בלי קשר לטיפול הנ"ל רציתי רק לשתף אותך במה שכתבתי בשרשור אחר, אולי תוכלי לשלב בין השיטות: (מאחר שגילאי הילדים קרובים, הרגשתי שמחובתי להעתיק את הדברים גם בפנייה זו)
בני בן 4 וחצי. הצליח להיגמל מהרטבה ביום ברוך ה אולם במשך כמעט שנה הרטיב בלילה מס פעמים בשבוע. למרות שקובל שעד גיל 5 זה נורמלי הרגשתי שאני חייבת לעשות עם זה משהו כי זה הפך להיות מפרך. וגם לילד היה מאד לא נעים המצב.
במשך השנה ניסינו הכל כמו שכתבו לפני- פרסים, מבצעים, בקשות ולצערי גם גערות.
עד שיום אחד משמיים קראתי על הנושא וגיליתי שיש טעויות עיקריות שאסור לעשות ואני עושה שתיים מן:
1. לקחת את הילד מתוך שינה לשירותים (מה שעשינו בחצי השנה האחרונה בלית ברירה ועזר חלקית אולם אם איחרנו בשעה או שכחנו היה מרטיב או שלעיתים קרובות גם היה מרטיב לפנות בוקר למרות שלקחנו אותו בלילה)
2. לכעוס ולגעור בו כשמרטיב (אמנם קרה לעיתים רחוקות יותר אבל קרה. כיוון שגם בעלי סבר שזה יכול לעזור...
)
הרעיון המרכזי היה ש
האחריות חייבת להיות על הילד ולא יעזור. וכשלוקחים את הילד מסירים ממנו את האחריות. וכן הודגש שם שילד בכלל לא צריך להתפנות באמצע הלילה כי הגוף מפריש הורמון שמסייע לו להתאפק עד הבוקר.
התיישבתי עם הילד באותו יום לשיחה בערב בצורה ספונטנית ואמרתי לו- "נכון זה מציק לך מאד שאתה קם הרבה רטוב? התייעצתי עם רופאים והם אמרו לי שלא כדי יותר שאני אעיר אותך בלילה כי ככה אני לוקחת ממך את האחריות. אז הנה עכשיו אני מעבירה לך את האחריות ואתה אחראי. הסברתי לו גם שהגוף מסוגל להתאפק עד הבוקר כי ה עוזר לגוף וכו' וכן שאנחנו בתקופת לימוד וגם אם יקום רטוב אני לא יכעס (את הנקודה הזאת הוא ממש נהנה לשמוע)"
לא יאומן כי יסופר. במשך שבוע שלם קם יבש. ואז קם פעם אחת רטוב ומיד כשקם רץ אלי ואמר- את לא כועסת נכון? ומאז ועד היום- חודשיים בערך- אנחנו לא יודעים מה זה הרטבת לילה ברוך ה.
הבנתי שמה שעזר לו מבחינה פסיכולוגית אלו התובנות ש-
1. אני אחראי בנושא ואף אחד לא יכול לפתור את הבעיה במקומי
2. הכל רגוע. אין לחץ. אנחנו בתקופת לימוד ואמא לא תכעס עלי אם אקום רטב
3. הגוף מסוגל להתאפק עד הבוקר. אין סיבה להרטיב...
מקווה שיהיה לתועלת ותוושעו...
כמובן רק עם תפילות בעז"ה.
אחכ הוספתי:
אני עכשיו נזכרת שהיו עוד 2 פספוסים. שכמובן גם עליהם הגבנו ברוגע והשלמה. גם מצד הילד.
היה חשוב לי לציין בשביל שלא תתייאשו...
עוד דבר לגבי תקופת הלימוד- גם אם העברתי למשל את הילד באמצע הלילה מהחדר שלנו לחדר שלו לא דרבנתי אותו ללכת לשירותים (מה שפעם היה על אוטומט אם קם באמצע הלילה ישר שולחים לשירותים גם אם מתנגד)
שאלתי אותו - אתה רוצה ללכת לשירותים או לא? הוא אמר לא ופשוט נתתי לו לישון ולא שכנעתי אותו. והיה לי לא קל כי חששתי שיקום רטוב. אבל העדפתי שיקום רטוב מאשר שאני אקח ממנו בחזרה את האחריות.