שיתוף - לביקורת הגיון

[חנש]

ב"ה

רגשות הן דבר נפלא,

הן משתתפות אתנו,

מוסיפות לנו חוויה,

וכמה שאנחנו רגישים יותר

כך אנחנו יכולים להעמיק יותר

את החוויה אותה חווינו,

אבל אליה וקוץ בה

הרגשות מגיעות גם ללא הזמנה

כשהצד הכואב שלהן מתבטא

הן לא תמיד רצויות,

למשל רגשות של אכזבה, כעס וטינה.

אז אם אתם מהסוג הרגיש במיוחד

קחו לכם צידה לדרך,

כשאתם מרגישים מאוד חזק

רגש שאיננו רצוי לכם

כמו פגיעה

מיד תעבירו אותו למוח,

המוח לא מסוגל להרגיש,

רק לחשוב.

ברגע שתעברו למוד חשיבה,

כבר לא תהיו במוד רגשי,

לא תרגישו את מה שלא רציתם להרגיש.

וזה נכון גם במצבים מלחיצים,

ראיון ראשון, דיבור לפני קהל,

או מיקוח עסקי.

גם במצב שמישהו מתייחס לא יפה.

הרגש לוקח מאיתנו את יכולת המיקוח,

את היכולת לעמוד על שלנו, בכבוד.

ואילו המעבר לחשיבה שכלית

מביאה לנו אדישות וקור רוח,

ענייניות, לה אנו נזקקים.

 

[שולמית רוז]

מסכימה איתך שבמצבים שדורשים ענייניות, כדאי לנסות להתעלות מעל הרגש
אבל כשהרגש באופן כללי קשה או לא רצוי,
לנסות להעביר אותו למוח זה נשמע לי לטאטא מתחת לשטיח.
יש לנו רגשות, וגם אם הם לא מסתדרים עם ההיגיון, הם תמיד אמיתיים ופנימיים. כדאי להקשיב להם.

 

[חנש]

מסכימה איתך שבמצבים שדורשים ענייניות, כדאי לנסות להתעלות מעל הרגש
אבל כשהרגש באופן כללי קשה או לא רצוי,
לנסות להעביר אותו למוח זה נשמע לי לטאטא מתחת לשטיח.
יש לנו רגשות, וגם אם הם לא מסתדרים עם ההיגיון, הם תמיד אמיתיים ופנימיים. כדאי להקשיב להם.

ברור.
אבל הרעיון כאן שנניח את בסיטואציה עם אנשים,
והרגש עולה על גדותיו, ואת לא רוצה להיחשף בחולשתך,
ואת גם לא רוצה להרגיש כך באופן כללי,
מה תעשי?
הפתרון זה להעביר למוח.
תנסי ותראי שזה עובד, ובנוסף תוכלי לעבד את הרגש באופן נינוח יותר.

 

[AUVI]

יפה.

הערה מעצבנת שלא קשורה לתוכן (סליחה על זה..)
רגשות הם זכר. (רגשות מעורבים)

 

[חנש]

ערה מעצבנת שלא קשורה לתוכן (סליחה על זה..)
רגשות הם זכר. (רגשות מעורבים)

תודה.
באמת משהו דגדג לי.
קבלי תיקון:

ב"ה

רגשות הם דבר נפלא,

הם משתתפים אתנו,

מוסיפים לנו חוויה,

וכמה שאנחנו רגישים יותר

כך אנחנו יכולים להעמיק יותר

את החוויה אותה חווינו,

אבל אליה וקוץ בה

הרגשות מגיעים גם ללא הזמנה

כשהצד הכואב שלהן מתבטא

הם לא תמיד רצויים,

למשל רגשות של אכזבה, כעס וטינה.

אז אם אתם מהסוג הרגיש במיוחד

קחו לכם צידה לדרך,

כשאתם מרגישים מאוד חזק

רגש שאיננו רצוי לכם

כמו פגיעה

מיד תעבירו אותו למוח,

המוח לא מסוגל להרגיש,

רק לחשוב.

ברגע שתעברו למוד חשיבה,

כבר לא תהיו במוד רגשי,

לא תרגישו את מה שלא רציתם להרגיש.

וזה נכון גם במצבים מלחיצים,

ראיון ראשון, דיבור לפני קהל,

או מיקוח עסקי.

גם במצב שמישהו מתייחס לא יפה.

הרגש לוקח מאיתנו את יכולת המיקוח,

את היכולת לעמוד על שלנו, בכבוד.

ואילו המעבר לחשיבה שכלית

מביאה לנו אדישות וקור רוח,

ענייניות, לה אנו נזקקים.

ועכשיו קצת הומור:
הרגשות שלי נפגעות ממש מההערות שלך,
הן אומרות לי: למה היית צריכה לומר לי משהו
על רגשות בדיוק כאשר אני כותבת על רגשות
שמתפרצות לי, לא יכולת להתאפק, אז מה קרה עם
הרגשות שלי נעלבות מהר, חייבים להדגיש אותן?
אגב, זה כנראה קרה בגלל שנולדתי בלי שפת אם.

 

[ilan p]

@חנש
רעיון מאוד יפה ----להעביר את הרגשות ------"מהלב - לשכל "
אותו רעיון רק הפוך --{וזה לא סותר }
אומרים כל יום בתפילה -"-וידעת היום והשיבות אל לבבך " -- כלומר ---להעביר מהשכל --ללב
ואומרים -- שהמרחק בפועל רק --30 ס"מ -- אבל באופן מעשי זה קשה לפעמים --כמו מ כדור הארץ לשמש

 

[חנש]

@חנש
רעיון מאוד יפה ----להעביר את הרגשות ------"מהלב - לשכל "
אותו רעיון רק הפוך --{וזה לא סותר }
אומרים כל יום בתפילה -"-וידעת היום והשיבות אל לבבך " -- כלומר ---להעביר מהשכל --ללב
ואומרים -- שהמרחק בפועל רק --30 ס"מ -- אבל באופן מעשי זה קשה לפעמים --כמו מ כדור הארץ לשמש

נכון ומדויק. @ilan p
חשבתי על זה, ואתה ניסחת את זה במילים.
תודה שהשלמת לי את הרעיון.
האתגר של "להרגיש" דברים בתפילה דורש לימוד.
אתגר- בגלל שלכאורה הרצון האלוקי מרוחק מהרצון שלנו,
לדוגמה למה אנחנו לא בוכים כשאומרים "ובנה ירושלים עיר הקודש?"
שתי דרכים להגיע לרגש:
1. לקרב את הרגש שלך לרגש של ערכי הדת - על ידי שאתה מצטער את הצער הפרטי שלך
אתה יכול להרגיש גם צער נוסף - צער השכינה, ולהשתתף.
2. אנחנו מתפללים מהר - לא חושבים על המילים - לא שמים לב מה אומרים, כשמתפללים לאט
חושבים על המילים ואז אפשר גם להרגיש את המילים - בדיוק כמו שכתבת, להעביר מהשכל ללב.
וזה לוקח זמן של להגיד - לחשוב - להרגיש.
(וזאת מתנה ענקית שאנשים פשוט מפספסים בגלל שהם ממהרים ולכן לא נותנים לעצמם את החוויה של הרגש בתפילה שזו החוויה הכי גדולה שיכולה להיות והחיבור הכי עמוק ופנימי של הנשמה לשורשה, נסו, טעמו וראו כי טוב)
(ועכשיו תגידו לאט - ובנה - ירושלים -עיר - הקודש - תרגישו את הרצון לבניין תרגישו את הרצון לשלמות של עמ"י (או אתם אישית) עיר תרגישו את עירו של בורא עולם הקודש - תרגישו את החיבור לקדושה, ועכשיו לומר שוב,
אחרי 10 פעמים אולי תרגישו קצת חיבור - ירושלים שהיא עיר שלמה בלב - מכוונת כנגד ירושלים של מעלה.
(דיברנו על רגש, לא? הגיון ליבי - לפניך!)