אפשר לא להסכים? חוץ מהקטע הטכני שבזה אתה מן הסתם מבין יותר ממני שאר הדברים קשורים לטעם אישי ולא לכללים. קודם כל המטרה היא לצלם ילד באופן טבעי ולא "להעמיד", לדעתי, בראש ובראשונה. בעיני הזווית של הראשונה מאוד מביעה ומיוחדת, לא כל תמונה חייבת לעמוד בכלל ספר שזה לצלם ילד בגובה העיניים אלא אם כן זה צילום דוגמנות וגם אז לא תמיד. יש כאן מבט שמח של אמון של ילדה כלפי מעלה, כלפי המצלמת שזה אמא שלה ומי שצופה בתמונה, לדעתי זה מביע וזה תמונה שאפשר להנות ממנה שנים, כל שכן שיצא לה מאוד מוצלח מבחינת האור בעיניים והכל.
בשניה מפריע לי רק הברזל שתקוע שם, אם לא הוא התמונה היתה מושלמת כי הענפים מסביב זה מקסים.
בשלישית, שוב, מה הכוונה העמדה? הילדה צריכה לעמוד בצורה מאולצת? למה זה מפריע שהגוף התעקם? דווקא אהבתי את הפוזה החיה והטבעית. לי אישית ממש מפריע לראות תמונה מעולה טכנית שהדמות לא טבעית אז העניין הוא לתפוס דברים טבעיים יפה, וכאן זה נעשה בהחלט. כשמעמידים זה נראה מעצבן
בקיצור, יש דברים שקשורים לסגנון וטעם אישי, אני אישית לא מרגישה שייך להעיר בהם אלא אם כן זה קריטי מאוד, אחרת זה מדכא את המקום לטעם אישי וסגנונות מגוונים, במיוחד שההערה כאן גורפת כאילו ככה חייב כי זה הסגנון שהולך במקום מסויים, ציבור מסויים ועוד, במקום אחר יעריכו הרבה יותר משהו אחר (כשזה לא נוגע לשאלה של איכות אלא סגנון)ולא יבינו מה טוב בסגנון גורף מסויים. מקווה שהסברתי את עצמי.