דיונים תורניים בדקדוק (תנ"כי, ספרותי ואקדמי)

[עיגול רבוע]

מילה ביידיש?! גם אני לא מעלה בדעתי. גם אם היא קיימת ביידיש, לבי אומר לי שזו מילה בעברית שחדרה ליידיש.

ברשותי מחקר מקיף מאד בנושא. אקוה שאתפנה להעלות ממנו את המסקנות.
אבל עיקר המסקנה היא חד-משמעית: קיים מגון רחב של פירושים למלה הזאת, בדברי רבותינו המפרשים. ועוד מגוון פירושים למשמעות של המילה כשהיא מופיע בדברי חז"ל. אבל אף אחד מהם אינו משתייך לפועל גלישה הרווח בימינו.
המסכילים חדשו פירושים חדשים למלה זו, במילוניהם.

הכל במחקר.

 

[חגי פאהן]

ברשותי מחקר מקיף מאד בנושא. אקוה שאתפנה להעלות ממנו את המסקנות.
אבל עיקר המסקנה היא חד-משמעית: קיים מגון רחב של פירושים למלה הזאת, בדברי רבותינו המפרשים. ועוד מגוון פירושים למשמעות של המילה כשהיא מופיע בדברי חז"ל. אבל אף אחד מהם אינו משתייך לפועל גלישה הרווח בימינו.
המסכילים חדשו פירושים חדשים למלה זו, במילוניהם.

הכל במחקר.

וכבודו לא יזכה אותנו? (שוה אשכול חדש)

 

[עיגול רבוע]

היעב"ץ בהגהותיו על הש"ס בסוגיא בבא בתרא יד: בעניין כתיבת התנ"ך.

בהגהות היעב"ץ זצ"ל שנדפסו בש"ס שברשותי לא מצאתי שם זכר לדבר.

 

[אספרה]

ברשותי מחקר מקיף מאד בנושא. אקוה שאתפנה להעלות ממנו את המסקנות.
אבל עיקר המסקנה היא חד-משמעית: קיים מגון רחב של פירושים למלה הזאת, בדברי רבותינו המפרשים. ועוד מגוון פירושים למשמעות של המילה כשהיא מופיע בדברי חז"ל. אבל אף אחד מהם אינו משתייך לפועל גלישה הרווח בימינו.
המסכילים חדשו פירושים חדשים למלה זו, במילוניהם.

הכל במחקר.

אשמח לראות את המחקר.

 

[בן מיכאל]

לא רק לא כתה"י. (והיו 70 כתבי יד).
חיבור אחר.

לענ"ד לא נראה כן.

 

[בן מיכאל]

לא הוא.
שם תמצא ציטוטים מחכמי ספרד לדורותיהם.
אצלם הביטוי נפוץ הרבה יותר מאשר אצל האשכנזים.


"נישט דא" - לא כאן (לא: "לא יש"). גם צ"ב אם "נישטא" (אין) - מגיע מ"נישט דא".


בקשר ל"גלשו" יש הרבה הרבה להאריך. ואכמ"ל.

מעניין מאד! צריך לבדוק אם גם בספרדית יש את הביטוי ניש דא - גם היא שפה לטינית.
בחכמי עדות המזרח יש ג"כ כנ"ל?

 

[בן מיכאל]

בהגהות היעב"ץ זצ"ל שנדפסו בש"ס שברשותי לא מצאתי שם זכר לדבר.

סליחה זה שם טו.

 

[עיגול רבוע]

מדובר בתרגום יונית, אך כמובן לא בכת"י המקורי וכמובן שהיו גויים שהכניסו בו מ"חידושיהם".
היעב"ץ בהגהותיו על הש"ס בסוגיא בבא בתרא יד: בעניין כתיבת התנ"ך.

בהגהות היעב"ץ זצ"ל שנדפסו בש"ס שברשותי לא מצאתי שם זכר לדבר.

סליחה זה שם טו.

מלכתחלה חששתי שמא נמצא הוא בסביבה, ובקשתי ולא מצאתי. גם חששתי שמא נתחלף לכם מפרש זה באחר, גם באחרים חפשתי ולא מצאתי. ושוב לאחר הודעתכם בדקתי שם בדף טו. ולא מצאתי.

והיו 70 כתבי יד.

לענ"ד לא נראה כן.

מה זאת אומרת ? בגמ' כתוב שישבו שבעים זקנים ותרגמו את התורה, הם תרגמו אותה למכשיר הקלטה? הם ישבו וכתבו. הרי לנו 70 כתבי יד. (כל כתב יד אחר, אינו אלא העתקה משלהם).
ומכולם אין זכר.

מעניין מאד! צריך לבדוק אם גם בספרדית יש את הביטוי ניש דא - גם היא שפה לטינית.
בחכמי עדות המזרח יש ג"כ כנ"ל?

לא בדקתי עד כדי כך לעומק. אינני יודע.

 

[בן מיכאל]

מלכתחלה חששתי שמא נמצא הוא בסביבה, ובקשתי ולא מצאתי. גם חששתי שמא נתחלף לכם מפרש זה באחר, גם באחרים חפשתי ולא מצאתי. ושוב לאחר הודעתכם בדקתי שם בדף טו. ולא מצאתי.

בדקתי שוב כעת, יתכן שבחלק מהדפוסים זה לא נמצא, אני ראיתי זאת בהוצאת וגשל.

מה זאת אומרת ? בגמ' כתוב שישבו שבעים זקנים ותרגמו את התורה, הם תרגמו אותה למכשיר הקלטה? הם ישבו וכתבו. הרי לנו 70 כתבי יד. (כל כתב יד אחר, אינו אלא העתקה משלהם).
ומכולם אין זכר.

התכונתי שנ"ל כי כן מדובר בתרגום הבנוי על תרגומם, אלא שעבר שינויים רבים, לא התייחסתי לכמה כת"י היו (למרות שכמדומני שגם בכך ישנה מחלוקת בין אחדים מספרי חז"ל).

 

[עיגול רבוע]

בדקתי שוב כעת, יתכן שבחלק מהדפוסים זה לא נמצא, אני ראיתי זאת בהוצאת וגשל.

מקוה לראות בהקדם.

כמה כת"י היו - כמדומני שגם בכך ישנה מחלוקת בין אחדים מספרי חז"ל.

נשמח להעשיר את ידיעתנו בנושא.

מדובר בתרגום יונית, אך כמובן לא בכת"י המקורי וכמובן שהיו גויים שהכניסו בו מ"חידושיהם".
היעב"ץ בהגהותיו על הש"ס בסוגיא בבא בתרא יד: בעניין כתיבת התנ"ך.

התכונתי שנ"ל כי כן מדובר בתרגום הבנוי על תרגומם, אלא שעבר שינויים רבים

הוא הדבר שדברתי מתחלה:

מה שקיים כיום בשם "תרגום השבעים", איננו תרגום השבעים כפי שיצא מתחת ידי שבעים חכמינו. התרגום שלהם אבד. מה שנמצא כיום, אם הוא שייך לאותו "תרגום" הוא גלגול שלו, כלומר אותו תרגום תורגם לשפה אחרת, ושוב לשפה אחרת וכו'. כך שאין אנו יודעים מי שבר את המקל בדרך.

וא"כ דעותינו שוות בנושא.
עדיין יש מקום לטעון שיש ראיה מ"תרגום השבעים" ל"שבירה" ?

 

[בן מיכאל]

הוא הדבר שדברתי מתחלה:

וא"כ דעותינו שוות בנושא.
עדיין יש מקום לטעון שיש ראיה מ"תרגום השבעים" ל"שבירה" ?[/QUOTE]
מקובל לומר כי הם אלו שחלקו את הספר, תמיד ניתן לומר כי זה לא הם.
נ. ב. השבעים תרגמו רק את התורה, ואילו ספרי הנ"ך תורגמו מעט לאחר מכן, אך גם על ידי חכמי ישראל.

 

[עיגול רבוע]

מקובל לומר כי הם אלו שחלקו את הספר, תמיד ניתן לומר כי זה לא הם.
נ. ב. השבעים תרגמו רק את התורה, ואילו ספרי הנ"ך תורגמו מעט לאחר מכן, אך גם על ידי חכמי ישראל.

מה זה "מקובל" ? אצל מי זה מקובל ? מי הקביל קיבול זה ?
מה המקור לכך שחכמי ישראל תרגמו את הנ"ך ?

בדקתי שוב כעת, יתכן שבחלק מהדפוסים זה לא נמצא, אני ראיתי זאת בהוצאת וגשל.

ראיתי את דברי היעב"ץ, שאמנם נדפסו רק בהוצאת וגשל (בהוצאה זו הוסיפו להגהות היעב"ץ הנודעות, קטעים מהגהותיו בכתב ידו). בגמ' שם נאמר שאע"פ ששמואל הנביא הוא שכתב את ספר שמואל, גד החוזה הוא שהשלים את הספר. על דברים אלו כותב הגריעב"ץ זצ"ל שנראה ששמואל כתב רק את שמואל א', ואילו חכמי המקרא הם שהאריכוהו ועשו ממנו ב' ספרים.
זה מקור חשוב מאד להשלמת הידע בנושא.
אך, כל המכיר את הנושא מביע פליאה גדולה על דברי הגריעב"ץ זצ"ל. ובודאי דעת כלל החכמים והסופרים אינה כן (וכבר רזמתי בתחלת דברי בנושא זה, שזו הדעה המוסכמת כמעט על כולם). ובודאי דברים אלו שהיו ספונים עד עתה בכת"י ולא היו למראה עיני חכמי הדורות נצלו מבקורת חכמי דור ודור.
ולע"ע אחתום את דברי בכך.

 

[חגי פאהן]

בגמ' שם נאמר שאע"פ ששמואל הנביא הוא שכתב את ספר שמואל, גד החוזה הוא שהשלים את הספר. על דברים אלו כותב הגריעב"ץ זצ"ל שנראה ששמואל כתב רק את שמואל א', ואילו חכמי המקרא הם שהאריכוהו ועשו ממנו ב' ספרים.

ורק חלק משמואל א', כיון ששמואל נפטר בשמואל א' פרק כ"ח.
לא זכיתי לראות את דברי היעב"ץ בפנים, אך האם הוא מדבר מפורשות על החלוקה המוכרת, אשר חותכת את הספר ממש באמצע פרשה?

 

[בן מיכאל]

מה זה "מקובל" ? אצל מי זה מקובל ? מי הקביל קיבול זה ?
מה המקור לכך שחכמי ישראל תרגמו את הנ"ך ?



ראיתי את דברי היעב"ץ, שאמנם נדפסו רק בהוצאת וגשל (בהוצאה זו הוסיפו להגהות היעב"ץ הנודעות, קטעים מהגהותיו בכתב ידו). בגמ' שם נאמר שאע"פ ששמואל הנביא הוא שכתב את ספר שמואל, גד החוזה הוא שהשלים את הספר. על דברים אלו כותב הגריעב"ץ זצ"ל שנראה ששמואל כתב רק את שמואל א', ואילו חכמי המקרא הם שהאריכוהו ועשו ממנו ב' ספרים.
זה מקור חשוב מאד להשלמת הידע בנושא.
אך, כל המכיר את הנושא מביע פליאה גדולה על דברי הגריעב"ץ זצ"ל. ובודאי דעת כלל החכמים והסופרים אינה כן (וכבר רזמתי בתחלת דברי בנושא זה, שזו הדעה המוסכמת כמעט על כולם). ובודאי דברים אלו שהיו ספונים עד עתה בכת"י ולא היו למראה עיני חכמי הדורות נצלו מבקורת חכמי דור ודור.
ולע"ע אחתום את דברי בכך.

ברור כי זוהי דעת יחיד חריגה.

 

[בן מיכאל]

ורק חלק משמואל א', כיון ששמואל נפטר בשמואל א' פרק כ"ח.
לא זכיתי לראות את דברי היעב"ץ בפנים, אך האם הוא מדבר מפורשות על החלוקה המוכרת, אשר חותכת את הספר ממש באמצע פרשה?

כמדומני שכן.

 

[עיגול רבוע]

אך האם הוא מדבר מפורשות על החלוקה המוכרת, אשר חותכת את הספר ממש באמצע פרשה

ספר קולן של סופרים:

 

[בן מיכאל]

ספר קולן של סופרים:
צפה בקובץ המצורף 324380

זה ספרו של היעב"ץ?

 

[עיגול רבוע]

זה ספרו של היעב"ץ?

כן.
ומדפיסי נהרדעא (וגשל) כותבים בשער ההגהות וציונים שבסוף המסכתא שלהגהות הגריעב"ץ הם הוסיפו גם מ"קולן של סופרים".