שיר החיים שמחוץ. לבית חולים. כואב לקריאה.

[RPO]

מצרפת שיר שנכתב בעקבות כך שיצא לי לאחרונה לשהות עם מישהו במיון.
ב"ה אנו אחרי.
אבל המראות שם לא עוזבים.
ניסתי לכתוב במילים את החיים שם. את האין חיים בתוך המבנה ההוא.
אמן אעריך יותר את המחוץ. את הבחוץ.

בית חולים (שלא נדע ולא ניגע)


שמיכה כזו
עם לוגו מוזר
לב ועוד לב
טקסט
וכף יד

מישהו חשב
על ההוא המסכן
שיתכסה בו בלוגו
כפול מיליון פעמים
כפול געגוע
למצעים
הלוקיטי
הכי יפים.

מנסה לקום
כבולה
לצנרת
דקירה
ודקירה
א.ק.ג
ומהתחלה

לא מזהה את עצמי
ואיך אזהה
משוחררת מעול שכמותי
פתאום אסירה
של כאב
של בגידה
של גופי
בנפשי
מי התיר לו
לחלות
להביע
דעה.

על כל נשימה
מבקשת סיוע
נלחמת
בדופק
מעלה
סטורציה

לקום ולשכב
לאכול ולנוע
בלי אחות באזור
אני כמו עץ
נטוע.

כן
אני
נ-ז-ק-ק-ת
ז-ו-ע-ק-ת
מנגינה אכזרית
המלחינה היא אני
אזוקה לתוים
ליצירה

אלף שדים
שרים לי בהד
עושים קאבר
לרגשות
צוברים צפיות
להיט.

הלב שלי
אוטם אוזנים
מתכוץ לגודל מזערי
חידק גדול
עליו

איפה היא
נעלמה
התרופה
המזרק שיטחוב בי הפלא
יזריק
עוצמה
ישיב כבוד
5 CC
יספיק.

משהו עולה
באינפוזיה שלי
אדום מדמם
מאיים
על שקית,
מטפטף
חיות
החוצה.

בתוך הזיה
נשאר הדמיון
שתופס בי
לוקח
החוצה
לחיים
רגילים
עם צרות וקשיים
חיים
של
מחוץ
לבית חולים

 

[RACHELIZ]

הצלחת להכניס לאווירה ולחוסר האונים ולרצון להיות בחוץ.

 

[RPO]

הצלחת להכניס לאווירה ולחוסר האונים ולרצון להיות בחוץ.

תודה לך!