דיון כואב /// אשה בת 55 שמקבלת יחס מופלה לרעה מבוסית חדש בעבודה - מה עושים?
שלום,
יש לי נושא לדיון כואב, מעצבן, ו---אנחנו רוצים להתייעץ-- מה עושים???
אמא של חברתי, כיום היא בת 55 + עבדה במוסד תורני מסוים, בתפקיד משמעותי כ-30 שנה. את כל נשמתה היא השקיעה במוסד, ימים ולילות והיתה מסורה מאד. התנאים שלה היו מצוינים והיא יכלה לפרנס בית של תורה מתוך סיפוק ושליחות.
לפני כמה שנים חל מהפך כאשר מנהלת המוסד- שהקים אותו מ-0 הגיע לקראת גיל פרישה. בדרכים מכוערות היא הודחה מתפקידה. במהלך הזמן קמו לה מחליפים, דור אשר לא ידע את יוסף. התנאים שלה הורעו מאד, המשכורת ירדה, והעיקר---- היחס!!
היא עובדת מסורה וכוחה במותניה. היא טיפוס משקיען וגם עכשיו..
יש כאן עוול שאי אפשר לתאר. ברמזים מאד דקים ועבים היא יוצרים אוירה ושדר ש"רוצים לראות גם אותה בחוץ"...
המטרה שלהם היא פשוט לראות אותה בחוץ, חד וחלק, והם עושות את זה בדרכים חמקמקות ומשפילות, הייתי אומרת. כדי שהיא תתפטר ותצא מעצמה..
המנהלת החדשה פשוט ממררת לה את החיים. היא עובדת הרבה יותר קשה, בפחות משכורת! בודקים אותה בכל מיני צורות ואת העבודה באלף עיניים.
מתחילה יותר מוקדם ממה שהתרגלה (ב-8 במקום ב-9 וזה משמעותי מאדדדד!) עובדת גם בימי שישי למרות כל המורכבות, ולמרות שלא התרגלה לכך הרבה שנים!
כל יציאה וחריגה היא צריכה לבקש אישור דקדקני שעובר או לא עובר את המנהלות שמעליה......
כשיש לה יום חופשי והוא יוצא אחרי חגים היא באה לעבודה למרות שזה היום החופשי שלה, כי "בתחילת שבוע לא עבדתי".
היא מנסה לרצות (בפתח) ועובדת המון! ועם זאת -זה קשה ללכת לעבודה בידיעה שאתה לא רצוי. זה לוקח המון אנרגיות נפשיות ופיזיות
תמיד היא היתה מלכה, וכעת מקבלת יחס של שפחה.
איפה כבוד האדם?? בנ"א לחברו?? (היא אישה שהכי מקפידה על הכבוד של האחר ובנ"א לחברו!!)
יש לה עוד 10-12 שנים עד גיל פרישה,
בשבילה זה עסק ממש לא פשוט לחפש עבודה חדשה, זו מורכבות אמיתית אכמ"ל.
מה כדאי לעשות במצב כזה?
איך יוצאים מהפלונטר? ובכבוד?
אחת שאכפת לה.
שלום,
יש לי נושא לדיון כואב, מעצבן, ו---אנחנו רוצים להתייעץ-- מה עושים???
אמא של חברתי, כיום היא בת 55 + עבדה במוסד תורני מסוים, בתפקיד משמעותי כ-30 שנה. את כל נשמתה היא השקיעה במוסד, ימים ולילות והיתה מסורה מאד. התנאים שלה היו מצוינים והיא יכלה לפרנס בית של תורה מתוך סיפוק ושליחות.
לפני כמה שנים חל מהפך כאשר מנהלת המוסד- שהקים אותו מ-0 הגיע לקראת גיל פרישה. בדרכים מכוערות היא הודחה מתפקידה. במהלך הזמן קמו לה מחליפים, דור אשר לא ידע את יוסף. התנאים שלה הורעו מאד, המשכורת ירדה, והעיקר---- היחס!!
היא עובדת מסורה וכוחה במותניה. היא טיפוס משקיען וגם עכשיו..
יש כאן עוול שאי אפשר לתאר. ברמזים מאד דקים ועבים היא יוצרים אוירה ושדר ש"רוצים לראות גם אותה בחוץ"...
המטרה שלהם היא פשוט לראות אותה בחוץ, חד וחלק, והם עושות את זה בדרכים חמקמקות ומשפילות, הייתי אומרת. כדי שהיא תתפטר ותצא מעצמה..
המנהלת החדשה פשוט ממררת לה את החיים. היא עובדת הרבה יותר קשה, בפחות משכורת! בודקים אותה בכל מיני צורות ואת העבודה באלף עיניים.
מתחילה יותר מוקדם ממה שהתרגלה (ב-8 במקום ב-9 וזה משמעותי מאדדדד!) עובדת גם בימי שישי למרות כל המורכבות, ולמרות שלא התרגלה לכך הרבה שנים!
כל יציאה וחריגה היא צריכה לבקש אישור דקדקני שעובר או לא עובר את המנהלות שמעליה......
כשיש לה יום חופשי והוא יוצא אחרי חגים היא באה לעבודה למרות שזה היום החופשי שלה, כי "בתחילת שבוע לא עבדתי".
היא מנסה לרצות (בפתח) ועובדת המון! ועם זאת -זה קשה ללכת לעבודה בידיעה שאתה לא רצוי. זה לוקח המון אנרגיות נפשיות ופיזיות
תמיד היא היתה מלכה, וכעת מקבלת יחס של שפחה.
איפה כבוד האדם?? בנ"א לחברו?? (היא אישה שהכי מקפידה על הכבוד של האחר ובנ"א לחברו!!)
יש לה עוד 10-12 שנים עד גיל פרישה,
בשבילה זה עסק ממש לא פשוט לחפש עבודה חדשה, זו מורכבות אמיתית אכמ"ל.
מה כדאי לעשות במצב כזה?
איך יוצאים מהפלונטר? ובכבוד?
אחת שאכפת לה.
נערך לאחרונה ב: