הנושאים החמים
הנושאים החמים
אני דיברתי, נותנת לאוויר לשאת את הקול. רחוק, גבוה, למעלה. שילכו המילים שאמרתי.
אתה שתקת. רק הקשבת. נתת לי לב, ועיניים.
אני המשכתי, לוגמת אוויר מפעם לפעם. זה היה מונולוג מצמרר. גם הדמעות שהחלו לזלוג הפכו אותו לאומלל עוד יותר.
אתה היית שם, בשבילי. מנגב את הדמעות, שולח שתיקות ארוכות, מבינות.
אני לא הפסקתי, ממשיכה בשלי. בונה סברות, מפרקת לגורמים כל תהליך שהכנסת אותי לתוכו. איך עשית לי חיים, נשפת בהם רוח.
אתה לא הגבת. רק הענקת שתיקה מחבקת, ועוד לטיפת דממה מנחמת. ועשית הכל כדי שארגיש את ידך הרכה, העוטפת.
שתיתי קצת. לוחשת תודה על שתיה שדאגת ביום שכזה, ועל שהכל. ממלמלת בבושת אולי טעיתי באשליות מידי רחוקות. וסליחה שאתה בשבילי, ואני לא תמיד בשבילך.
אתה שתקת, ובשתיקה שלך היה את הכל. היתה דאגה עלי האובדת, שלא מוצאת מנוחה. היתה הערכה על החבל שהחזקתי, ולא הרפיתי. הייתה בשתיקה גם הרבה אהבה, שאי אפשר לצייר במילים.
אני הרפיתי, נותנת לרוח לומר את דברה. להרגיש את השתיקה, הגבוהה, המדברת.
אתה המשכת להיות איתי. לא נותן לכלום להפריע.
אני הערכתי על שהיית, על שעודך, ועל שעוד תהיה. בשבילי.
תודה אבא. ידיד נפש. מלך. כמה טוב שאפשר לדבר.
אתה שתקת. רק הקשבת. נתת לי לב, ועיניים.
אני המשכתי, לוגמת אוויר מפעם לפעם. זה היה מונולוג מצמרר. גם הדמעות שהחלו לזלוג הפכו אותו לאומלל עוד יותר.
אתה היית שם, בשבילי. מנגב את הדמעות, שולח שתיקות ארוכות, מבינות.
אני לא הפסקתי, ממשיכה בשלי. בונה סברות, מפרקת לגורמים כל תהליך שהכנסת אותי לתוכו. איך עשית לי חיים, נשפת בהם רוח.
אתה לא הגבת. רק הענקת שתיקה מחבקת, ועוד לטיפת דממה מנחמת. ועשית הכל כדי שארגיש את ידך הרכה, העוטפת.
שתיתי קצת. לוחשת תודה על שתיה שדאגת ביום שכזה, ועל שהכל. ממלמלת בבושת אולי טעיתי באשליות מידי רחוקות. וסליחה שאתה בשבילי, ואני לא תמיד בשבילך.
אתה שתקת, ובשתיקה שלך היה את הכל. היתה דאגה עלי האובדת, שלא מוצאת מנוחה. היתה הערכה על החבל שהחזקתי, ולא הרפיתי. הייתה בשתיקה גם הרבה אהבה, שאי אפשר לצייר במילים.
אני הרפיתי, נותנת לרוח לומר את דברה. להרגיש את השתיקה, הגבוהה, המדברת.
אתה המשכת להיות איתי. לא נותן לכלום להפריע.
אני הערכתי על שהיית, על שעודך, ועל שעוד תהיה. בשבילי.
תודה אבא. ידיד נפש. מלך. כמה טוב שאפשר לדבר.
