האר"י זכה להשגותיו ע"י שמחה של מצוה - מקור

[למאי נפקא מינה]

נראה לי בכתבי מהרח"ו.
מי יודע?
תודה מראש.

 

[אליז]

ראה משנה ברורה סימן תרסט ס"ק יא
משום שמחה - כתב מהרי"ק בשם ר"ה =רב האי= גאון בשורש ט' יום זה רגילים אצלנו לרקד בו אפילו כמה זקנים בשעה שאומרים קילוסים לתורה וכו'[י] ולכן יש להתאמץ בזה לרקד ולזמר לכבוד התורה כמו שכתוב גבי דהע"ה מפזז ומכרכר בכל עוז לפני ד' וכ"כ משם האר"י ז"ל והעידו על האר"י ז"ל שאמר שהמעלה העליונה שהשיג באה לו ע"י שהיה משמח בכל עוז בשמחה של מצוה וגם על הגר"א ז"ל כתבו שהיה מרקד לפני הס"ת בכל כחו:

 

[אליז]

ראה ספר חרדים הקדמה

התנאי הרביעי השמחה הגדולה במצוה דכל מצוה ומצוה שתזדמן לו דורנא הוא דשדיר ליח קב"ה ולפי רוב השמחה יגדל שכרו וכן גילה הרב החסיד המקובל מהר"ר יצחק אשכנזי זצ"ל לאיש סודו שכל מה שהשיג שנפתחו לו שערי החכמה ורוח הקודש בשכר שהיה שמח בעשיית כל מצוה שמחה גדולה לאין תכלית ואמר דהיינו דכתיב תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל פירוש מרוב כל מכל מיני תענוג שבעולם ומכל זהב ופז רב ואבנים טובות ומרגליות:

 

[למאי נפקא מינה]

נפלא!
יש לך אוה"ח כרגע? אם כן, אולי תוכל לראות במשנ"ב עוז והדר את מקורו המדויק.
תודה רבה מראש.

 

[אליז]

נפלא!
יש לך אוה"ח כרגע? אם כן, אולי תוכל לראות במשנ"ב עוז והדר את מקורו המדויק.
תודה רבה מראש.

בספר אורחות יושר פרק כז כתב שמקורו הוא מהחרדים הנ"ל

 

[אליז]

המהרח"ו בשער רוה"ק יא: כתב בנוסח אחר עיי"ש

 

[למאי נפקא מינה]

עיי"ש

אולי יש לך להביא?
[אין לי כרגע אוצר החכמה.]
מודה לך מקרב ליבי.

 

[אליז]

ואמנם אמר לי מורי ז"ל כששאלתי לו איך זכה לכל החכמה הזאת, והשיב לי שטרח במאד מאד בחכמה זאת, ואמרתי לו כי גם הרמ"ק ז"ל, וגם אני חיים טרחתי במאד מאד בחכמה זאת, ואמר לי שהאמת הוא שטרחנו מאד מאד יותר משאר אנשי דורנו, אבל לא עשינו כמוהו, כי כמה לילות היה נשאר בלתי שינה על מאמר אחד של ספר הזוהר, ולפעמים ששה לילות של ימי החול שבשבוע היה מתבודד ויושב על עיון מאמר אחד בזוהר בלבד, ולא היה ישן כל הלילות ההם רוב הפעמים,

 

[סוגרים שידוך]

ראה בשער הכוונות (דרוש ברכות השחר)

אמנם תהיה [התפילה] בשמחה יתירה וגדולה בכל האפשר כדמיון העבד המשמש את רבו בשמחה יתירה, ואם משמשו בעצבות עבודתו נמאסת לפניו, וכמעט שעיקר המעלה והשלמות והשגת רוח הקודש תלויה בדבר זה, בין בעת תפילתו ובין כשעושה איזה מצוה משאר המצות וכמו שאמרו בגמרא מההוא דהוה קבדח טובא כו' ואמר תפילין קא מנחנא. ואל תבוז לענין זה כי שכרו גדול מאד:

 

[סוגרים שידוך]

גם החיד"א בספרו "מורה באצבע" סימן י' כתב

עוד ישתדל מאד, שכשעושה מצוה או לומד תורה יהיה בשמחה גדולה מאלפי זהב וכסף, על שזכה ללמוד בתורה או לקיים מצותו יתברך, ובודאי שזה ימשיך עליו קדושה יתירה. והגיד רבינו האר"י זצ"ל כי לא זכה לכל חכמתו הרמה ונפלאה כי אם על ידי השמחה הגדולה שהיה שמח בלימוד ובמצות לאין קץ:

 

[חכימא]

וע"ע
שער המצוות - הקדמה

גם דע כי העושה מצוה אין מספיק לו במה שיעשה אותם שהרי מצינו בדברי רז"ל שאמרו כל העושה מצוה א' מטיבין לו ומאריכין לו ימיו וכיוצא בזה אמרו כל המקיים מצוה פלונית יש לו כך וכך, והנה אנחנו ראינו כמה וכמה מצות שעושים בני אדם ואינם מתקיימים דברי רבותינו ח"ו בענין גודל שכרם אפילו בעוה"ז. אבל השרש שהכל נשען עליו הוא שבעשיית המצוה אל יחשוב שהיא עליו כמשא וממהר להסירם מעליו אבל יחשוב בשכלו כאלו בעשותו אותה המצוה ירויח אלף אלפים דינרי זהב ויהיה שמח בעשותו אותה המצוה בשמחה שאין לה קץ מלב ומנפש ובחשק גדול כאלו ממש בפועל נותנים לו אלף אלפים דינרי זהב אם יעשה אותה מצוה. וז"ס הפסוק תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב כו' וז"ס רב ברונא דחד יומא סמך גאולה לתפלה ולא פסק חוכא מפומיה כל ההוא יומא. וזה יורה על היות אמונת בטחונו בבורא יתברך בתכלית האחרון יותר משאם היה השכר מזומן לפניו בפועל וכפי גודל שמחתו באמת ובטוב לבב הפנימי כך יזכה לקבל אור עליון ואם יתמיד בזה אין ספק שישרה עליו רוח הקודש. וענין זה נוהג בקיום כל המצות כלם בין בעת שעוסק בתורה שיהיה בחשק גדול נמרץ בהתלהבות עצום כאלו עומד לפני המלך ומשרת לפניו בחשק גדול למצוא חן בעיניו לקבל ממנו מעלה יתירה וגדולה:

 

[סוגרים שידוך]

עיין בקובץ המצורף
וראה עוד בחומת אנך להחיד"א על תהילים פרק ק' שהביא זה בשם מהרח"ו
וכתב עליו הגר"י הלל שליט"א שאפשר שהיו לפני החיד"א כתבי מהרח"ו שלא הגיעו לידינו

 

[טייפסעטער]

נפלא!
יש לך אוה"ח כרגע? אם כן, אולי תוכל לראות במשנ"ב עוז והדר את מקורו המדויק.
תודה רבה מראש.