שיר -החמור הזה עצלן!-

[כותב השורות]

בסייעתא דשמייא

​

החמור הזה עצלן /י.מ.י.

הַחֲמוֹר הַזֶּה עַצְלָן
הוּא לֹא תָּמִיד רוֹצֶה לָלֶכֶת

לַעֲלוֹת לְהִתְקַדֵּם
בַּכִּוּוּן שֶׁל הָרוּחַ

הַחֲמוֹר הַזֶּה עַצְלָן
הוּא מַעֲדִיף לָשֶׁבֶת

אַבְרָהָם צָרִיךְ הָיָה לָקוּם מֻקְדָּם
כְּדֵי לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ לָלֶכֶת

הַחֲמוֹר הַזֶּה עַצְלָן
הוֹלֵךְ בַּקֶּצֶב שֶׁלּוֹ

לֹא אוֹהֵב שֶׁרוֹכְבִים עָלָיו
שֶׁיֵּלְכוּ רַק לְיָדוֹ

הַחֲמוֹר הַזֶּה עַצְלָן
גַּם כְּשֶׁהוּא מַסְכִּים לָלֶכֶת

זֶה רַק אִם יֵשׁ מִי
שֶׁמּוֹשֵׁךְ חָזָק בְּחֶבֶל

הַחֲמוֹר הַזֶּה עַצְלָן
וְיֵשׁ לוֹ אִמָּא מְדַבֶּרֶת

הִיא יָדְעָה בְּדִיּוּק מָתַי
אָסוּר הָיָה לָהּ לָלֶכֶת

הַחֲמוֹר הַזֶּה עַצְלָן
מָתַי הוּא כְּבָר יַגִּיעַ?

מָתַי נוּכַל לוֹמַר בְּפֶה מָלֵא -
חֲמוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ!


זֶה סִפּוּר עַל חֲמוֹר וְרוּחַ

חֲמוֹר אוֹהֵב לָנוּחַ

וְרוּחַ -

מִתְחַנֶּנֶת שֶׁיָּבוֹא בְּעִקְבוֹתֶיהָ

חֲמוֹר

וְרוּחַ מְחַכָּה...

 

[כותב השורות]

שיר צריך לקרוא או לשיר
לפעמים גם להסביר...

את השיר כתבתי בעקבות מאמר נפלא שקראתי על הקשר המהותי
בין חמורו של אברהם אבינו ע"ה שבו נאמר "וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו",
חמורו של משה רבינו שבו נאמר "ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור",
וחמורו של משיח שבו נאמר "עני ורוכב על חמור".
כשהאמא הגדולה של שלושת החמורים היא 'אתונו של בלעם' שפתחה את פיה לאחר 3 פעמים שעצרה את בלעם מללכת לקלל את בני ישראל.

המאבק של הרוח בחומר - החמור לאורך כל שנות חייו מזה 5000 שנה הוא המאבק של הטוב ברע, הרוח בגשם,
והוא הוא הרצון להגיע לתכלית בהפיכת החומר למרכבה לשכינה באופן מוחלט, במהרה בימינו אמן.
החמור הזה עצלן...
והרוח מחכה...

 

[לוטם]

וואו!

אין מילה אחרת...