היינו זוג צעיר.
גרנו בשכונת אברכים בקומה השביעית. בבניין שהמעלית מגיעה בו עד הקומה השישית, ובמקום אחת הדלתות - גרם מדרגות לולייני מסוכן מוביל אותך לקומה השמינית, לשתי יחידות 'סלח לי'.
מובן מאליו שגם השנוררים שטרחו לעלות לקומה השישית, לא ראו צורך לכתת את רגליהם במדרגות קשות, המעידות כמאה עדים שמעליהן גרים זו"צים, שבדרך כלל הפרוטה אינה מצויה בכיסיהם.
אבל השעה הייתה עשר בלילה. ונשמעו דפיקות.
החלפנו מבטים תוהים. מי זה יכול להיות?
בסופה של תהייה קראתי בקול "מי זה?"
"אברך", נשמעה הקריאה מעבר הדלת, "הכנסת כלה".
טוב. פתחתי את הדלת.
המילים נעתקו מפי. ההלם היה מוחלט.
היה זה יהודי מבוגר, משכונת מגוריהם של הוריי. אברך חרדי רגיל לחלוטין, שילדיו למדו איתי ועם אחיי.
האברך עומד שם, כפוף ומבויש, ממלמל "אני מחתן את הבת שלי, ואני אוסף להכנסת כלה".
נתתי לו כמה שקלים שעמדו על המדף, ומיהרתי לסגור את הדלת, מתבייש בשבילו, והמום על מה שהביא אותו למצב הזה.
וילדיו? מסודרים בדירות במרכז, ומגיעים אליו לשבתות וחגים. כרגיל.
גרנו בשכונת אברכים בקומה השביעית. בבניין שהמעלית מגיעה בו עד הקומה השישית, ובמקום אחת הדלתות - גרם מדרגות לולייני מסוכן מוביל אותך לקומה השמינית, לשתי יחידות 'סלח לי'.
מובן מאליו שגם השנוררים שטרחו לעלות לקומה השישית, לא ראו צורך לכתת את רגליהם במדרגות קשות, המעידות כמאה עדים שמעליהן גרים זו"צים, שבדרך כלל הפרוטה אינה מצויה בכיסיהם.
אבל השעה הייתה עשר בלילה. ונשמעו דפיקות.
החלפנו מבטים תוהים. מי זה יכול להיות?
בסופה של תהייה קראתי בקול "מי זה?"
"אברך", נשמעה הקריאה מעבר הדלת, "הכנסת כלה".
טוב. פתחתי את הדלת.
המילים נעתקו מפי. ההלם היה מוחלט.
היה זה יהודי מבוגר, משכונת מגוריהם של הוריי. אברך חרדי רגיל לחלוטין, שילדיו למדו איתי ועם אחיי.
האברך עומד שם, כפוף ומבויש, ממלמל "אני מחתן את הבת שלי, ואני אוסף להכנסת כלה".
נתתי לו כמה שקלים שעמדו על המדף, ומיהרתי לסגור את הדלת, מתבייש בשבילו, והמום על מה שהביא אותו למצב הזה.
וילדיו? מסודרים בדירות במרכז, ומגיעים אליו לשבתות וחגים. כרגיל.