גננות - שגיאות הבנה אצל ילדים

[גבינה צהובה]

אח שלי שהיה בן 4, כמו ילדים קטנים לא היתה לא כ"כ סבלנות להתפלל.

שבת בבוקר.
אמא שלי: "דודי, בוא להתפלל"
דודי: "אין לי כח"
אמא שלי: "ה' ברא את דודי וצריך לומר לו תודה רבה על זה"
דודי: "תודה רבה שלום ולהתראות"

 

[גבינה צהובה]

אני קוראת עכשיו את מה שכתבתי,
נא לא להתייחס לשגיאות כתיב. (נכתב תוך כדי שיחה בטלפון...)

 

[מירי 92]

אני קוראת עכשיו את מה שכתבתי,
נא לא להתייחס לשגיאות כתיב. (נכתב תוך כדי שיחה בטלפון...)

לא שזה נורא,
אבל תמיד את יכולה לתקן..

 

[Bat hen]

בני יאיר, בן 4, לובש מכנסיים משנה שעברה.
"אמא, המכנסיים האלו בולות עלי" (על משקל 'בול'...)

 

[יעל ברג]

הבן שלי: אמא, סבא נביא.
אני: לא חמוד. סבא לא נביא.
הבן: אמא, סבא נביא.
אני: לא חמוד, סבא לא נביא.
הבן: הוא בעצמו אמר לי שהוא נביא. בואי נתקשר אליו ותראי שהוא נביא.
אנחנו מתקשרים לסבא
אני: סבא, אתה נביא?
סבא: לא.
הבן: אז למה אמרת לי שאתה נביא שנוטל לכוהנים ידיים ושאנחנו נשיר בבית המקדש?

אמנם היה לפני שלוש שנים אבל עדין מתוק...

 

[מירי 92]

היינו ערב אחד בעיר בנברק באזור של אולמי החתונות - הבלאגן חגג שם רציני, אנשים ומכוניות בערבוביה על הכביש,
מושי בן ה- 7: אמא זה בלאגן כמו מאה שערים,
שימי בן ה- 5: זה כמו מאה שערים רק פה זה אלף שערים


(אגב, לשניהם אין מושג איפה ומזה באמת מאה שערים)

 

[RacheliArt]

בן של גננת בחיידר שלנו נכווה ל"ע (ב"ה המצב משתפר.)
חגי בן 3 ו-8 חודשים:
"הכניסו את הבן של הגננת לחדר ניפוח!"

 

[Malki.A]

ביתי בת השבע מנסה להתקשר לחברה אחר הצהריים

לאחר כמה רגעים היא מגיעה אלי מבוהלת: אמא אמרו לי בטלפון שהמספר של גוי, זה מסוכן?



עד שהבנתי: המספר שגוי

 

[שמואל גרינשטיין]

הטלפון הזכיר לי משהו די ישן
הבן שלי (אז היה כבן ארבע) התקשר למישהו.
פתאום הוא מגיש לי את הטלפון ואומר לי: אמא היא אמרה
החתולה המנומרת לתא הקולי.

חני

 

[bekki]

המים קולחים להם בנחת. אני והילדה בחדר האמבטיה. אני מניחה סבון נוזלי על גופה.
ילדה : אמא, למה שמת את זה?
אני: זה אל-סבון לגוף.

ילדה: את לא רואה שכתוב כאן אל-סבון? היית צריכה לשים אותו על סבון

 

[mig]

באחד הערבים האחרונים הקטנה בת ה-2.5 ביקשה:
-"אמא תשירי לא לפרק, לא לפרק"

("והעיקר והעיקר לא לפחד לא לפחד כלל...")

 

[מי]

הטלפון הזכיר לי משהו די ישן
הבן שלי (אז היה כבן ארבע) התקשר למישהו.
פתאום הוא מגיש לי את הטלפון ואומר לי: אמא היא אמרה
החתולה המנומרת לתא הקולי.

חני

איזה אוצר מילים לגיל ארבע!!! משהו!!!

 

[איילת.ב]

שאחותי הייתה קטנה היא ענתה לטלפון, והאדם שמעבר לקו הזדהה בשם זאב, לא אשכח את המבט המבועת שהיה לה, היא מהרה לנתק ואמרה בהיסטריה אמאל'ה דיברתי עם זאב..
(עד היום היא צוחקת על עצמה)

 

[יואל ארלנגר - קקטוס]

הבן שלי 3.5
מבקש "שוקולד מעורר"
כשהכוונה כמובן לשוקולד מריר

 

[ort]

ישן- אבל עדיין חזק:
אחרי שרבין שר"י נרצח חייבו בגנים ללמד על יום מותו ביום פטירת רחל אמנו ע"ה.
ילדה אחת חזרה מהגן סיפרה לאמא שלה מה שהגננת סיפרה בגן... הרי לפניכם המיקס:

"אמא! את יודעת?! קרה משהו עצוב-- רחל אמנו מתה!
ואת יודעת מי רצח אותה?! יגאל עמיר!!"

 

[ort]

ילדה בת שלוש וחצי:
"אמא! אני לא מוצאת את המסרק שלי! נכון ה' איבד לי אותו?"
אמא: "ה' לא איבד את המסרק שלך. אם שמים במקום הוא לא הולך לאיבוד"
--"אמא! אז נכון ה' אחר איבד לי את המסרק???!"

 

[חנון]

ילדה בת שלוש וחצי:
"אמא! אני לא מוצאת את המסרק שלי! נכון ה' איבד לי אותו?"
אמא: "ה' לא איבד את המסרק שלך. אם שמים במקום הוא לא הולך לאיבוד"
--"אמא! אז נכון ה' אחר איבד לי את המסרק???!"

מעבר לבדיחה, אני מקוה שהפרכת לה את זה

 

[רותי12]

הבן שלי הקטן: אמא,מתי נלך לצימר?
אני: איזה צימר?
הבן: איפה שהינו שנה שעברה, את לא זוכרת היה שם כלב.
אני: מה היה עם הכלב?
הבן:אני מאד פחדתי ובכיתי ואח"כ קבלתי ארטיק
אני: אז אולי לא כדאי ללכת שוב לצימר , אולי נפגוש שוב כלב
הבן: לא נורא אני אקבל ארטיק וזה יעבור
(האמת את התום והמתיקות שאמר את זה לא הצלחתי לחקות)

 

[בראש מילה]

שגיאות ותיקונים -

החלפתי לבתי התינוקת טיטול.
בני בן ה-4 שואל: אמא, את מלחיפה לה טיטול?
אני, בחיוך: כן, אני מלחיפה לה טיטול.
הוא, עוקב אחר החיוך שלי במבט חשדני: אמא, תגידי את זה טוב!

 

[בראש מילה]

"אני באתי מהשמים, והתינוקת באה מבית חולים!" (בן 4)

הרקע - הסברתי לו פעם שהיינו רק איש ואישה, ואז הקב"ה שלח לנו אותו להפוך אותנו לאבא ואמא. את הלידה של אחותו הקטנה הוא זוכר, וגם ראה אותה בבית החולים. הקישור מכאן - פשוט