הבלדה לזוג המאושר (בלדה No. 5) - ברכה למתנה

[מרשמלו]

זו בדיחה, למי שנפל מהכיסא.

והיא תיקנית בראש הכותרות?

בכל אופן אצל טחינה הם היו זוג, עדיף שישארו כאלה....

 

[אלישקף]

והיא תיקנית בראש הכותרות?

?
זו מילה גסה?
זה עלול לפגוע באיזשהו מגזר?

 

[אפכא מסתברא]

השימוש כאן בצורה המקראית הוא בדווקא. "שמעו ואל תטשו" בהקשר של מוסר השכל אמור להזכיר את הפס' "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש" וכו'. תנטשו קצת יותר רחוק מזה. אבל אם אף אחד לא שם הבין את כוונתי אז אולי זה מיותר.

כפי שיכולת להיווכח מתגובתי, נרמזתי בדיוק למקום שאליו כיוונת, כך שלא 'אף אחד' לא הבין, אבל אכן - יש מחיר לשימוש בשפה גבוהה/רמזים תנ"כיים: מס' הקוראים ש'יהיו אתך' יקטן בהרבה.

 

[אפכא מסתברא]

?
זו מילה גסה?
זה עלול לפגוע באיזשהו מגזר?

ואני סברתי שזה בכוונת מכווין: אושר שכזה אכן סופו לגוז ולהיעלם.

 

[טחינה גולמית]

?
זו מילה גסה?
זה עלול לפגוע באיזשהו מגזר?

בילדותי היתה למילה הזו שימוש לא נעים.

 

[צדיק סופית]

[USER=39140]@צדיק סופית
השימוש כאן בצורה המקראית הוא בדווקא. "שמעו ואל תטשו" בהקשר של מוסר השכל אמור להזכיר את הפס' "שמע בני מוסר אביך ואל תטוש" וכו'. תנטשו קצת יותר רחוק מזה. אבל אם אף אחד לא שם הבין את כוונתי אז אולי זה מיותר.[/USER]

דעתי היא, שגם אם רק הסופר מבין את כוונתו - משאירים. ויש חולקים.
אולי ביום מן הימים או בלילה מן הלילות יקום חכם בלילה או ביום (בהתאמה), ויבין.

אבל הערה קטנה: האם לא נכון לנקד את ה-ט' של 'תטשו' בחולם? ("אל תיטוש תורת")

 

[Loochi]

זה לא בדיוק כמו שורש נפל. נסע. ?
תיפול ולא תנפול בשפה הדיבורית, לגבי תנסע כן אפשר לשמוע אבל תסע זה תקני יותר. לא?

 

[אפכא מסתברא]

אבל הערה קטנה: האם לא נכון לנקד את ה-ט' של 'תטשו' בחולם? ("אל תיטוש תורת")

בחולם יכול להיות רק בהפסק או בטעם מפסיק, ומאחר שגלמית לא כתב את יצירתו בטעמי המקרא, אין לו אלא הצורה הרגילה בשווא בט'.

זה לא בדיוק כמו שורש נפל. נסע. ?
תיפול ולא תנפול בשפה הדיבורית, לגבי תנסע כן אפשר לשמוע אבל תסע זה תקני יותר. לא?

'תנסע' הוא לחלוטין לא תקני.

 

[טחינה גולמית]

בחולם יכול להיות רק בהפסק או בטעם מפסיק, ומאחר שגלמית לא כתב את יצירתו בטעמי המקרא, אין לו אלא הצורה הרגילה בשווא בט'.

חושבני שיש קצת צדק בדברי @צדיק סופית שכן ברור שמבחינת הפיסוק של הי"יצירה" כלשונך, יש כאן טעם מפסיק. ולכאורה אין הדבר תלוי אם בפועל נכתבו טעמים או לא.

 

[אפכא מסתברא]

מבחינת הפיסוק של הי"יצירה" כלשונך, יש כאן טעם מפסיק. ולכאורה אין הדבר תלוי אם בפועל נכתבו טעמים או לא.

השינוי בניקוד בטעם מפסיק אינו נהוג כיום אלא מצוי במקרא, בפיוטים ובסידור. אתה הרי לא מנקד 'עָבֶד' במקום 'עֶבֶד' במקרה דומה. אלא מאי - אם הניקוד באופן זה משרת את היצירה (מבחינת משקל, חרוז וכד') אתה משתמש בזה - אם זה מתאים למשלב הלשוני. אבל כאן זה מוריד ולא מעלה (גם את המשקל וגם את החרוז, והמשלב הלשוני כאן אינו עולה בקנה אחד עם ניקוד מקראי).

 

[טחינה גולמית]

השינוי בניקוד בטעם מפסיק אינו נהוג כיום אלא מצוי במקרא, בפיוטים ובסידור. אתה הרי לא מנקד 'עָבֶד' במקום 'עֶבֶד' במקרה דומה. אלא מאי - אם הניקוד באופן זה משרת את היצירה (מבחינת משקל, חרוז וכד') אתה משתמש בזה - אם זה מתאים למשלב הלשוני. אבל כאן זה מוריד ולא מעלה (גם את המשקל וגם את החרוז, והמשלב הלשוני כאן אינו עולה בקנה אחד עם ניקוד מקראי).

מחכים. כרגיל [עם מ' בפתח וח' בשווא כמובן. אגב, שווא או שבא? פשוט אתמול ראיתי ר"ן בנדרים שכתב "שבא"].

 

[אפכא מסתברא]

פשוט אתמול ראיתי ר"ן בנדרים שכתב "שבא"].

בספרי המדקדקים הראשונים (ואפילו בספר הדקדוק של הרמח"ל עדיין) היה מקובל הכתיב 'שבא', בבי"ת.

 

[טחינה גולמית]

@אפכא מסתברא
שוב מחכים

 

[עדיאל]

חוצמזה, איני רואה בעיה בפרסום משהו באשכול שמישהו אחר פתח.

איפה האברך ההוא עם המחברת?
מה עם מערכה על דיני קנין באשכולות, חזקת הבעלות, וזכות השתמשות והמסתעף?