אמאלה, מזעזע!!
ולא רק הסיפורים האחרונים...
אין מה לומר, לפעמים כגננת כבר קשה והילדים באמת לא מתנהגים כהוגן, אבל מכאן ועד לדברים כאלו???
אני, שבתחילת התקופה אחרי שיצאתי מהסמינר, עבדתי בגנים - כי זה מה שהי'ה...
יכולה להגיד לכם מניסיון, שלפעמים - להיות גננת זה סיוט!!!
ולא בגלל ילדים.
יש הורים שבטוחים שכל העולם מגיע להם, רק כי הם נמצאים בגן הזה.
היחס שלהם הוא "מלמעלה למטה", מסתכלים ליך כאילו את פה רק בשביל למלא את כל ציפיותי'הם, אין שום יחס לאדם שמאחורי התפקיד.
אני לא אומרת, להיות הורים ערנים - זה חשוב!! וכשהיו הורים שרצו להישאר בגן - בסוף יום לדוגמא וכדו', פשוט התעלמתי ידעתי שהם פשוט רוצים לדעת מה הולך בגן, ולמרות שזה ממש לא נוח, כי מ2 דקות אי אפשר ללמוד על יום שלם - אבל ידעתי שאני מתנהגת איך שאני מתנהגת, וב"ה רוב ככל ההורים היו מרוצים +
אבל, היו הורים שפשוט לא היתה לי ברירה אלא להעמיד אותם במקום.
היחס המזלזל כאילו את אחרונת אוספת האשפה, פשוט טלטל אותי,
הם יכלו לשאול שאלות שעלי'הן בדיוק אני יכולה לענות בנוחות ובנעימות, כי אלו שאלות בסדר גמור, אבל הי'ה להם כזה טון מקניט, שהרגשתי שחוסר הענין שלהם פשוט מעצבן אותי.
תחשבי על הגננת שהיתה עם הבן שלך ועם החברים שלו במשך היום, דאגה להם לא ררק שיאכלו היטב, שיגמרו, שישחקו יפה, שיוותרו, שלא ירביצו ולא יחזירו ולא ולא וכן וכן...
מה עם קצת שימת לב נעימה, מה עם תודה לבבית (ואמיתית!) לגננת שנתנה כל כך הרבה לבן, לא רק בגשמיות - גם ברוחניות!
כשהוא התנהג לא יפה - היא הסבירה, הראתה לו מה מרגיש הצד השני ואיך עליו להסביר את רצונותיו.
ואני לא מתכוונת אליך מילה בסלע, כי לא מכירה את המקרה לגופו - אבל כמו שזה נשמע היא כנראה באמת לא שמה לב לענין של
להסביר לילד איך להתנהג, ולא רק לבקש ציות מוחלט, כי הוא ילד!!
רק באתי להעיר את תשומת ליבם של הורים אחרים, שלא מבינים כמוך מהו המקצוע ואיך צריך להתנהג לגננת, כמו לכל אדם שעומד מאחורי תפקיד.
בהצלחה רבה!