הגדירו אותן

[אלחנן אריאל]

שלום רב!

הגדירו אותם - הגדירום. זו צורה נכונה?
וכיצד נאמר הגדירו אותן?

תודה רבה!

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

כיון שלומר "ישבעון" זה כמו לומר "ישבעו" בלשון מקרא, לא משתמשים בנ' סופית במקרים כאלה בשביל נסתרות, אלא אומרים "ישבעום", או "ישבעוהֶן", כך ראיתי במקרא בכמה מקומות. לא זוכר כרגע איפה. הזוכר שיכתוב. לכן לגביך נדצ"ל הגדירום גם לזכרים וגם לנקבות.

 

[אפכא מסתברא]

הפלפול שלך, הרב פאהן, נאה ביותר, אבל שים לב שהדוגמא שהבאת היא בבניין קל עתיד, וכמדומני שבמקרא תוספת הנו"ן המאריכה היא רק בעתיד , אבל בהפעיל עבר לא זכורה לי שום דוגמא של הארכה בנו"ן, אשר על כן - הגדירון זה חד משמעי הגדירו אותן, בלי מקום לבלבול.

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

אֵת מַחְתּוֹת הַחַטָּאִים הָאֵלֶּה בְּנַפְשֹׁתָם, וְעָשׂוּ אֹתָם רִקֻּעֵי פַחִים צִפּוּי לַמִּזְבֵּחַ כִּי הִקְרִיבֻם לִפְנֵי יְהֹוָה וַיִּקְדָּשׁוּ וְיִהְיוּ לְאוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:

ממש סייעתא דשמיא.
ואם תמצי לומר שבכל הפסוק מתייחסים למחתות כזכר, אף אני אענה לך אין הכי נמי, מאותה סיבה בדיוק, כדי לא לעשות סלט מזכר\נקבה וליצור מילים מיוחדות מדי. אבל אני יודע שזה כבר לא מוכרח.

 

[אפכא מסתברא]

במחילת כבוד מעלתו, כפי שכתבת, כל הפסוק בזכר וע"כ הקריבום בזכר, אבל אין זה סותר שאפשר לכתוב בנקבה הקריבון. אדרבה, הבא דוגמא של נו"ן מאריכה בעבר הפעיל, כי אז תסתור את הבניין שלי...

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

יכול להיות שאין נו"ן מאריכה בעבר בכלל, ואעפ"כ גם נו"ן של מושא נסתרות אין.
וְכָל הַבְּאֵרֹת אֲשֶׁר חָֽפְרוּ עַבְדֵי אָבִיו בִּימֵי אַבְרָהָם אָבִיו סִתְּמוּם פְּלִשְׁתִּים וַֽיְמַלְאוּם עָפָֽר:

 

[סוגרים שידוך]

היתכן שקבוצת לשונות במקרא התנ"ך הרווי מאוד בדברים יוצאים מן הכלל יהווה דוגמא וראיה לעריכה אפילו תורנית?

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

אם יש הסבר הגיוני, אז למה לא? וגם אם אין, ביג דיל... התשובה מקובלת כשהיא מתיישבת על הלב. או כשאין אחרת. כמו במו"מ בגמרא - יש סברות ויש "שלמים יוכיחו".
אם היתה למישהו ראייה חותכת אז לא היה דיון, אבל כרגע - אין.