מתחילת שנה אני מתלבטת מה לעשות עם הבת שלי.
הבת שלי נולדה ב30.12 והרויחה את הגן של העיריה בכמה שעות. היא עלתה לגן בגיל שנתיים ושמונה חודשים כשבגן יש ילדות שכבר עברו מזמן את גיל שלש. היא עדינה קצת ואז היא כמעט ולא דיברה מילים שלמות. (היום יש לה עדיין שיבושי היגוי ובמשפטים מסובכים היא לא מובנת) חשבתי שהכל בסדר בגן ולאט לאט היא תתפתח ותלמד להתמודד ולהשתלב בחברה עד שיצאתי לחופשת לידה והתחלתי להקיף מהחלון של הסלון לחצר הגן וגיליתי שיום אחרי יום הבת שלי משחקת לבד לבד.
ואז התחלתי לחלק הוראות לגננת ולסייעת שיטפלו בזה. במקום להחליף מתכונים בחצר אפשר מדי פעם לעודד את המבודדות לשחק אחת מהשניה, ואם נוצר איזו תקרורת רגעית לבוא ולעודד(וואאו איזו עוגה יפה שרי ורבקי מכינות...) או לתת לה את הסל של המשחקים וכל הבנות יאספו לתוכו... בקיצור כל מיני רעיונות איך למרכז אותה יותר בלי שהיא תאלץ לדבר. וכן היא דווקא מסוגלת ורוצה לשתף פעולה. היא מתגברת על הבישנות שלה כשמעודדים אותה לעשות זאת ושהיא מרגישה שיש לה גיבוי.
ובאמת הגננת עשתה את זה והמצב שלה השתפר פלאים. וכל הזמן היאצריכה את העידוד העקיף של הגננת: לתת לה לחלק כרטיסים, להיות תורנית וכדו'
בנוסף בגלל השיבושי היגוי אני מרגישה שהיא חוזרת מתוסכלת מהגן. איך אני יודעת? ילדה שבוכה מכל דבר ורק חיבוק חזק וארוך מצליח להרגיע אותה. וההתנהגות הזו לא קיימת בזמנים שאין גן. כי לנו יש סבלנות להבין אותה והיא גם ילדה מדהימה שכל הדודות משוגעות עליה.
אני התלבטתי מה לעשות:
להשאיר אותה גן זה לבזבז שנה נוספת של לימודים ואולי זה יפתור את הבעיה החברתית וגם אני אפספס אפשרות להשאיר אותה גן חובה אם יהיה צורך בכך.
גן שפה: התיעצתי עם המפקחת(שכנה של אמא) שאבחנה אותה והתפעלה מהשיתוף פעולה שלה ומהיכולות שלה וטענה בכל תוקף שלא להשאיר אותה בגן שפה אלא רק גננת שילוב שתשלים לה דברים כי בכל אופן בין ילדה בת 4 לילדה בת 5 יש פער מחויב המציאות.
היא טוענת שבגן שפה תהיה לה שם חברה לא כל כך לרמה שלה, והיא תתקע שם עד כיתה א', ואחרי זה תהיה לה סטיגמא בבית הספר, ואולי לאן שאני ארצה להכניס אותה לא יסכימו לקבל בגלל שזה גן שפה?
גננת שילוב זו האפציה הכי טובה מבחינתי אבל זה לא יעזור לה עם הגננות לא ישימו לב לתפקיד שלהן ללמד אותה גם כישורים חברתיים. ובאמת אם ילמדו אותה היא תלמד, כי היא רוצה ולכן היא מתוסכלת. ויש לה נתונים טובים היא רק צריכה דחיפה.
מי שיוכל ליעץ לי אני אשמח מאד.
הבת שלי נולדה ב30.12 והרויחה את הגן של העיריה בכמה שעות. היא עלתה לגן בגיל שנתיים ושמונה חודשים כשבגן יש ילדות שכבר עברו מזמן את גיל שלש. היא עדינה קצת ואז היא כמעט ולא דיברה מילים שלמות. (היום יש לה עדיין שיבושי היגוי ובמשפטים מסובכים היא לא מובנת) חשבתי שהכל בסדר בגן ולאט לאט היא תתפתח ותלמד להתמודד ולהשתלב בחברה עד שיצאתי לחופשת לידה והתחלתי להקיף מהחלון של הסלון לחצר הגן וגיליתי שיום אחרי יום הבת שלי משחקת לבד לבד.
ואז התחלתי לחלק הוראות לגננת ולסייעת שיטפלו בזה. במקום להחליף מתכונים בחצר אפשר מדי פעם לעודד את המבודדות לשחק אחת מהשניה, ואם נוצר איזו תקרורת רגעית לבוא ולעודד(וואאו איזו עוגה יפה שרי ורבקי מכינות...) או לתת לה את הסל של המשחקים וכל הבנות יאספו לתוכו... בקיצור כל מיני רעיונות איך למרכז אותה יותר בלי שהיא תאלץ לדבר. וכן היא דווקא מסוגלת ורוצה לשתף פעולה. היא מתגברת על הבישנות שלה כשמעודדים אותה לעשות זאת ושהיא מרגישה שיש לה גיבוי.
ובאמת הגננת עשתה את זה והמצב שלה השתפר פלאים. וכל הזמן היאצריכה את העידוד העקיף של הגננת: לתת לה לחלק כרטיסים, להיות תורנית וכדו'
בנוסף בגלל השיבושי היגוי אני מרגישה שהיא חוזרת מתוסכלת מהגן. איך אני יודעת? ילדה שבוכה מכל דבר ורק חיבוק חזק וארוך מצליח להרגיע אותה. וההתנהגות הזו לא קיימת בזמנים שאין גן. כי לנו יש סבלנות להבין אותה והיא גם ילדה מדהימה שכל הדודות משוגעות עליה.
אני התלבטתי מה לעשות:
להשאיר אותה גן זה לבזבז שנה נוספת של לימודים ואולי זה יפתור את הבעיה החברתית וגם אני אפספס אפשרות להשאיר אותה גן חובה אם יהיה צורך בכך.
גן שפה: התיעצתי עם המפקחת(שכנה של אמא) שאבחנה אותה והתפעלה מהשיתוף פעולה שלה ומהיכולות שלה וטענה בכל תוקף שלא להשאיר אותה בגן שפה אלא רק גננת שילוב שתשלים לה דברים כי בכל אופן בין ילדה בת 4 לילדה בת 5 יש פער מחויב המציאות.
היא טוענת שבגן שפה תהיה לה שם חברה לא כל כך לרמה שלה, והיא תתקע שם עד כיתה א', ואחרי זה תהיה לה סטיגמא בבית הספר, ואולי לאן שאני ארצה להכניס אותה לא יסכימו לקבל בגלל שזה גן שפה?
גננת שילוב זו האפציה הכי טובה מבחינתי אבל זה לא יעזור לה עם הגננות לא ישימו לב לתפקיד שלהן ללמד אותה גם כישורים חברתיים. ובאמת אם ילמדו אותה היא תלמד, כי היא רוצה ולכן היא מתוסכלת. ויש לה נתונים טובים היא רק צריכה דחיפה.
מי שיוכל ליעץ לי אני אשמח מאד.