אני חושב שהתערבב כאן שני עניינים שונים לחלוטין, ראשית יש כאן עניין של מה שעברה פותחת האשכול ועוד נוספות שנעקצו על ידו, אין ספק שניתן (וצריך) להזדהות עמם/ן, (אני עצמי נעקצתי ברמאות הרבה יותר גדולה ע"י אדם שנתקע באמצע הלילה במקום וחייב לחזור עם מונית וכו וכו וכו, הכעס היה גדול והסכום ג"כ היה גדול הרבה יותר)
אך נוצר כאן עירבוב שבגלל שמאד מזדהים עם האנשים הנגנבים לכן מערבבים כאן ויכוח אחר לגמרי אם אפשר לחרוץ את גורלו לכל חייו,
וצריך להבין שילד שמסתכלים עליו במבט של
גננבבב... יוצרים ממנו גנב הרבה הרבה יותר גדול ממה שהוא היה קודם לכן, ואני מביא כאן כמה ציטוטים מפותחת האשכול שפגשה בו ואף שמסתבר שהיא לא אמרה לו בפנים מה שהיא כתבה כאן מ"מ המסר הועבר בוודאות בלי מילים,
להלן הדוגמאות
הגנב הקטן בידינו.
הוא שדד היום עוד אנשים, בין היתר בגל פז.
השודד הקטן גזל אותן, ברשעות שאין כמוה
כעת הילד תופס צעד אחורה, ומבין שהוא כנראה הרבה יותר גנב ממה שהוא עצמו חשב קודם לכן ובפעם הבאה יעשה את זה הרבה יותר במיומנות והרבה יותר במקצוענות כך שודאי לא יתפס,
מצד שני אפשר לראות גישה אחרת שפחות מוציאה תיסכולים אך מביאה תוצאה הרבה יותר טובה
להלן
כמו כן בעלה נדיב הלב של אחת הנשדדות העיקריות בפרשה, ששמה חסוי מטעמי פרטיות, קונה לו ברגעים אלו משו טעים לארוחת ערב.
התנהגות כזו משדרת לו- היית כנראה רעב,
אנחנו אוהבים אותך כמו שאתה למרות שרק מקודם נעקצנו על ידך, ואתה יותר חשוב שלו מהכסף שכמעט גנבת לנו לפני רגע,
המסר שהוא מקבל זה שכנראה הוא לא כזה גנב כמו שהוא חשב קודם לכן, ואולי באמת לגנוב זו לא הדרך להיות שבע. לדעתי זו בהחלט דרך הרבה הרבה הרבה יותר יעילה.
ושוב אין כאן הנושא האם מסכנים אלו שנתקעו בלי רב קו וכו', אלא מה עושים עם הילד הזה שהוא נשמה בפני עצמה ואנחנו לא רוצים שיצא גנב מתוחכם במקצועו
התייעצות גנב קטן. תמונותיו בידי. מסתובב בחנויות גאולה וגונב
