גם כשהמימון זול צריך לשים גבולות ולהתייחס לנורות האדומות. לעליית מחירי הדיור סיבות אמיתיות, אך היא נובעת גם מאינפלציה של ציפיות. כשתגיע הנקודה בה קניית דירה תהיה בלתי אפשרית לצעירים יתכן מעבר למודל שכירות קבועה, ואז רבים יפגעו. כדרכם של סיכונים, הם מתממשים ללא התראה מוקדמת
www.bizportal.co.il
המדינה תשנה גישה ותתחיל לחשוב לטווח ארוך
המרוויחה הגדולה ביותר מעליות המחירים החדות היא מדינת ישראל, בעלת הקרקעות הגדולה ביותר, שמשווקת אותן בקצב איטי (בין אם בכוונה או מחוסר יכולת אופרטיבית) וכך מצליחה למקסם שווי ולהעשיר את קופת המדינה בהכנסות גבוהות כתוצאה מעליות המחירים (הנובעות בין היתר מהמחסור). בטווח הקצר, עליות המחירים טובות גם לבעלי הדירות ולחברות הנדל"ן, במיוחד אלו שגם יש בבעלותן מלאי קרקעות, אבל ברור שהשוק במצב הזה אינו בריא חברתית וכלכלית.
בשנים האחרונות מאמצי הממשלה התרכזו בעיקר בצעדים למיגור הביקושים כמו העלאת מיסים והגבלות מינוף, ובתכניות שמטרתן להקל על אוכלוסיות חלשות יותר ברכישת דירה כמו תכנית מחיר מטרה ותכנית מחיר למשתכן. תכניות אלו, מיד עם הכרזתן, אמנם הצליחו ליצור סוג של קיפאון בשוק, אך הוא נמשך לזמן יחסית קצר. המציאות הפוליטית-כלכלית בישראל עשויה
להשתנות בכל רגע, מה שעשוי להשפיע על מחירי הנדל"ן, בין היתר, כתוצאה משינוי תפיסתי עמוק של המדינה בנוגע למהלכים הנדרשים בהסתכלות ארוכת טווח, כמו הגדלה משמעותית של היצע הדירות, באמצעות שיווק מאסיבי של קרקעות ו/או התחדשות העירונית, הפחתה משמעותית בבירוקרטיה, שיפור תשתיות התחבורה הציבורית ומתן תמריצים למעסיקים גדולים לפיתוח מתחמי תעסוקה גם בפריפריה ועוד.
למרות הדעה הרווחת, בין היתר לאור נתוני המכירות המרשימים של חלק מחברות הנדל"ן במהלך שנת 2021, המחירים הגבוהים לאו דווקא טובים ליזמים ולקבלנים, כי גם הסיכון שלהם עולה. ייתכן כי הם היו מעדיפים רמת ודאות גבוהה יותר ועליות מחירים קבועות של אחוזים בודדים בשנה, על-פני הטירוף שמתרחש כעת, שגורם להם להיות תלויים בהמשך עליות מחירים בשוק שכבר היום לא מפסיק לשבור שיאים.
אם המדינה כביכול ״מספסרת״ כיום בקרקעות, ונותנת למחירי הדירות לעלות, בטווח הארוך ובשקלול הפרמטרים החברתיים, עלול להיגרם נזק עצום לכלכלת ישראל. ביום שרכישת דירה תהפוך לבלתי-אפשרית עבור זוגות צעירים סביב אזורי התעסוקה המרכזיים (ויש שיאמרו שאנחנו לא רחוקים משם), עשוי להתרחש שינוי תרבותי עמוק במודל המקובל ויתכן שנעבור משאיפה לקנות דירה למודל של שכירות קבועה. השינוי הזה, אם יתרחש, יכול לפגוע מאוד בהכנסות המדינה בעתיד מנדל"ן, ועלול לפגוע גם בבעלי הדירות, במשקיעים וגם ביזמים ובחברות הבנייה שרוכשות היום קרקעות לפיתוח עתידי בציפייה לעליות מחירים חדות מדי שנה.
מה יקרה לביקוש?
תחום הנדל״ן המקומי משגשג מאוד אבל הוא גם מבוסס על קונספציה שגויה שההשקעה בו היא כמעט חסרת סיכון, ויש גם כאלה שסבורים שהיא בעלת תוחלת התשואה הגבוהה ביותר. יש לא מעט גורמים שהביאו לתחושת הביטחון, אולי המופרזת, בקרב השחקנים בענף: מריבית נמוכה, נזילות גבוהה ושיקולים תרבותיים (מתחתנים ואז קונים דירה) ועד גורמים כמו גידול טבעי באוכלוסייה (בשיעור מהגבוהים במערב), מחסור בקרקעות באזורי ביקוש ותהליכי תכנון איטיים ומתעשרי ההיי-טק שהזרימו מזומנים רבים לשוק בזמן קצר.
חלק מהסיבות הללו גרמו גם לכך שאין בישראל עדיין שוק מפותח מספיק לדיור להשכרה לטווח ארוך, על אף שבשנים האחרונות שווקו יותר פרויקטים שכללו גם דיור להשכרה. זה קורה בעיקר באזורים מאוד מבוקשים, בהם עליית המחירים דוחקת צעירים ומשפרי דיור לוותר על חלום רכישת הדירה ולאמץ את המודל שזכה לפופולריות בערים מרכזיות בעולם. למיסוד שוק הדיור להשכרה, והפיכתו לאלטרנטיבה ממשית בלב אזורי הביקוש (אבל לא רק), ישנה יכולת להשפיע לרעה על הביקוש לדירות בבעלות.
הגורמים הרבים האלה בנויים כמו מגדל קלפים ויש לא-מעט תרחישים בהם, אם יחול שינוי לרעה באחד מהמאפיינים הדומיננטיים זה יכול להוביל לתגובת שרשרת שתפגע בביקושים, תאט או תעצור את עליות המחירים ותהפוך פרויקטים רבים לפחות רווחיים ואולי אף תגרום להפסדים של יזמים וחברות בנייה שרכשו קרקעות במחירים שעשויים להתברר כגבוהים מדי.
התרחישים האפשריים כוללים גל של צעירים שלא יהיו מעוניינים יותר לרדוף אחרי דירה בבעלותם, קטר ההיי-טק ייעצר, אירוע בטחוני חריג (כמו למשל מלחמה עם איראן), או שאולי הריבית בכלל תעלה בצורה משמעותית?
משבר מימון: ברז האשראי הבלתי מוגבל ייסגר
אז מי יכול לעצור את כדור השלג בשוק הנדל"ן למגורים?
לכולם ברור שהשוק נמצא במצב צבירה שאינו בריא לאורך זמן, ולכן יש צורך בנקיטת צעדים אמיצים (שאולי עוד יקרו), בראש ובראשונה על ידי המדינה, אבל לא רק על ידה. כולנו צריכים לדעת לשים גבולות ולהתייחס לנורות האדומות שנדלקות, לא להתפתות לעסקאות מעבר לגבול היכולת שלנו, גם כשהמימון זמין וזול או כי אנחנו מפחדים לפספס את הרכבת.
אם כן, שאלות כגון מדוע המדינה לא משנה את קצב ושיטת שיווק הקרקעות, האם צריך לרסן יותר את שוק המשכנתאות, האם על המדינה לייצר מנגנוני בקרת סיכונים נוספים על הבנקים ורבות אחרות ככל הנראה יישארו פתוחות, אך דבר אחד ברור, כשמרוויחים הרבה יותר קל להתעלם מהסיכונים, וחמור מכך, לשכוח שלפעמים ובד"כ ללא התראה מוקדמת, הם גם מתממשים.