דבר תורה - מה דעתכם?

[הצפרדע]

כתוב שה' אמר למשה לדבר אל הסלע כדי להוציא ממנו מים, אך משה הכה בסלע, והיתה בעיה עם זה.
חשבתי לומר, שהרי ידוע ש"אין מים אלא תורה" , וא"כ, כדי להוציא מים = תורה, מהסלע, (אולי פה הכוונה לאדם), אין להכות, לא לנסות בכוח להוציא משהו מהסוגיה, אלא לדבר- "חיים הם למוצאיהם" - למוציאיהם בפה, צריך פשוט ללמוד ואז ממילא יוצא פשט.

 

[כוכב מאיר]

יפה מאוד ! אך צריך להגיד דברים בשם אומרם, ואם נרצה להעביר את הווארט הזה הלאה נצטרך להגיד "שמעתי מ'הצפרדע' ווארט יפה

 

[שג]

יפה מאוד ! אך צריך להגיד דברים בשם אומרם, ואם נרצה להעביר את הווארט הזה הלאה נצטרך להגיד "שמעתי מ'הצפרדע' ווארט יפה

נכון, כי כשהיו מכים בהצפרדע, יצאו עוד צפרדעים, ומזה למדו שלא כדאי להכות....

 

[תלמידים]

מכירים את חיילי המילואים שכשהם עושים מניין בשבת משותפת (ככה סיפר זאבי פראנק - החידונאי), אחרי שעלה אחד לתורה, עושים לו "מי שברך" ברוב הלל ויקר, לו, לאשתו, לילדיו, לאחיו ולאחיותיו, ובפרט "לכל הצפרדעים", בזכות שעלה לכבוד התורה ולכבוד השבת...

יען וביען הפלוגה שלהם מכונה "צפרדעים";
לך תתווכח...

 

[הצפרדע]

מצד שני

נכון, כי כשהיו מכים בהצפרדע, יצאו עוד צפרדעים, ומזה למדו שלא כדאי להכות....

מצד שני, במקרה הזה כדאי כן להכות...

 

[אשר וין]

ישנו שאלה ידועה אם הראשון הכה על הצפרדע ויצא צפרדעים מדוע הכה שוב? הרי הוא לא רצה שכל מצרים תתמלא בצפרדעים?

התשובה היא ביום יום שלנו לשם דוגמא
לפעמים קורה בשולחן השבת או בשמחות שיש בקבוק שתיה שהפתיחה שלו קשה ומסובכת ואחרי שהראשון מתאמץ ולא מצליח צועק לו חברו "תן לי תן לי אני יצליח" ואחרי שגם הוא לא מצליח השלישי והרביעי אומרים "תדחוף מלמעלה או מלמטה תן לי תן לי" וכל אחד בטוח שהוא מוצלח ויכול לפתוח עד שזה מגיע אליו והוא נאלץ להודות שהפעם מדובר בפקק קשה באמת

אותו הדבר בצפרדע כשראו המצרים שיוצאת צפרדע כל כך גדולה חפצו להורגה וניסו להכות בראש עוד ועוד ולא הצליחו ואז השני צעק "תן לה מכה קשה באף הנה תראה תן לי את המקל..." וכך השלישי וכך הרביעי עד שהתמלאה מצרים כולה צפרדעים.

מקווה שהבנתם...

 

[שמולי]

כתוב שה' אמר למשה לדבר אל הסלע כדי להוציא ממנו מים, אך משה הכה בסלע, והיתה בעיה עם זה.
חשבתי לומר, שהרי ידוע ש"אין מים אלא תורה" , וא"כ, כדי להוציא מים = תורה, מהסלע, (אולי פה הכוונה לאדם), אין להכות, לא לנסות בכוח להוציא משהו מהסוגיה, אלא לדבר- "חיים הם למוצאיהם" - למוציאיהם בפה, צריך פשוט ללמוד ואז ממילא יוצא פשט.

ווארט נחמד ותשובתו בצידו: איך תדרוש "וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם"?

נתת לי השראה לווארט דומה: "שמעו נא המורים" = מחנכים. כשרוצים להוציא מסלע תורה - צריך לדבר אליו. ע"ד הסיפור עם רבי עקיבא - אבנים שחקו המים.

ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לכמה טעמים.

 

[תלמידים]

ווארט נחמד ותשובתו בצידו: איך תדרוש "וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם"?

נתת לי השראה לווארט דומה: "שמעו נא המורים" = מחנכים. כשרוצים להוציא מסלע תורה - צריך לדבר אליו. ע"ד הסיפור עם רבי עקיבא - אבנים שחקו המים.

ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לכמה טעמים.

"והיכית בצור" היה מקרה אחר מהכאת הסלע - כידוע!
(שמעתי בשם ר' דוד מן זצ"ל ווארט נפלא, אגב. בתפילת טל בשמח"ת אומרים דברים הקשורים למים לאבות שבטים אהרן ומשה, כאשר על כולם כתוב שבחים רבים, אך על משה נאמר משהו מפליא: "סגוליך עת צמאו למים; על הסלע הך ויצאו מים", והלא אין זה שבח, זה דבר איום בדרגתו של משה, והיאך נזכר זה כשבח?
היו שאמרו שהכוונה להכאת הצור, שזה היה בציווי ה', אך בפיוט כתוב "סלע".
כאשר מישהו שאל את ר' דוד מן בחזור מחתונה שאלה זו, הוא חשב רגע אחד, ומייד קפץ: הלא ה' אמר לו לדבר אל הסלע, והוא לא דיבר אלא היכה, אז איך באמת יצא מים?
התשובה למשה כשלעצמו היה כח להוציא מים מסלע, אם כן הפייט לא בא להזכיר עוונות ח"ו אלא לספר על גדולתו של משה, ראו נא, אדם שבכוחו להוציא מים מסלע!
מתוך מדבש!)

מפורסם הווארט שאמרו לר' חיים מבריסק על השלכת העץ אל המים, וימתקו המים, שכאשר אדם מר לו שישליך את עצמו למי התורה "וימתקו המים".
סיפרו שר' חיים נהנה ושיבח מאד ווארט זה.

 

[שמולי]

"והיכית בצור" היה מקרה אחר מהכאת הסלע - כידוע!

ידוע.

טעו רבים ואמרו כי זה הסלע הוא הצור. ואלה עורי לב. כי הצור הוא בחורב. (אבן-עזרא)

לגבי השבח ב"על הסלע הך ויצאו מים". ראה שו"ת רבבות אפרים ח"ו סי' שמ"ה שכותב בשם שו"ת זכר יהוסף שלא מדבר פה בשבח משה אלא "התעוררות המשורר לדבר מענין הנס במים ... ושאין לו שום התיחסות לעורר זכות בזה".

http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1084&st=&pgnum=429&hilite=

 

[הצפרדע]

ויש לומר...

"והיכית בצור" היה מקרה אחר מהכאת הסלע - כידוע!
(שמעתי בשם ר' דוד מן זצ"ל ווארט נפלא, אגב. בתפילת טל בשמח"ת אומרים דברים הקשורים למים לאבות שבטים אהרן ומשה, כאשר על כולם כתוב שבחים רבים, אך על משה נאמר משהו מפליא: "סגוליך עת צמאו למים; על הסלע הך ויצאו מים", והלא אין זה שבח, זה דבר איום בדרגתו של משה, והיאך נזכר זה כשבח?
היו שאמרו שהכוונה להכאת הצור, שזה היה בציווי ה', אך בפיוט כתוב "סלע".
כאשר מישהו שאל את ר' דוד מן בחזור מחתונה שאלה זו, הוא חשב רגע אחד, ומייד קפץ: הלא ה' אמר לו לדבר אל הסלע, והוא לא דיבר אלא היכה, אז איך באמת יצא מים?
התשובה למשה כשלעצמו היה כח להוציא מים מסלע, אם כן הפייט לא בא להזכיר עוונות ח"ו אלא לספר על גדולתו של משה, ראו נא, אדם שבכוחו להוציא מים מסלע!
מתוך מדבש!)

מפורסם הווארט שאמרו לר' חיים מבריסק על השלכת העץ אל המים, וימתקו המים, שכאשר אדם מר לו שישליך את עצמו למי התורה "וימתקו המים".
סיפרו שר' חיים נהנה ושיבח מאד ווארט זה.

יישר כח!
ויש לי קצת תירוץ, דהנה ההכאה בצור היתה לפני קבלת התורה, ואולי י"ל דלפני קבלת התורה לא היה הגדר של "אין מים אלא תורה" , מה שאין-כן לאחר קבלת התורה- אין מים אלא תורה.
ואפשר לבאר בזה יותר, דלאחר קבלת התורה, כשאדם מתבונן במציאות הבריאה, הוא צריך לדעת שכל מה שהוא רואה, זה רק תורה, כלומר שכל המציאויות הקיימות כפופות לתורה וזה " אין מים אלא תורה" !

 

[הצפרדע]

אפשר להמשיך את זה.

ווארט נחמד ותשובתו בצידו: איך תדרוש "וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם"?

נתת לי השראה לווארט דומה: "שמעו נא המורים" = מחנכים. כשרוצים להוציא מסלע תורה - צריך לדבר אליו. ע"ד הסיפור עם רבי עקיבא - אבנים שחקו המים.

ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לכמה טעמים.

אפשר להמשיך את זה, שגם מי שהוא סלע, "דברי תורה כפטיש יפוצץ סלע" , הוא ג"כ יכול להבין.

 

[עוד אחד]

כזה אשכול בטח לא ישליכו לסל המחזור - זה בעיה של שיימעס..
ר' צפרדע תמשיך נא להכניס דברי תורה ולחזק את לבבותינו. יישר כח.

 

[הצפרדע]

חידושי ר' צפרדע...

כזה אשכול בטח לא ישליכו לסל המחזור - זה בעיה של שיימעס..
ר' צפרדע תמשיך נא להכניס דברי תורה ולחזק את לבבותינו. יישר כח.

אני רק מקווה שלספר שלי לא יקראו "חידושי ר' צפרדע"... או בקיצור, חידושי הגר"צ...

 

[שמולי]

יישר כח!
ויש לי קצת תירוץ, דהנה ההכאה בצור היתה לפני קבלת התורה, ואולי י"ל דלפני קבלת התורה לא היה הגדר של "אין מים אלא תורה" , מה שאין-כן לאחר קבלת התורה- אין מים אלא תורה.
ואפשר לבאר בזה יותר, דלאחר קבלת התורה, כשאדם מתבונן במציאות הבריאה, הוא צריך לדעת שכל מה שהוא רואה, זה רק תורה, כלומר שכל המציאויות הקיימות כפופות לתורה וזה " אין מים אלא תורה" !

אם לדרשה נקבל.
הגמרא בב"ק (פב,א) בעניין תקנת קריאה בתורה שני וחמישי ושבת מביאה מקור ממרה (קודם מ"ת):

דתניא וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים דורשי רשומות אמרו אין מים אלא תורה שנאמר הוי כל צמא לכו למים כיון שהלכו שלשת ימים בלא תורה נלאו עמדו נביאים שביניהם ותיקנו להם שיהו קורין ... כדי שלא ילינו ג' ימים בלא תורה​

וראה גם תרגום יונתן שמות טו,כב. בעל הטורים שמות יז,ג.

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

"והיכית בצור" היה מקרה אחר מהכאת הסלע - כידוע!
(שמעתי בשם ר' דוד מן זצ"ל ווארט נפלא, אגב. בתפילת טל בשמח"ת אומרים דברים הקשורים למים לאבות שבטים אהרן ומשה, כאשר על כולם כתוב שבחים רבים, אך על משה נאמר משהו מפליא: "סגוליך עת צמאו למים; על הסלע הך ויצאו מים", והלא אין זה שבח, זה דבר איום בדרגתו של משה, והיאך נזכר זה כשבח?
היו שאמרו שהכוונה להכאת הצור, שזה היה בציווי ה', אך בפיוט כתוב "סלע".
כאשר מישהו שאל את ר' דוד מן בחזור מחתונה שאלה זו, הוא חשב רגע אחד, ומייד קפץ: הלא ה' אמר לו לדבר אל הסלע, והוא לא דיבר אלא היכה, אז איך באמת יצא מים?
התשובה למשה כשלעצמו היה כח להוציא מים מסלע, אם כן הפייט לא בא להזכיר עוונות ח"ו אלא לספר על גדולתו של משה, ראו נא, אדם שבכוחו להוציא מים מסלע!
מתוך מדבש!)

ר' דוד מן עצמו ידע להוציא מים מסלע - אין מים אלא תורה.

 

[הצפרדע]

מן בגימטריא

ר' דוד מן עצמו ידע להוציא מים מסלע - אין מים אלא תורה.

מן בגימטריא מים.