גמגום שנוצר מנסיון לגמילה

[ש. מ.]

האם מישהו מכיר את התופעה?
ילד בן שנתיים וחצי, חכם במיוחד, מדבר בשטף,
החל לגמגם כאשר פספס פעם אחת כשניסו להתחיל לגמול אותו מטיטול.
אם יש מישהו שחווה משהו דומה, ויוכל לייעץ עצות, כי זה ממש קשה לראות את הילד ככה. נשמח לכל עיצה.

 

[המימד הנוסף]

מהנסיון שלי, זה עבר לבד.

 

[ש. מ.]

לאחר כמה זמן?

 

[שולמית רוז]

מה שאני יודעת, שבגיל הזה גמגום זמני הוא דבר מצוי, ולאו דווקא מסיבה רגשית.

 

[ש. מ.]

אבל התזמון של הגמילה והגמגום, די מראה על סיבה רגשית.

 

[חצאא]

גם אצל בני בן ה3 היה כך
בדקתי מול איש מקצוע, אמר שאין מה לטפל ויעבור לבד.
אבל! צריך לדעת איך להתייחס... לתת לו לסיים משפטים ולא לקטוע אותו או לענות במקומו, לגעת בו ללטף אותו תוך כדי דיבור (לא בצורה שיראה חריג), כמובן להזהיר קטנים לא לצחוק עליו , וכן.. לא לחשוב שזה גמגום

 

[יחזקאל קראוס]

גם אצל בני בן ה3 היה כך
בדקתי מול איש מקצוע, אמר שאין מה לטפל ויעבור לבד.
אבל! צריך לדעת איך להתייחס... לתת לו לסיים משפטים ולא לקטוע אותו או לענות במקומו, לגעת בו ללטף אותו תוך כדי דיבור (לא בצורה שיראה חריג), כמובן להזהיר קטנים לא לצחוק עליו , וכן.. לא לחשוב שזה גמגום

הדרכה מצויינת להתנהלות עם הילד.
בן כמה הילד עכשיו, האם הוא נמצא עדיין בתהליך הגמילה ?
אם הוא עדיין בתהליך הגמילה, רצוי לשים לב לתגובות שלנו כשהוא מפספס. יתכן שזה קרה בעקבות תגובה לא נכונה של הסביבה שלו לפספסוס (הורים, אחים, מטפלת).
חשוב להגיב לפספוסים בצחוק ובקלילות, לזרום איתו, לשמוח עם זה, זה חלק מההתפתחות שלו וזה טבעי, שירגיש שזה חלק מהחוויה וזה בסדר גמור.

 

[אינטלגנטית]

גמגום היא תופעה נפוצה בגילאים אלו
הכי טוב זה פשוט להתעלם
ולשוחח איתו כרגיל
בד"כ זה חולף מאליו

 

[יחזקאל קראוס]

גמגום היא תופעה נפוצה בגילאים אלו
הכי טוב זה פשוט להתעלם
ולשוחח איתו כרגיל
בד"כ זה חולף מאליו.


מכיון שבמקרה שמדובר כאן, מתארים טריגר מאוד ספציפי, וההורים מרגישים שיש קשר בין הדברים.
חשוב לתת את הדעת לזה, ולבחור בהתנהלות הנכונה.

כמובן בלי לעשות מזה עסק גדול, כדי שלא להדגיש את זה אצל הילד, מכיון שזו גם תופעה שכיחה בגיל זה שבמקרים רבים חולפת מעצמה, כפי שציינו מספר משתתפים.

 

[אנחנו מודים לך]

אצל הילדה שלי בגיל הזה היא גם גמגמה
וטיפול רגשי (שלושת המימדים) מאוד מאוד עזר
אני זוכרת אותה שאצל המטפלת כבר אמרה לי משפט שלם בלי להתגמגם

 

[ממששהה]

פעם שמעתי ממטפל שיש המון פעמים גם במבוגרים כשנוגעים בנקודה אז היא מתעוררת בגדול
לכן לפעמים צריך לדעת מתי ואיך לטפל ............
ואצל מי .......

 

[אשדי]

אצל הבן שלי היה בול ככה בגיל הזה.
הפסקתי מיד עם הגמילה [הבנתי שזה עושה לו מדי לחץ...], למרות שהגננת במעון ממש לחצה שכן נגמול, ואכן זה עזר ולא הרבה זמן אח"כ הוא הפסיק לגמגם.
את הגמילה עשיתי כחודש, חודש וחצי לפני גיל 3 ואז זה עבר בשלום.

 

[reish]

מעבר להתייחסות הרגשית לגמילה, כדאי לקבל הדרכה אצל קלינאית תקשורת לגבי הגמגום.

 

[שולמית רוז]

חשוב להגיב לפספוסים בצחוק ובקלילות, לזרום איתו, לשמוח עם זה, זה חלק מההתפתחות שלו וזה טבעי, שירגיש שזה חלק מהחוויה וזה בסדר גמור.

מעניין אותי- היחס הצוחק לפספוסים הוא הדרכה ספציפית לילד הזה שמגמגם, או לכל ילד בתהליך גמילה?

 

[יחזקאל קראוס]

מעניין אותי- היחס הצוחק לפספוסים הוא הדרכה ספציפית לילד הזה שמגמגם, או לכל ילד בתהליך גמילה?

שאלה מצויינת
אני מעוניין שלפני שאכתוב את דעתי, ניתן למשתתפים בפורום להביע את דעתם בעניין ...

 

[MalkiIndik]

מחזקת את ההמלצות דלעיל
זה באמת מאד מאד מלחיץ
אצלינו עבר אחרי כמה חודשים טובים
המלצה שקיבלתי מפסיכולוגית ילדים בכירה, לחזק את האגו העצמי של הילד על ידי הקבלתו לאביו
להגיד כל הזמן משפטים בדוגמת "איזה יופי אתה עוזר לי, כמו אבא" "איזה יופי אתה מתפלל, ממש כמו אבא"

 

[שולמית רוז]

אני מעוניין שלפני שאכתוב את דעתי, ניתן למשתתפים בפורום להביע את דעתם בעניין ...

לדעתי האישית, זה רעיון מקסים כדי להפוך את כל ענין הגמילה לחיובי וחוויתי בשביל הילד.
(ניסיתי על הבת שלי וזה עשה לה ממש טוב!)
השאלה שלי אם זה גם יקדם את הילד כך שבהמשך הוא יפסיק לפספס.

 

[שולמית רוז]

שאלה מצויינת
אני מעוניין שלפני שאכתוב את דעתי, ניתן למשתתפים בפורום להביע את דעתם בעניין ...

מחכה לדעה מקצועית...

 

[L1234]

גם אצל הבן שלי היה כך.
אמרו לי לא להתייחס כשהוא מגמגם, גם לא לנסות לעזור לו, אלא אם רואים שממש נתקע ולא מצליח להמשיך.

יום אחד הבן שלי אמר לי - אני לא יכול לדבר,
ואז אמרתי לו אז בוא נבקש ביחד מה' שיעזור לך לדבר.
וכך, כל פעם שנתקע הוא ביקש אח"כ
וב"ה עבר כאילו לא היה

אגב, אמרה לי הרופאת משפחה - שזה משהו מאוד מצוי דווקא אצל ילדים חכמים בגיל הזה שהשכל שלהם עובד יותר מהר מקצב הדיבור ולכן זה גורם לתקיעות.
ואם לא מתייחסים וחלילה לא צוחקים זה עובר מעצמו.

 

[רבקהא]

אני רואה שבדיוק התפתח אשכול לאחרונה בנושא שאני מחפשת.
אז תתנה לי חיזוקים:
ילד מתוק וחמוד בן 3 שמגמגם נוראות מילד שלא סגר את הפה פשוט נהיה שתקן, כי קשה לו לדבר---
זה קרה פעם אחת באיזור שבט ונעלם אחרי חודש, וחזר שוב בסביבות תמוז ונהיה רק גרוע- הוא עשה בנתיים חלאקה והתחיל גן חיידר וזה רק מוסיף לזה שהוא שותק. מצד אחד הוא מאד חברותי ומשחק עם ילדים גם בלי הרבה מילים. אבל פשוט כואב לי הלב!! הוא לא מדבר הרבה, וכשכן מדבר מגמגמם ממש.
מה עושים? יש כאן מישהי שמבינה בתחום?