דיון | ז'אנר ספרותי

[גדי ישראלי]

בעקבות דיון סוער עם כמה מעמיתיי היקרים כאן בפורום, (דיון אני אומר? פחחח... זה היה יותר אמבוש בסגנון "כולם על גדי!!!"), רציתי לשמוע על העדפותיהם הספרותיות של שאר יושבי הפורום הנחמד והמקצועי הזה.

אז ככה, אני אתן שתי אופציות קיצוניות, ובכוונה תחילה לא אחלק אותן לסוגות מקצועיות אלא בשפה עממית ופשוטה שנבין כולנו. ובעיקר אני. ואתם תכתבו, תוסיפו ותשנו כרוחב דעתכם הספרותית.



שאלת השאלות: איזה סגנון ספר הייתם/ן רוצים/ות לקרא?



עלילה משפחתית – עוסק בסגנון השגרתי והיומיומי.

עקרת בית שיש עליה אלף מטלות. או לעוזרת הבית שלה. בעלה אברך כולל או מלמד בחיידר השכונתי של בני אברכים מצויינים. העלילה תדון בנושאים האקטואליים, עדות, זוגיות, קשיים, מחלות... לצד הבלגן הרגיל של קניות בסופר והחלפת טיטולים.



מתח. אקשן – משהו יותר שונה שמפליג למחוזות אחרים.

גיבור הסיפור והעלילה תוססים יותר. המקצב דינמי. ומטבע הדברים יש אנשים רעים בסיפור, שצריכים להילחם נגדם אם בכח ואם ביותר כח ואם במח. לפעמים העלילה מציאותית ולפעמים דמיונית עד כדי ועד בכלל.



זה בענק. על קצה מזלג של דגים. כעת נשמח לשמוע ממכם מה אתם אוהבים ובפרט או בעיקר – למה? אל תחסכו במילים, ובבקשה אל תתחכמו נוסח-

"הניק קפה ומאפה: אני אוהבת הכל. תולעת ספרים. חולה עליהם. חולת ספרים!! חולת תולעים!!! בסוף כל יום אני נופלת מותשת על הפוף, מוציאה ספר וצועקת יששששששששששש!!!!!!!!"



סומך עליכם.

גדי

 

[נוי]

לא מתחכמת, רק מביעה את טעמי האישי והוא שילוב: בין העקרת לעולם הגדול המתערבבים זה בזה להרפתקה בה יש מקום לקולו היומיומי של האדם הפשוט מול הסתבכות גלובלית.

 

[Rachel Greenstein]

לא הז'אנר הספרותי הוא השיקול הראשון שלי בבחירת חומר קריאה, אלא רמת הכתיבה.
כשספר כתוב היטב, מלוטש ועקבי, בלי אף מילה מיותרת או חסרה, בסיימי את קריאתו אני נאנחת לעצמי "הייתי רוצה לכתוב כזה ספר", ופותחת שוב בעמוד הראשון. על פי רוב אני לא ממש זוכרת על מה דובר שם.
ואם הוא לא כתוב היטב, אז הסיבה שאני מגיעה עד לעמוד האחרון היא רק האובססיה שלי ולא חשוב כמה הנושא מרתק והעלילה מפעימה.

 

[דוכסוסטוס]

ממש מסכים עם רחל גרין. הז'אנר מבחינתי האו עניין פעוט ושולי.
אין הבדל אם תסחט דמעות או תסחט את הנפש במתיחה קורעת נשמה, כי לא חיפשתי לשמוע סיפור גרידא, זה יש בספסלי הגינה בשפע, מחפש ליהנות מכתיבה משובחת, מתובלת, מלווה היטב ובמינון נכון בתובנות, במשפטי מחץ או בהומור.

מה שכן חשוב בז'אנר, שישתדל לשמור רגליים יציבות על הקרקע בדמיון מאוזן ונורמטיבי, כדי לחסום תחושה מעצבנת של 'שיפסיק לבלבל לי את המוח'.

 

[Rachel Greenstein]

מה שכן חשוב בז'אנר, שישתדל לשמור רגליים יציבות על הקרקע בדמיון מאוזן ונורמטיבי, כדי לחסום תחושה מעצבנת של 'שיפסיק לבלבל לי את המוח'.

לזה התכוונתי כשאמרתי "עקבי". שקרן צריך זיכרון מעולה - וסופר עוד יותר, וכשהוא מתפרע עם הדמיון שלו ולא עומד בכללים של עצמו, הספר איום. מצידי שיהיה ספר 100% דמיוני כל עוד הוא עקבי ויציב (ע"ע רולינג)

 

[דוכסוסטוס]

אין ברירה. צריך לקרוא יותר ספרות באנגלית.

 

[שרשרת]

אני באופן אישי אוהבת ספרי מתח, אוהבת עלילות סבוכות ומתוחכמות והרבה אקשן.
אבל-
בדר"כ מי ששומע ממני את העדפותי הספרותיות כשאני מחפשת חומר קריאה, נותן לי תחושה שהאמירה הזו ילדותית ורדודה. תתבגרי...
אחרי שחשבתי על כך הגעתי למסקנה שספרות מתח איכותית, אמינה וברמת כתיבה גבוהה פשוט קצת נדירה, ורוב חובבי הקריאה לא נחשפים אליה. כשהם מדמיינים "מתח" הם רואים בעיני רוחם בלגן של ניידות משטרה, חוטפים, נשק וצעקות ידיים למעלה, רמה תואמת גיל 10-12, על גבול קומיקס. איך אפשר לאהוב את זה.
אין הרבה ספרי מתח באמת טובים.

 

[Rachel Greenstein]

תיקנתי

גם אני...

 

[גדי ישראלי]

אני באופן אישי אוהבת ספרי מתח, אוהבת עלילות סבוכות ומתוחכמות והרבה אקשן.
אבל-
בדר"כ מי ששומע ממני את העדפותי הספרותיות כשאני מחפשת חומר קריאה, נותן לי תחושה שהאמירה הזו ילדותית ורדודה. תתבגרי...
אחרי שחשבתי על כך הגעתי למסקנה שספרות מתח איכותית, אמינה וברמת כתיבה גבוהה פשוט קצת נדירה, ורוב חובבי הקריאה לא נחשפים אליה. כשהם מדמיינים "מתח" הם רואים בעיני רוחם בלגן של ניידות משטרה, חוטפים, נשק וצעקות ידיים למעלה, רמה תואמת גיל 10-12, על גבול קומיקס. איך אפשר לאהוב את זה.
אין הרבה ספרי מתח באמת טובים.

אהבתי.
מהסיבה הזו חשבתי לכתוב ספר מתח על שלשה בחורים בוגרים [בגיל ולא רק בנפש], כשהעיקרון המנחה הוא אקשן מעודן. כלומר - תחכום. בכל הסצנות האלימות בהן נתקלים גיבורי הסיפור, הם מצליחים לצאת משם ע"י תחכום מעניין ולא בלגן של צעקות ומכות.
בהזדמנות זו, אשמח לשמוע את דעתם של החבר'ה כאן על סוג עלילה כזו.

 

[שרשרת]

מהסיבה הזו חשבתי לכתוב ספר מתח על שלשה בחורים בוגרים [בגיל ולא רק בנפש], כשהעיקרון המנחה הוא אקשן מעודן. כלומר - תחכום. בכל הסצנות האלימות בהן נתקלים גיבורי הסיפור, הם מצליחים לצאת משם ע"י תחכום מעניין ולא בלגן של צעקות ומכות.

אני רוכשת את העותק הראשון.
האמת, תלוי. בדרך כלל קודם אני קוראת ורק אחרי זה רוכשת.
אני משקיעה עלות של ספר רק בספר שאוכל לקרוא 10-15 פעמים.
אם כל העניין הוא העלילה המותחת ואין טעם בסיפור עצמו אם הסוף ידוע - לא בשבילי. מקסימום אשיג ממשהו.
אם הספר כתוב היטב ומלא תחכום כיף לקרוא אותו פעם נוספת גם כשהסוף ידוע, ולפעמים זה אפילו יותר מעניין כשאפשר לזהות רמזים בדרך ולקרוא על הדמויות מתוך הכרות עם אופיים האמתי.

 

[דוכסוסטוס]

אהבתי.
מהסיבה הזו חשבתי לכתוב ספר מתח על שלשה בחורים בוגרים [בגיל ולא רק בנפש], כשהעיקרון המנחה הוא אקשן מעודן. כלומר - תחכום. בכל הסצנות האלימות בהן נתקלים גיבורי הסיפור, הם מצליחים לצאת משם ע"י תחכום מעניין ולא בלגן של צעקות ומכות.
בהזדמנות זו, אשמח לשמוע את דעתם של החבר'ה כאן על סוג עלילה כזו.

עצם הרעיון חביב לגמרי, ולגבי ביצועים ודאי אפשר לסמוך עליך.
אם המדובר בבחורי ישיבה, זה קצת מסובך, בפרט במקרה שהעלילה כוללת את החיים בתוך הישיבה.

 

[שרשרת]

@גדי ישראלי צריך המון זהירות.
בכל ספר מתח, מהטובים ביותר, מצאתי לפחות דבר אחד בלתי אפשרי או לא הגיוני, ולפעמים הרבה יותר מאחד.
זו המומחיות שלי

 

[גדי ישראלי]

אוקיי, אפרט קצת יותר בתקווה שהאשכול לא יסטה ממסלולו.
אחד מתוך הרעיונות לכתיבה שרצים לי בראש, הוא -
היעלמות פתאומית של בחור ישיבה מהאריות שבחבורה גורמת לראש ישיבה לערב שני אלטערעס בשביל למצא אותו.
אליהם מצטרף חבר חדר של אותו בחור. כמובן שהוא פחות חכם, בשביל להעצים את תיחכומם של השניים וגם בשביל ההומור שבדבר.
כמובן, כשהם מעמיקים בנושא, מתברר שההיעלמות יותר מורכבת ממה שהם חשבו. יש סיפור יותר גדול מאחוריו...
העיקרון של הספר הוא תיחכום מתובל בהומור ציני. הגיבורים עוברים את כל סצנות האקשן הקלאסי, רק שהם מנצלים את השנינות שלהם בשביל להשיג דברים ולהגיע לפתרונות וחקר התעלומה. במקום להילחם באלימות וכו'.
@שרשרת הייתי שמח מאד לביקורת. אבל בע"ה עוד חזון למועד.
המסר העיקרי הוא העצמת החשיבה. מסרים נלווים - תחכו לספר.

יש לי רעיונות נוספים, שונים לגמרי. אכתוב בהזדמנות.

 

[שרשרת]

@גדי ישראלי לא התכוונתי לבקר.
אהבתי את רעיון הספר, נשמע טוב.
(לדעתי ורק לדעתי, חייב שיהיה איזשהו קשר מהותי בין בסיס העלילה לבין הדמויות של הגיבורים והרקע שלהם, לא שאפשר יהיה להחליף את 3 בחורי הישיבה ב3 סטודנטים אמריקאים או 3 צעירים תושבי תל אביב בלי שזה יפריע לסיפור)

 

[נוי]

הנוער צמא למתח איכותי.
חסרים ספרים כאלה.
הרעיון נשמע מעניין ביותר.
בהצלחה!

 

[שרשרת]

הנוער צמא למתח איכותי.

@גדי ישראלי קהל היעד הוא נוער או מבוגרים?

 

[שרשרת]

הנוער צמא למתח איכותי.
חסרים ספרים כאלה.

נוי, בדיוק זה מה שכתבתי למעלה....
למה ספרות מתח משויכת ישירות לנוער?
אני כאשה בוגרת אוהבת ספרות מתח יותר מכל ספרות אחרת, וקשה לי למצוא ספרים איכותיים.

 

[שרלוט]

@גדי ישראלי - רעיון מצוין.
העם אוהב מתח אבל שהסיפור לא יהיה רווי וצפוף בהרפתקאות.
אוהבים גם חומר משובח, לכן רצוי לשזור בין המתח גם ידע אינטלקטואלי.
משהו בסגנון של הסופרת א.פרידמן
הנה רעיון לספר מעולה:

 

[שרשרת]

@שריונה הספר מידע גורלי לא נחשב בעיני לספר מתח, עם כל הכבוד...
ברור שיש בו עלילה מרתקת ומענין לדעת מה יקרה, ספר מתח - הוא לא.

 

[שרלוט]

@שריונה הספר מידע גורלי לא נחשב בעיני לספר מתח, עם כל הכבוד...
ברור שיש בו עלילה מרתקת ומענין לדעת מה יקרה, ספר מתח - הוא לא.

ספר מתח בעיניי הוא לא ספר שכולו מרוץ, רדיפות, הרפתקאות וסוכנים סמויים.
עברתי את הגיל.
ספר מתח בעיניי הוא ספר שנותן לי מצד אחד מרווח נשימה ומצד שני הוא לא משעמם.
ספר שבהחלט מגרה את יצר הסקרנות כדי לדעת: מה קרה שם?
מחכה לראות כיצד העלילה מתפתחת, קוראת ונשאבת עמוק לתוך העלילה ומחכה
לרגעי פנאי כדי להמשיך ולקרוא אותו.