheliArt]

השכנות שלי יודעות שמשלמים לי על ציורים.
אך מדי פעם אני משרבטת לילדי השכנים ציור במחברת או לצורך ביה"ס-רק אם יש לי פנאי.

 

[RB12]

אני אומרת שזה עולה כך וכך, אבל מיוחד בשבילה מחיר מוזל יותר.
כלומר- ממש לא אכפת לי מה עובר לה בראש לשלם/לא לשלם, אני מציגה את זה ברור מאליו שזה בתשלום.

 

[רותי כספי]

הנושא מעניין ומשמש כמו הרבה דברים לעבודת המידות
אבל מה עושים כאשר מישהו עובד בעבודה מסיימת וההתקדמות בנויה על שליחת וקבלת מיילים, ואני השכנה היא כתובת מצוינת לפעלות משרדי זו שיכולה להיעשות אצלו כי גם לו יש תשתית למייל רק הוא חושש מהיסחפות.
בכל פעם הבקשה היא "קטנה", להדליק את המחשב, וכו'.
אמנם אני מציינת שאעשה את זה כשאמצא זמן או כשאדליק את המחשב, אבל עדיין זה מפריע לי, בתקופה מסויימת של השנה מדובר בהרבה קבצים ובתדירות של כמה פעמים בשבוע
אשמח לשמוע תגובות

 

[מכלול]

יש לי שכנה אחת שבאופן קבוע מבקשת עיצוב של ברכות לכל אירוע מזדמן. פה ושם היא גם צריכה עזרה עם דברים שהיא לא מסתדרת במחשב האישי שלה - המדפסת נתקעה, העכבר לא מגיב, וכד'..
תמיד נעניתי בשמחה, גם אם זה דרש ממני להפסיק באמצע עבודה (כמובן אם הייתי באמצע משהו דחוף מאד, אז דחיתי את בקשתה ואמרתי לה שאכנס אליה כשאתפנה), וכמובן שמעולם לא חשבתי לבקש על כך תשלום, וגם אם היא הציעה - סירבתי.

יתכן שאם היו לי עוד 10 שכנות שמבקשות טובות באותה מידה, לא הייתי עומדת בזה.. ברגע שזו רק שכנה אחת, אני לא רואה בזה ניצול, אלא הזדמנות קטנה להיטיב עם הזולת.

 

[ח פוגל]

זה לא רק בקשר לגרפיקה. שכנה ביקשה ממני פעם לתקן לה תפר קטן במכונת תפירה, שזה אומר להחליף חוט, להשחיל וכו'. עשיתי לה את זה בשמחה, כי 'למה לא'? אבל מאז, מה לעשות, כל כמה ימים יש לה 'רק תיקון קטן'. שוב, אני בעד לעשות טובה לבני אדם, אבל לא שזה יהפוך למשהו קבוע...

 

[מר נחמיאס]

כמו שכתבו בדברים קטנים של דקה שתיים - בדרך כלל בשמחה רבה.
דברים שלוקח יותר זמן, ותמיד יש את אלו שחוץ ממה שהם רוצים הם יודעים מראש גם כמה זמן זה יקח, ואומרים "יש מצב למשהו קטן'ציק לא יקח לך יותר מ4-5 דקות..." (תאמינו או לא, היה לפני שבוע מישהו שהתקשר אלי והוא רוצה 'לוגו' צ'יקצ'ק משהו קטן, לא רציני... באמת) אני אומר בשביל החברות וכו' "אני מקדיש לך 5 דקות מתנה, וזהו. אחרי זה אני סוגר איפה שאני אוחז. מוכן?'

 

[שקדיה]

דברים נפלאים ומתוקים של החזון איש שתקפים לכל אחד
מתוך אגרות החזון איש:

אם רצונך לבקש דבר מאת רעך
שקול בפלס אם תפיק בקשתך.
ואל תאמר:
מה מני יהלוך אם ישאלהו וימנע מבוקשי?
דע! כי הרבה הפסדת במעשיך,
כי אינך בטוח בעצמך
מהערת כעס הלב על מיאון אחיך.
גם בלב רעך מתגנב כי ליבך עליו
ואתה בין אחים הפרדת ורבית שנאת חינם.
ומי שדבריו קלים ורגיל בבקשות
הוא שונא ושנוי

 

[BRO]

גם אני הייתי עושה לשכנתי היקרה באמת, את כל הדברים הללו בחינם שזה כולל: שליחת/קבלת מיילים בתדירות גבוהה, העברת תמונות מהמצלמה לדיסק, עריכות קטנות וכו'.. עד ששתינו הגענו למסקנה שזה לא לעניין, ואם היא רוצה שהמחשב שלי ימשיך לשרת אותה בהרגשה נעימה, כדאי לה לשלם מחיר סמלי, כדי שתרגיש שהיא משלמת על העבודה ולא מנצלת, היא יודעת שזה מחיר מיוחד לה, אבל, כמובן ,שכשמשלמים על עבודה יודעים להעריך אותה יותר, וכן מצמצמים את מספר הפעמים לפחות.

 

[נס ופלא]

בתחילה הייתי עושה בחינם. למה לא? אנחנו מלווים מהם סוכר, בייצים לפעמים גם אגוזים טחונים ומרגרינה?
אז אני נותן במה שאני יכול...

אבל כשזה עבר את גבו להטעם הנצרך ונהיה טעם של : יש לכם מחשב אז... יאלה... תמונות, סריקות, דיסקים, צריבות, שינויים גזירות ו.. הכל רק לכמה דקות-באמת!

נתתי מחיר סימלי. וכבר פחתו הביקושים לחצי, ואח"כ עלה המחיר. נו.. לוותק יש גם מה לאמר.
חוץ מאחד שעדיין ממשיך לבקש... לו התעריף כרגיל.