מה את יודעת על האמנית היפנית בת 92.
שמעתי בעבר, אבל רק בגלל איזה ספר או תוכנית שהייתה עליה,
למרות היותי חובב אומנות אף פעם לא השקעתי מחשבה מי היא ומה פועלה, שבזכותו זכתה לפרסום והערכה כה גדולה.
אם לא שמעת עליה, אשמח שתכתבי לי מה היית רוצה לדעת עליה.
פרטים אישיים, חשוב לי לדעת
אבל הרבה יותר חשוב לי להבין מה היא החשיבה שלה לגבי אומנות,
קודם כל את התוצאה - כלומר, מה כרגע האומנות שלה משפיעה,
ולאט לאט לבנות את התהליך איך היא חשבה על זה, איך היא עשתה את זה, ומה היו נקודות הכשלון וההצלחה בדרך.
זה למעשה ילמד אותי להבין את ה'ראש' שלה, ואת צורת החשיבה והפעילות.
מה דעתך על אמנות והתמודדות נפשית?
אומנות היא חלק ממהות הנפש, והיא חלק מכוחות הנפש שטבע האדם לרצות להוציא לפועל,
כמו שילד רוצה ללכת, וילד רוצה לדבר, וילד רוצה ללמוד לרכב על אופנים לבד,
כך אדם רוצה להוציא סגנונות כשרון שיש באישיותו.
ילד רוצה ללכת מכמה סיבות, א. להיות דומה לגדולים. ב. להיות עצמאי, ג. להוציא את היכולות שלו לפועל,
אם אנחנו לא ניתן לו ללכת, הוא גם לא יוכל ללכת, ויהיה מתוסכל מכך שהוא צריך להיות תלותי כל חייו, וגם שיש בתוכו כוחות שהוא לא מוציא אל הפועל. [אולי הדוגמא קיצונית מידי, אבל בכוונה הבאתי את הצד השני]
אחד הדברים שגורמים לקשיים והתמודדויות נפשיות, זה חוסר היכולת לבטא את עצמנו,
העולם נהפך למהיר ואכזרי, מי שיודע לרוץ בלי למעוד מצליח להגיע ליעדים, ומי שהולך בקצב שלו ורוצה להנות מהדרך, לפעמים מוצא את עצמו בודד, גם מבחינה חברתית, וגם מבחינת ביטוי יכולות.
והאומנות היא למעשה עוד כח פנימי שיש באישיות, שהיא מוציאה את החשיבה שלנו ואת היכולות שלנו אל הפועל, אבל בדרך שלנו.
לכן כאשר האדם חש שהוא מתמודד עם קשיים נפשיים, מהרגשת בדידות, דרך הרגשת חוסר הערכה עצמית, האומנות למעשה יכולה להיות כלי אדיר לבטא את הרגשות, ולקבל הערכה עצמית והוצאה לפועל של היכולות שלו.
לכן אין ספק שאומנות היא מרפה לנפש.
בתקופות שבהם עבדתי בחו''ל לתקופות ארוכות, פניתי לחבר שעשה זאת ושאלתי אותו איך שומרים על נפש בריאה בבדידות כה גדולה, המדינות בהם עבדתי אין בהם קהילות יהודיות גדולות, כך שהשהות שם היא חתיכת בדידות מאד מאד גדולה, ולפעמים ימים שלמים שאתה עם עצמך לבדך.
אז נכון יש דרכי תקשורת לשוחח ולדבר, אבל עדין אתה לבד.
ואותו חבר ייעץ לי, להשקיע מעט בתחומי אומנות שאני אוהב, וזה היה פתרון מושלם, עד כדי כך שהיו פעמים שנשארתי עוד יום רק כדי לסיים נקודה נוספת בתחום האומנות שהתעסקתי בה.
בהצלחה רבה.