יש בעברית גם מה שנקרא "משפטי ייחוד" - המדגישים חלק מסויים במשפט באופן מיוחד.נכתב ע"י עפרה;489567:יש גם קו מפריד שיש רווח לפני או אחריו - למשל זה שכאן, במשפט הזה. אבל הוא לא קשור לביטויים ולצמדים, הוא פיסוק שקשור למבנה המשפט.
נכתב ע"י eden7115;489721:יש בעברית גם מה שנקרא "משפטי ייחוד" - המדגישים חלק מסויים במשפט באופן מיוחד.
לדוגמא:
משפט רגיל: ברהיט זה אין כל תועלת.
משפט ייחוד: רהיט זה - אין בו כל תועלת.
לשאלה המקורית: במקרים של צמדי מילים המקף אמור להיות ללא רווח בין המילים כלל.
במקרה של מקף הקשור למבנה המשפט או מקף המופיע במשפטי ייחוד - צריך להיות רווח הן לפני המקף והן לאחריו.
גם אני שנים שנלחמתי איתו עד שמישהו גילה לי את הסוד.נכתב ע"י עדיאל;502789:חכמי אופיס, אמצו לעצמם את הכלל, כי קו מפריד אמור להיות ארוך ודק, ומקף - קצר ורחב.
איני יודע מהיכן מקורו, עד כמה שבידי, אני מצוי במלחמה תמידית עם הוורד המעצבן שיוצר לי מקפים מפרידים באופן אוטומטי.
נכתב ע"י g2035;504296:ואם כבר מדברים מזה.
מה המקור בחומשים להכניס מקף בין שתי מילים צמודים?
ובכלל מתי התחילו להשתמש עם זה?
אוי, המעמד אמור... אלה שהמו"ל שלי עובד איתם לא כל כך מתמצאים במה שאמור...נכתב ע"י maof;504717:אבל בכל מקרה, המעמד אמור להחליף את כל המקפים בעלי הרווחים לפניהם ואחריהם למקפים מפרידים, גם אם צורתם הגרפית בוורד לא הייתה כזו.
אפכא מסתברא, אינני בטוחה שהבנתי אותך נכון, אבל כשאני עורכת חומר, הוא כמובן כבר מוקלד, וכדי ליצור קו מפריד ארוך (או כדי לתקן מקו קצר) אני עושה את הדבר הבא: רווח לפני הקו וכן לאחריו, ואז עוברת למילה הבאה ולאחר האות הראשונה מקישה רווח. זה יוצר קו מפריד. (כמובן, חשוב לזכור למחוק את הרווח)נכתב ע"י אפכא מסתברא;504676:אצלי יש שימוש רב הן למקף והן לקו המפריד. שמתי לב שאם במהלך ההקלדה מקישים רווח אחרי המלה שלפני הקו וכן רווח אחריו לפני המלה הבאה - מקבלים סימון ארוך ודק, דהיינו קו מפריד. אבל אם עולה בדעתי להוסיף קו מפריד אחרי שהטקסט כבר הוקלד לא יעזרו לי שום רווחים. הצורה הגרפית שאקבל היא של מקף (קצר ועבה). זה גורם לי חוסר אחידות בחומר וטעויות אצל המעמדים והמעצבים.מה עושים?
למה אצלי - אחרי שהטקסט מוקלד - לא יעזרו לי שום רווחים שאקיש לפני ואחרי, המקף יישאר מקף ובשום אופן לא יהפוך לקו מפריד?נכתב ע"י e12;504751:אפכא מסתברא, אינני בטוחה שהבנתי אותך נכון, אבל כשאני עורכת חומר, הוא כמובן כבר מוקלד, וכדי ליצור קו מפריד ארוך (או כדי לתקן מקו קצר) אני עושה את הדבר הבא: רווח לפני הקו וכן לאחריו, ואז עוברת למילה הבאה ולאחר האות הראשונה מקישה רווח. זה יוצר קו מפריד. (כמובן, חשוב לזכור למחוק את הרווח)
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
18.11
י"ז חשוון
וובינר מרתק!
המדריך (הלא שלם) לסטוריטלינג
הרצאה ייחודית עם ירון פרל ממשרד הפרסום מקאן, על עולם הסטוריטלינג. מספרי סיפורים נולדים ככה או שאפשר ללמוד את זה? מה הופך סיפור אחד ל״תעירו אותי כשזה מסתיים״ ואחר ל״ספרו לי את זה שוב!״, והקשר לעולם הקריאייטיב.
הכניסה חופשית!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
19.11
י"ח חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים: