הנושאים החמים
הנושאים החמים
חלק א' מתוך 2 פרקים. להעלות את ההמשך?
אם חשבו האנשים ביקום, שרק בסרטים ושרק סופרי הבדיון הראו לעולם פחות או יותר , כיצד יראה לו העולם אחרי שיקפא לחלוטין, וכל האנושות תכוסה בבלוק קרח לבן וענק, הרי שהם טעו טעות מרה. סופרי הבדיון כך הוכיחו גם הפעם כי הם צדקו.
היה זה יום בהיר ושמשי. יום שגרתי למדי. אנשים הלכו ברחובות, חופי הים היו מלאים, והתחזית שיקפה מראה אופטימי למדי. לפתע, מבלי הודעה מוקדמת, וללא חיזוי כיסו עננים אפורים את השמים. השמש נעלמה מבין העננים. לו רק ידעה האנושות כי זו הפעם האחרונה שבו היא תביט בשמש, היא הייתה מנצלת את הדקות הקודמות יותר בדקדקנות.
גשם חלש שמהר מאוד התגבר והתגבר החל לשטוף את הרחובות. אך עדיין לא כולם קלטו את האסון הקרב ובא. רוב האנשים היו סבורים שתוך מספר דקות תצוץ השמש השורפת והעולם ישוב למסלולו הרגיל.
אך לא! זה לא קרה.
במקום זאת הטמפרטורה החלה מתקדמת לכיוון האפס.
בשלב הזה רוב האנשים התנערו מרבצם. חופי הים התרוקנו, לאחר שהים החל לגעוש. תלמידים שבו מבתי הספר מוקדם, עסקים נסגרו. רוב הסופרמרקטים היו עמוסים באנשים שהחלו לרוקן מדפים לתוך עגלותיהם, פשוטו כמשמעו. היה ברור שמשהו לא רגיל קורה כאן.
השאלה, מהו?
רוב ערוצי המדיה והחדשות ראיינו אנשים בולטים בתחום חיזוי מזג האוויר, לרוב אנשי המקצוע האלו לא היה הסבר. המדענים הסבירו כי תמיד הייתה אפשרות של 'ההתקררות הגלובלית' – מה שנבע מ'ההתחממות הגלובלית' ונתנו הסבר מדעי ארוך ומשעמם לדבריהם, מה שדרבן צופים רבים להעביר ערוצים לערוץ אחר שילחיץ אותם כהוגן.
הסופרמרקטים נסגרו. שלג קל החל לרדת ברחובות. הרשויות נקטו באמצעים מיוחדים על מנת להזהיר את הציבור מלעשות שטויות, כמו כן הם גם סיפקו ציוד בסיסי לאלו שאין להם. חסרי בית (הומלסים) נאספו למקומות מרכזיים לחסרי בית, עד יעבור זעם.
השלג ברחובות החל להיערם די מהר לגובה די מרשים של מטר וחצי. במקומות שונים ברחבי העולם אף יותר.
מה שהכי סיקרן את כולם, ואת אנשי המדע בפרט – איך ההשפעה היא גלובלית, ולא מקומית. העולם הופתע ובגדול לאחר שנראו תמונות נדירות של שלג בעובי חצי מטר (!) נערם על דיונות המדבר הגדול בעולם – מדבר סהרה!
אנשי המדע מסרו לעיתונות כל מיני הבהרות על הירח שמתקרב לכדור הארץ ועוד כמה דברים בלתי מובנים.
הרשויות פרסמו המלצות לא לשחק בשלג, והמליצו להישאר בבתים ולהישמע לכוחות הביטחון. אולם רבים לא נשמעו להוראות ויצאו לבלות ברחובות המושלגים.
ארבע שעות לאחר מכן והשלג נמדד בנקודה הנמוכה בעולם, בים המלח, בגובה שישה מטרים. מפלסות השלגים עוד ניסו לפלס את הכבישים לצוותי החירום, אך מהר מאוד התייאשו והחלו נסוגים, מחפשים קורת גג חמה.
הטמפרטורה בחוץ ירדה אל מתחת לחמישים מינוס מעלות.
באנטרטיקה ורוסיה ושאר המקומות הקרים, עוד היו רגילים, זה לא היה חדש עבורם שכל כך קר בחוץ. ממשלות שונות היו עסוקים עם ממשלותיהם של אלו כדי לקבל טיפים ועצות בנושא גל הקור ומזג האוויר הקפוא.
ענקיות הסרטים הודיעו על מבצעים מיוחדים לרגל הסופה, והנחות מטורפות. רבים אכן התפתו לפרסומים והעדיפו לבלות את זמנם בראיית סרטים, מאשר להביט בעולמם המושלג הנשקף ממצלמת הרחפן של סוכנויות החדשות.
גם בארץ ישראל המצב לא פסח. מנהלי 'אוצר החכמה' הודיעו כי לקראת הסופה ניתן יהיה ללמוד בתוכנה בחינם. מתנדבים שונים של עמותות צדקה דאגו להסתובב ולעזור לנזקקים ואנשים מבוגרים, אך עם כל זאת, המצב לא נראה מעודד.
"אי אפשר להילחם בטבע", הודה בתבוסתנות ראש הארגון המטאורולוגי העולמי (באנגלית: World Meteorological Organization) (ראשי תיבות: WMO), "נאלץ להתפלל לאלוקים שהטבע ירגע מזעמו", סיכם.
ה- GAW("הפיקוח האטמוספירי העולמי" -Global Atmospher Watch ), עקב בדאגה אחר המתרחש. מנהל אתר ה-GAW לא האמין בחלומותיו הגרועים שכל כך הרבה אנשים יכנסו לאתרו, ומחד הוא כל כך הצטער שאלו הם הנסיבות שגרמו לכך.
עשרים וארבע שעות לאחר מכן, הודיע ראש ארגון ה-WMO בהצהרה שפרסם מביתו, על מצב חרום. מילותיו היו מיותרות, כולם יכלו לראות זאת מחלון ביתם. כלומר, מי שיכל. הגשם שלא הפסיק לרדת הפך מהר מאוד לקרח.
בתים החלו מכוסים בשכבות קרח אין סופי. האוקיינוס נעטף בשכבת קרח עבה, הדגים לכודים מתחתיו, ומעליו שכבת קרח קשיחה רק הולכת ונערמת.
בבניינים רבי קומות, המים פרצו את דלתות החרום והציפו את הקומות התחתונות. דיירים רבים עלו לקומות הגבוהות, שם הם יכלו להביט באין מפריע בעולם החדש. עולם שקט וקפוא.
תנו לי ביקורת!
אם חשבו האנשים ביקום, שרק בסרטים ושרק סופרי הבדיון הראו לעולם פחות או יותר , כיצד יראה לו העולם אחרי שיקפא לחלוטין, וכל האנושות תכוסה בבלוק קרח לבן וענק, הרי שהם טעו טעות מרה. סופרי הבדיון כך הוכיחו גם הפעם כי הם צדקו.
היה זה יום בהיר ושמשי. יום שגרתי למדי. אנשים הלכו ברחובות, חופי הים היו מלאים, והתחזית שיקפה מראה אופטימי למדי. לפתע, מבלי הודעה מוקדמת, וללא חיזוי כיסו עננים אפורים את השמים. השמש נעלמה מבין העננים. לו רק ידעה האנושות כי זו הפעם האחרונה שבו היא תביט בשמש, היא הייתה מנצלת את הדקות הקודמות יותר בדקדקנות.
גשם חלש שמהר מאוד התגבר והתגבר החל לשטוף את הרחובות. אך עדיין לא כולם קלטו את האסון הקרב ובא. רוב האנשים היו סבורים שתוך מספר דקות תצוץ השמש השורפת והעולם ישוב למסלולו הרגיל.
אך לא! זה לא קרה.
במקום זאת הטמפרטורה החלה מתקדמת לכיוון האפס.
בשלב הזה רוב האנשים התנערו מרבצם. חופי הים התרוקנו, לאחר שהים החל לגעוש. תלמידים שבו מבתי הספר מוקדם, עסקים נסגרו. רוב הסופרמרקטים היו עמוסים באנשים שהחלו לרוקן מדפים לתוך עגלותיהם, פשוטו כמשמעו. היה ברור שמשהו לא רגיל קורה כאן.
השאלה, מהו?
רוב ערוצי המדיה והחדשות ראיינו אנשים בולטים בתחום חיזוי מזג האוויר, לרוב אנשי המקצוע האלו לא היה הסבר. המדענים הסבירו כי תמיד הייתה אפשרות של 'ההתקררות הגלובלית' – מה שנבע מ'ההתחממות הגלובלית' ונתנו הסבר מדעי ארוך ומשעמם לדבריהם, מה שדרבן צופים רבים להעביר ערוצים לערוץ אחר שילחיץ אותם כהוגן.
הסופרמרקטים נסגרו. שלג קל החל לרדת ברחובות. הרשויות נקטו באמצעים מיוחדים על מנת להזהיר את הציבור מלעשות שטויות, כמו כן הם גם סיפקו ציוד בסיסי לאלו שאין להם. חסרי בית (הומלסים) נאספו למקומות מרכזיים לחסרי בית, עד יעבור זעם.
השלג ברחובות החל להיערם די מהר לגובה די מרשים של מטר וחצי. במקומות שונים ברחבי העולם אף יותר.
מה שהכי סיקרן את כולם, ואת אנשי המדע בפרט – איך ההשפעה היא גלובלית, ולא מקומית. העולם הופתע ובגדול לאחר שנראו תמונות נדירות של שלג בעובי חצי מטר (!) נערם על דיונות המדבר הגדול בעולם – מדבר סהרה!
אנשי המדע מסרו לעיתונות כל מיני הבהרות על הירח שמתקרב לכדור הארץ ועוד כמה דברים בלתי מובנים.
הרשויות פרסמו המלצות לא לשחק בשלג, והמליצו להישאר בבתים ולהישמע לכוחות הביטחון. אולם רבים לא נשמעו להוראות ויצאו לבלות ברחובות המושלגים.
ארבע שעות לאחר מכן והשלג נמדד בנקודה הנמוכה בעולם, בים המלח, בגובה שישה מטרים. מפלסות השלגים עוד ניסו לפלס את הכבישים לצוותי החירום, אך מהר מאוד התייאשו והחלו נסוגים, מחפשים קורת גג חמה.
הטמפרטורה בחוץ ירדה אל מתחת לחמישים מינוס מעלות.
באנטרטיקה ורוסיה ושאר המקומות הקרים, עוד היו רגילים, זה לא היה חדש עבורם שכל כך קר בחוץ. ממשלות שונות היו עסוקים עם ממשלותיהם של אלו כדי לקבל טיפים ועצות בנושא גל הקור ומזג האוויר הקפוא.
ענקיות הסרטים הודיעו על מבצעים מיוחדים לרגל הסופה, והנחות מטורפות. רבים אכן התפתו לפרסומים והעדיפו לבלות את זמנם בראיית סרטים, מאשר להביט בעולמם המושלג הנשקף ממצלמת הרחפן של סוכנויות החדשות.
גם בארץ ישראל המצב לא פסח. מנהלי 'אוצר החכמה' הודיעו כי לקראת הסופה ניתן יהיה ללמוד בתוכנה בחינם. מתנדבים שונים של עמותות צדקה דאגו להסתובב ולעזור לנזקקים ואנשים מבוגרים, אך עם כל זאת, המצב לא נראה מעודד.
"אי אפשר להילחם בטבע", הודה בתבוסתנות ראש הארגון המטאורולוגי העולמי (באנגלית: World Meteorological Organization) (ראשי תיבות: WMO), "נאלץ להתפלל לאלוקים שהטבע ירגע מזעמו", סיכם.
ה- GAW("הפיקוח האטמוספירי העולמי" -Global Atmospher Watch ), עקב בדאגה אחר המתרחש. מנהל אתר ה-GAW לא האמין בחלומותיו הגרועים שכל כך הרבה אנשים יכנסו לאתרו, ומחד הוא כל כך הצטער שאלו הם הנסיבות שגרמו לכך.
עשרים וארבע שעות לאחר מכן, הודיע ראש ארגון ה-WMO בהצהרה שפרסם מביתו, על מצב חרום. מילותיו היו מיותרות, כולם יכלו לראות זאת מחלון ביתם. כלומר, מי שיכל. הגשם שלא הפסיק לרדת הפך מהר מאוד לקרח.
בתים החלו מכוסים בשכבות קרח אין סופי. האוקיינוס נעטף בשכבת קרח עבה, הדגים לכודים מתחתיו, ומעליו שכבת קרח קשיחה רק הולכת ונערמת.
בבניינים רבי קומות, המים פרצו את דלתות החרום והציפו את הקומות התחתונות. דיירים רבים עלו לקומות הגבוהות, שם הם יכלו להביט באין מפריע בעולם החדש. עולם שקט וקפוא.
כשירד השלג האחרון שוחחתי עם חבר על השלג בשנת תשע"ד (מי שזוכר), ואז התגלגלה שיחה קצרה על מצב שבו העולם קופא לחלוטין, מה שהוביל לכתיבה זו.
תנו לי ביקורת!
