הנושאים החמים
הנושאים החמים
שאלה: ברצוני לדעת מהי הסיבה שה"בית" של מלת "מַרְבָד" רפה?
תודה מראש.
תשובה: שלום וברכה,
בניגוד לכלל שמקובל ללמד, הדגש הקל לא תמיד בא אחרי שווא נח אלא רק ברוב המקרים. מילים כמו מרבד אינן מעטות בכל רובדי הלשון ההיסטוריים, למשל מלכות, ילדות, שכבה, קרבה, שמות במשקל קַטְלָן - צרכן, סרבן ועוד רבים - כולן בלי דגש, אף על פי שהשווא הוא נח. התופעה בולטת עוד יותר בכינויים, כגון בְּשָׁכְבוֹ.
בברכה,
ד"ר קרן דובנוב
שאלה: תודה על ההתיחסות, אמנם גם אנכי ידעתי מכלל זה (תנועה קלה), אלא ששאלתי נסבה על מלת "מרבד", למה המ"ם הבלתי שרשי הוא בתנועה קלה, ומדוע מלה זו שונה מ"מפתח"?
תשובה: שלום רב,
לא ברור לי למה כוונתך ב'תנועה קלה'. המ"ם שבמילה מַרְבָד מנוקדת בפתח משום שההברה היא סגורה בלתי-מוטעמת. השווא ברי"ש הוא שווא נח, אלא שכפי שכתבה לך ד"ר דובנוב אין אחריו דגש קל (יש אומרים שבהשפעת הרי"ש).
בברכה,
תמר כץ
שאלה: איני יודע איך קוראים לזאת במונחים המודרניים, אבל בספרי הדקדוק המסורתיים קוראים לזאת תנועה קלה, וזה פירושה: כל תנועה שהיתה צריכה להיות שו"א נע אלא שיש שו"א נע אחריה, ולכן נהפכה לתנועה, תנועה זו איננה תנועה רגילה, אלא תנועה קלה, וההבדל בינה לבין תנועה קטנה הוא, שהשו"א נח שאחרי תנועה קטנה מדגיש בג"ד כפ"ת הבאים אחריו, והשו"א נח הבא אחרי תנועה קלה, ברוב הפעמים מרפה בג"ד כפ"ת הבאים אחריו.
המ"ם של "מרבד" לכאורה הוא בתנועה קטנה רגילה, כמו מלת "מַפְתֵּחַ", "מַשְׁבֵּר", ואם כן למה נרפה הבי"ת במרבד?
תשובה: שלום וברכה,
אכן יש תנועה קטנה לפני שווא נע שהתאפס כאשר היו אמורים להיות שני שוואים נעים רצופים. מקובל לקרוא לשווא הזה 'שווא מרחף'. בצורות כגון דַּרְכֵי- יש שווא כזה: לפניו תנועה קטנה ואחריו אין דגש.
המילה 'מרבד' איננה שייכת לעניין זה כי השווא שיש בה הוא שווא נח ממש. ומדוע אין אחריו דגש? משום שהכלל של דגש קל אחרי שווא נח איננו מוחלט, ואולי בהשפעת האות רי"ש כפי שכתבתי לך (כמו שַׁרְבִיט).
בברכה,
תמר
שאלה: תודה רבה,
אכן את מאשרת את דברי שבאמת המ"ם הוא בתנועה קטנה.
במלה הספציפית "שרביט" אפשר למצוא סיבה אחרת מדוע הבי"ת רפה, - בגלל שהרי"ש נוסף, במקום שבט, כמו שמביא הראב"ע אסתר ד יא, ולכן אופי הבי"ת לא תשתנה.
וחוץ מזה, מצאתי עוד שמות שאצלם אחרי שו"א נח אין בג"ד כפ"ת דגושים ולאו דוקא אחרי רי"ש: סנבלט, שעשגז, סלכה, אבגתא, ענתתיה, שעלבים, סרגון.
[לא ציינתי שכל אלה אינם אחרי תנועה קלה אולם כנראה הבינה זאת בעצמה].
תשובה: יש שמות רבים שבהם אותיות בג"ד כפ"ת רפות לאחר שווא נח באותיות שונות, כגון 'ממתקים', 'פתגם'. יש הטוענים שתופעה זו שכיחה יותר בהשפעת הרי"ש, אך לא חייבים לקבל את הדעה הזאת. רק ציינתי בפניך שהיא קיימת.
תמר
תשובה שלי: תודה,
אסייג נא את דברייך, שמלת ממתקים איננה דוגמא טובה, כי תחת המ"ם הראשון קיים מתג, ולכן המ"ם השני נע, דוגמת מלת "רצפת" (אסתר א, ו).
תודה מראש.
תשובה: שלום וברכה,
בניגוד לכלל שמקובל ללמד, הדגש הקל לא תמיד בא אחרי שווא נח אלא רק ברוב המקרים. מילים כמו מרבד אינן מעטות בכל רובדי הלשון ההיסטוריים, למשל מלכות, ילדות, שכבה, קרבה, שמות במשקל קַטְלָן - צרכן, סרבן ועוד רבים - כולן בלי דגש, אף על פי שהשווא הוא נח. התופעה בולטת עוד יותר בכינויים, כגון בְּשָׁכְבוֹ.
בברכה,
ד"ר קרן דובנוב
שאלה: תודה על ההתיחסות, אמנם גם אנכי ידעתי מכלל זה (תנועה קלה), אלא ששאלתי נסבה על מלת "מרבד", למה המ"ם הבלתי שרשי הוא בתנועה קלה, ומדוע מלה זו שונה מ"מפתח"?
תשובה: שלום רב,
לא ברור לי למה כוונתך ב'תנועה קלה'. המ"ם שבמילה מַרְבָד מנוקדת בפתח משום שההברה היא סגורה בלתי-מוטעמת. השווא ברי"ש הוא שווא נח, אלא שכפי שכתבה לך ד"ר דובנוב אין אחריו דגש קל (יש אומרים שבהשפעת הרי"ש).
בברכה,
תמר כץ
שאלה: איני יודע איך קוראים לזאת במונחים המודרניים, אבל בספרי הדקדוק המסורתיים קוראים לזאת תנועה קלה, וזה פירושה: כל תנועה שהיתה צריכה להיות שו"א נע אלא שיש שו"א נע אחריה, ולכן נהפכה לתנועה, תנועה זו איננה תנועה רגילה, אלא תנועה קלה, וההבדל בינה לבין תנועה קטנה הוא, שהשו"א נח שאחרי תנועה קטנה מדגיש בג"ד כפ"ת הבאים אחריו, והשו"א נח הבא אחרי תנועה קלה, ברוב הפעמים מרפה בג"ד כפ"ת הבאים אחריו.
המ"ם של "מרבד" לכאורה הוא בתנועה קטנה רגילה, כמו מלת "מַפְתֵּחַ", "מַשְׁבֵּר", ואם כן למה נרפה הבי"ת במרבד?
תשובה: שלום וברכה,
אכן יש תנועה קטנה לפני שווא נע שהתאפס כאשר היו אמורים להיות שני שוואים נעים רצופים. מקובל לקרוא לשווא הזה 'שווא מרחף'. בצורות כגון דַּרְכֵי- יש שווא כזה: לפניו תנועה קטנה ואחריו אין דגש.
המילה 'מרבד' איננה שייכת לעניין זה כי השווא שיש בה הוא שווא נח ממש. ומדוע אין אחריו דגש? משום שהכלל של דגש קל אחרי שווא נח איננו מוחלט, ואולי בהשפעת האות רי"ש כפי שכתבתי לך (כמו שַׁרְבִיט).
בברכה,
תמר
שאלה: תודה רבה,
אכן את מאשרת את דברי שבאמת המ"ם הוא בתנועה קטנה.
במלה הספציפית "שרביט" אפשר למצוא סיבה אחרת מדוע הבי"ת רפה, - בגלל שהרי"ש נוסף, במקום שבט, כמו שמביא הראב"ע אסתר ד יא, ולכן אופי הבי"ת לא תשתנה.
וחוץ מזה, מצאתי עוד שמות שאצלם אחרי שו"א נח אין בג"ד כפ"ת דגושים ולאו דוקא אחרי רי"ש: סנבלט, שעשגז, סלכה, אבגתא, ענתתיה, שעלבים, סרגון.
[לא ציינתי שכל אלה אינם אחרי תנועה קלה אולם כנראה הבינה זאת בעצמה].
תשובה: יש שמות רבים שבהם אותיות בג"ד כפ"ת רפות לאחר שווא נח באותיות שונות, כגון 'ממתקים', 'פתגם'. יש הטוענים שתופעה זו שכיחה יותר בהשפעת הרי"ש, אך לא חייבים לקבל את הדעה הזאת. רק ציינתי בפניך שהיא קיימת.
תמר
תשובה שלי: תודה,
אסייג נא את דברייך, שמלת ממתקים איננה דוגמא טובה, כי תחת המ"ם הראשון קיים מתג, ולכן המ"ם השני נע, דוגמת מלת "רצפת" (אסתר א, ו).
