לפני שאתם מבקרים את האלבום של מענדי ווייס, תבדקו אם יש לכם נשמה // שיפי חריטן
במוצאי שבת, בשעה די מאוחרת, שלחו לי צילום של ביקורת מוזיקה שנכתבה באחד העיתונים החרדיים. תכננתי לכתוב היכן ומי, אך התחרטתי. מי שלא נתקל בה – עדיף לו שלא יקרא, וכך לא אעשה להם פרסומת מיותרת. קראתי אותה ונחרדתי בשל העובדה שהיא נראית כמו טקסט של מישהו מלא בכאבי בטן, אשר ישב והקיא בלי טיפת התחשבות. ביקורת נוטפת חוסר פרגון, ובמקום מסוים גם לא מקצועית באופן מיוחד.
לא אשפוך פה את הרזומה שלי בתחום המוזיקה, הוא אינו משנה כרגע. אני, ברשותכם, אתמקד במעט מקצועיות, והרבה נשמה.
בהנחה שמבקר המוזיקה המהולל זכה להאזין לדיסק עוד לפני ט' באב, על אף שאיני מאמינה שהסכים להקריב את האידיאל של יהודי שומר תורה ומצוות, אפילו למען עבודה. הוא בטוח לא האזין לדיסק מלא קצב בתשעת הימים. יותר קל לי לדון לכף זכות ופשוט לומר לו, שמע, מר מבקר מוזיקה, כדי לשפוט דיסק צריכים להאזין לו ולהפוך בו שוב ושוב ושוב. ככה זה. מה ששומעים בפעם הראשונה לא שומעים בפעם השניה.
ובהנחה שהכותב המהולל אכן האזין בדבקות לכל שיר ושיר, אמנם מוזיקה היא כמו הרבה דברים אחרים עניין של טעם וריח, אם כי יכולה להגיד לך דבר אחד ברור: הדיסק הזה הוא מצוין, הוא מעולה, הוא מלא חומר משובח ואיכותי, ואיזה נס שלא נתת לקוראים שלך פירוט על יותר שירים, כי אתה פשוט הורס, וזה עצוב וחבל ונוראי.
נתחיל עם הביקורת שלי וננסה לאזן: תפרידו בין מענדי ווייס לבין החומרים באלבום
כפי שנכתב בביקורת, מענדי ווייס, לא זמר בעל שם עולמי, והאמת? אז בואו נזרום עם זה, כי מי הגדיר אותו בכלל זמר? הוא אחלה 'זמר חתונות' שמקפיץ ומשמח חתן וכלה, מחזיק חתונות בצורה מצוינת ועושה את העבודה שלו נפלא. זמר החתונות החליט להוציא אלבום – זכותו המלאה. עבד עליו שנתיים מחייו – יש לו את האינטרסים שלו ואת הרצון למצב את עצמו בצורה מסוימת, זכותו, ואשריו שעמד והגשים את החזון והחלום של עצמו.
מענדי ווייס הוא דוגמה לאדם שמתאים בטירוף לשירי קצב ושמחה, פחות לשירי נשמה, אבל, ויש אבל אחד מאוד גדול, על אף שבלתי תקני לכתוב בעברית 'אבל'... צריכים לעשות הפרדה ברורה בין צורת ההגשה, או הקול, או הנשמה של מענדי כאדם, לבין החומרים שהוא הביא. יש באלבום 'אלע אלע', שירים טובים - אחד אחד! הם יתפסו וכבר תופסים יפה מאוד, ייכנסו וכבר נכנסו לחתונות, והם עתידים לככב בכל אולם אירועים חרדי מכל סוג שהוא. אין זמר חסידי הארד קור שלא לומד בימים אלו את הדיסק של מענדי ווייס וישיר לפחות כמה שירים מהדיסק הזה באירוע הבא שיוזמן אליו.
אני אבחר להתייחס גם לשירים שלכלכו עליהם וגם לשירים שלא התייחסו אליהם, וכן לפרטים, ששמים את הביקורת בספק מבחינת רמת אמינות.
• מענדי ווייס – זמר חתונות אנונימי שחבר לאנשים גדולים בתחום? מר כותב ביקורת, רוצה להזכיר לך שמענדי ווייס הוא זמר שעובד ערב ערב על במות אולמות, חבר אישי של כל השמות שנמצאים בדיסק, ולא חבר אליהם כדי להגדיל את שמו – אלא הם חיבור טבעי ומתבקש.
• איך אפשר להזכיר שירים שווייס הוציא, בלי פאר דיר – שיצא לפני מספר חודשים בלבד?
• הלאה: השיר מוציא אסירים, בעיבודו של דוד איכילביץ, כתבת עליו שהוא בעל רזומה מרשים ביותר במוזיקה החסידית. ברצינות? אולי תברר קודם, כי אמנם הוא מנהל תזמורת, ומוכר בקרב אנשי המוזיקה, אם כי חוץ מ'נפשי', אני מנסה להבין איזה עוד עיבודי טירוף הוא הביא. מנדי וויס חבר אליו מתוך הערכה לעבודה שלו, ולא בגלל הרזומה שלו – וזה פרט שביררתי בקלות רבה.
אז אולי כותב הביקורת שייך לז'אנר שלא מכיר זמרי חתונות חסידיים, ייתכן, ובכל זאת – לו היה מאזין באמת לדיסק, היה מוצא עצמו נהנה, אני בטוחה. ראשית נזכיר שהשירים המקפיצים והמלהיבים שמענדי שר, כמו אלע אלע (לחן של הערשי וויינבערגר) יום זה מכובד (פינקי וועבר – שמפליא הפעם בלחנים מקפיצים) מנאן (שוב הרשי וינברגר ועיבוד של יואלי דיקמן) קה זכות אבות (מאיר אדלר) הם שירים מעולים שיכנסו לפלייליסט בקלות ממש.
על השיר 'מוציא אסירים' כתבו באותה ביקורת: שיר אנמי. אנמי? השיר מוציא אסירים אנמי? מי שכותב אנמי על השיר מוציא אסירים, הוא או אדם בלי נשמה, או אדם שלא מבין מוזיקה, או אדם שפשוט מחפש להשמיץ. אין לי מה להוסיף. ומי שאין לו נשמה – שבאמת ידפדף הלאה.
ואיך לא דיברו על השיר הבן יקיר לי? (פינקי וועבר) שמעתם את מוטי ויזל נותן ביצוע מטורף לשיר הזה בחתונה בשבוע הראשון לצאת הדיסק? נסעתי דרך מאזור ים המלח למרכז – חצי ממנה האזנתי לביצוע שלו שוב ושוב ושוב, מטורף. לבכות.
ואיך ביקורת שלימה בלי להזכיר את העובדה שיש בדיסק שיר שווייס הלחין בעצמו? השיר לא ידח ממנו נדח. אפשר להתווכח על הלחן, אם כי זה בהחלט שם אותו במקום אחר – מעבר ל'סתם זמר חתונות'. הבן אדם עובד כל השנה במוזיקה, משקיע, מפתח קול, מלחין, עובד בשיתוף פעולה עם הגדולים בתחום, אז קצת, קצת כבוד, מה כואב הלב?
בואו נסדר את הדברים בכמה משפטים, כדי שתצאו מפה עם סיכום: מענדי ווייס הוציא דיסק עם שירים מעולים! לחנים ועיבודים מהשורה הראשונה. רוב השירים פשוט יפהפיים, נוגעים, מרגשים, שווים חתונות, קבלות פנים, קומזיצים, נסיעה ברכב ואם בא לכם פשוט לעשות לעצמכם טוב בנשמה.
האם מענדי ווייס הוא האדם לבצע את כל השירים? אני כותבת פה באחריות, שמבחינתי, אף זמר לא מתאים לשיר את כל השירים באלבום שהוא מוציא. מה לעשות... וברור שגם אצל ווייס יש לחנים שאני אומרת: הייתי רוצה לשמוע את אייזיק האניג מבצע את השיר הזה, או כפי שהזכרתי פה, את מוטי ויזל, שכבר נותן ביצועים למספר שירים. ואי אפשר שלא להזכיר זמרי חתונות כמו זאנוויל, שרוליק קלצקין ועוד רבים וטובים. לא האזנתי לכולם ולכן לא מונה שמות. מה שקורה, שייתכן ובדיסק כזה, יש זמרים שיעלו על המקור במספר שירים – במיוחד בשירי הרגש, וייקחו אותם למחוזות אחרים. אבל לשאול בביקורת 'למה לא להשקיע יותר בתוכן', זה אומר שהכותב לא הבין את התוכן, לא שמע את הפוטנציאל, לא הבין את המשמעות שיש שם לשירים. ולהגיד שהדיסק של מענדי ווייס הוא לא חומר של רב מכר, זו עליבות, זה רוע, זה לא משקף את המציאות. המלצה שלי, תאזין עוד כמה פעמים. שואלים אותי? האמת היא שהביקורת הזו תעשה לדיסק הזה רק טוב, הנה, מציאות שהוא הצליח לגרום לי לכזו כתבה מפורטת.
ממליצה לכל מי שקורא אותי, אלע אלע, לכו להאזין לדיסק החדש שוב ושוב ושוב, הנאה מובטחת לכם.
(בחזית, בחדרי חרדים)
הנושאים החמים
הנושאים החמים
