קורונה גם לכם צמחו קרניים מהקורונה? << אשכול לפריקת תסכול >>

[ביזנסטורי - אילה]

את מגלה אשכולות מלאים בנשות החיל הענוגות שכבר גמרו ללמד על שבועות
ובביתם יש מוזיקה קלאסית שקטה וילדים משוחחים בינהם ברוגע בזמני הפנאי של ההפסקות...

כשאני מדליקה מראש מוזיקה קלאסית שקטה ורגועה,
זה מרגיע לי את האווירה הכללית.

יאללה למטבח לארוחה הבאה...

(להכין, כן?
לא לאכול.
אף אחד לא הכין לך בזמן שקראת...)

אחד התיסכולים...
במקום לנקות לפסח אני כל היום מכינה אוכל.
ולמרבה הפלא,
אני כל היום רעבה.
לקח לי יומיים לקלוט שמרוב להכין, להאכיל, לפנות, להגיש, לשטוף,
אני לא מספיקה לאכול בעצמי.

כולו שני פיצפונים בני שנה ושנתיים ואין לי אוויר!
תודה על האשכול המזדהה הזה.

 

[ביזנסטורי - אילה]

בקשר לגברים שיוצאים ומשאירים את הנשים שלהם בבית,
ככה נברא העולם.
במהות הגבר הוא שר החוץ
והאישה היא שרת הפנים.
תנסי להשאיר גבר בבית כמה ימים, תדברי איתי אחר כך.
זה לא יעשה טוב לאף אחד.

 

[teacher]

בקשר לגברים שיוצאים ומשאירים את הנשים שלהם בבית,
ככה נברא העולם.
במהות הגבר הוא שר החוץ
והאישה היא שרת הפנים.
תנסי להשאיר גבר בבית כמה ימים, תדברי איתי אחר כך.
זה לא יעשה טוב לאף אחד.

צודקת!
אבל עדין קשה להיות בבית בכפיה....
לא סותר את הקושי...

 

[אילה אחת]

בקשר לגברים שיוצאים ומשאירים את הנשים שלהם בבית,
ככה נברא העולם.
במהות הגבר הוא שר החוץ
והאישה היא שרת הפנים.
תנסי להשאיר גבר בבית כמה ימים, תדברי איתי אחר כך.
זה לא יעשה טוב לאף אחד.

השאלה היא לא מה צריך להיות, השאלה היא אם הבעל חכם ואז הוא מאפשר גם לאשתו להשתחרר קצת ולצאת, אחרי הכל אם האישה יושבת בבית ימים שלמים בלי לראות את אור השמש בחוץ הוא המפסיד הראשי.

 

[ארבע]

לכו כבר לישון. לישון. לישון. לישון!!!!!!!!!!!!!!!!!

אמא קר לי
אמא חם לי
אמא אני צמאה
אמא, אני רעב
אמא, אמבטיה
אמא מגרד לי
אמא משעמם לי
אמא, רוצה פיג'מה קיטימאוס (הטעות במקור)
אמא סיפור
אמא מקרנצ'יק
אמא, לא המקרנצ'יק הזה.
וגם לא זה.
וגם לא זה.
אמא היא הרביצה לי
אמא היא התחילה (ואההההההה, וואההההההה)
אמא, רוצה לישון לידך
אמא אני תפסתי לידך

די, החלפתי שם, כבר לא קוראים לי אמא.
עופו למיטה!!!!!!
מלאך השינה לקה בקורונה שהוא כה בושש מבוא?


יותר מההסגר, קשה עלי שעת ההשכבה.

 

[nori]

השאלה היא לא מה צריך להיות, השאלה היא אם הבעל חכם ואז הוא מאפשר גם לאשתו להשתחרר קצת ולצאת, אחרי הכל אם האישה יושבת בבית ימים שלמים בלי לראות את אור השמש בחוץ הוא המפסיד הראשי.

להשתחרר ולצאת?
אמאלה, איזה פלנטה אתם חיים? יש מגפה בחוץ..... מי רוצה לצאת?
אני מרחמת על בעלי שיוצא. ומעריצה אותו על כל תפילה במנין שהוא לא מפסיד. ועל כך שהוא מצליח להביא לנו אספקה במינימום מגע. לא רואה סיבה לקנא בו....
אפשר למצא דרכים להשתחרר בבית. ולנשום אויר דרך החלון..

 

[nori]

עופו למיטה!!!!!!
מלאך השינה לקה בקורונה שהוא כה בושש מבוא?

גם אני חשבתי על זה היום. לא נרדמים. ילדים שהיו נרדמים לי 5 דקות מהרגע שעלו למיטה

 

[אילה אחת]

להשתחרר ולצאת?
אמאלה, איזה פלנטה אתם חיים? יש מגפה בחוץ..... מי רוצה לצאת?
אני מרחמת על בעלי שיוצא. ומעריצה אותו על כל תפילה במנין שהוא לא מפסיד. ועל כך שהוא מצליח להביא לנו אספקה במינימום מגע. לא רואה סיבה לקנא בו....
אפשר למצא דרכים להשתחרר בבית. ולנשום אויר דרך החלון..

התכוונתי למשל לקניות של מוצרים חיוניים, לא לשום מקום אחר, כבר שבועיים וחצי שאני לא מבקרת בכלל בחנויות

 

[nori]

התכוונתי למשל לקניות של מוצרים חיוניים, לא לשום מקום אחר, כבר שבועיים וחצי שאני לא מבקרת בכלל בחנויות

ברור.
אבל כשאני חושבת על כך שהקניה אולי תגרום לי להכנס לבידוד. אולי למשהו יותר גרוע. ממש עובר לי החשק.
בכל מקרה הקניות אצלינו בעת הזו הם על פי רשימה. מהירות. בשעות בקר מוקדמות. לא משהו שממש מעורר לי תאבון.
אבל אם כן, ממש אין סכוי שתתחלפו? בעלי היה מעביר לי את השרביט (אם לא החשש לבריאותי וההבנה הבסיסית שאם אחד מאתנו מושבת בחדר עדיף שזה יהיה הוא)

 

[אילה אחת]

ברור.
אבל כשאני חושבת על כך שהקניה אולי תגרום לי להכנס לבידוד. אולי למשהו יותר גרוע. ממש עובר לי החשק.
בכל מקרה הקניות אצלינו בעת הזו הם על פי רשימה. מהירות. בשעות בקר מוקדמות. לא משהו שממש מעורר לי תאבון.
אבל אם כן, ממש אין סכוי שתתחלפו? בעלי היה מעביר לי את השרביט (אם לא החשש לבריאותי וההבנה הבסיסית שאם אחד מאתנו מושבת בחדר עדיף שזה יהיה הוא)

זה תלוי כל אחת והצרכים שלה, אני לא מסוגלת לשבת בבית בלי לצאת יותר מיומיים, אח"כ אני נהיית עצבנית וחסרת מוטיבציה, ולכן משתדלת לצאת פעם ביומיים לפחות.
אני לא חושבת שאפשר להידבק אם שומרים לגמרי על ההוראות. להיות בבידוד? מבחינתי זה לא משנה אם אני בבית ולא יוצאת או גם בבידוד. זה אפילו עדיף- כך אני לא צריכה לעבוד מהבית...

 

[שירי כהן]

להשתחרר ולצאת?
אמאלה, איזה פלנטה אתם חיים? יש מגפה בחוץ..... מי רוצה לצאת?
אני מרחמת על בעלי שיוצא. ומעריצה אותו על כל תפילה במנין שהוא לא מפסיד. ועל כך שהוא מצליח להביא לנו אספקה במינימום מגע. לא רואה סיבה לקנא בו....
אפשר למצא דרכים להשתחרר בבית. ולנשום אויר דרך החלון..

למה, נורי?
גם בהמלצות כן אפשר לצאת לסיבוב קצר קרוב לבית,
הרחק מאנשים כמובן -
לעשות הליכה קצרה או משהו
אני יוצאת כל יום עם הקטנים לסיבוב זהיר סביב הבית,
לנשום קצת, ללכת על מדרכה מתחת לאור השמש
וחוזרים.
עוד מעט גם זה ייאסר אולי.. אבל כרגע - מחפשת בחלון אם אין נפש ברחוב,
יוצאים לכמה דקות - חוזרים
ואני הכי זהירה פה ועצבנית על כל אלו שמצפצפים על ההוראות.

גם אני חשבתי על זה היום. לא נרדמים. ילדים שהיו נרדמים לי 5 דקות מהרגע שעלו למיטה

אמאלה שמישהו יסביר לי את זה!!!!!
כי אני כרגע פה עם אחת כזו!!!!

 

[סטודיו מיתר]

רוצה לתאר את יום האתמול
הגדול: אמאאאאאאאא
ג' ג' ברגע האמתתתתתתתת
(בשום אופן לא מחוץ לאוזניים רק בתוך המח, כי אחרת מי ישמע את הקול הערב

השניה: אמאאאאאאאאאאא הוא דורך עלי (תוך כדי שירה ושמחה....)

השלישית: כואבת לי הבטןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן איייייייייייי אייייייייייי אייייייייייייי

הרביעי: די זה לא מצליח לי !!!! (הבאנו לו משחק והוא מתקוטט איתו כבר שעה...

החמישית בת שנה וחצי : רק היא מנסה לעשות שמח, צוחקת מבסוטה מתחבקת עם הבובה

ואחר כך כולם יחד במקהלה: אמא אני רעב/ההההההה

מה יהיה?????? אפשר לפתוח סניף גהה אצלי בבית
יש מחלקה כזו? לאמהות


היום קמתי בבוקר
תלשתי אותן מהמיטות
והחלטתי זהו
אין פסח! אין נעלים! אין העברת דירה אין לקוחות אין כלום
עכשיו רק הילדים!
קמתי
הקמתי
התפללתי
האכלתי והאכלתי והאכלתי
סיפרתי
התקשרתי לטלפון של הבי"ס
חילקתי משחקים
הדפסתי עבוודת מפרוג (יבורכו המתנדבים)

הכנתי ארוחת צהרים
הלכתי לישון (די גם זה סוחט..)
נתתי שוב משחק
ארגנו את הבית
כתבתי בפרוג את קורות היום

סליחה ששיעממתי אותכם
אבל זה עזר
צרחות כבר לא נשמעו
האוזנים הבניברקיות של השכנים לא נדבקו מאחורי הדלת
היה להם ממש משעמם מסכנים

לא האמנתי אבל זה עזר
מציעה לכם ממש לנסות

דברו איתי מחר
מקוה שהנס יחזור שוב

 

[ארבע]

אמאלה שמישהו יסביר לי את זה!!!!!
כי אני כרגע פה עם אחת כזו!!!!

כשיש סדר יום אין סדר לילה
נו, נחכה ל-ליל הסדר

 

[אמא ומתכנתת]

גם אני חשבתי על זה היום. לא נרדמים. ילדים שהיו נרדמים לי 5 דקות מהרגע שעלו למיטה

הם מוציאים מספיק אנרגיה במשך היום?

גם אצלי היו בעיות כאלו בימים האחרונים.
היום בילינו את שעות אחה"צ בריקודים ותרגילי התעמלות.
וכולם נרדמו תוך כמה דקות.

קשור או לא - אני לא יודעת. אבל להתעמל זה תמיד בריא

 

[שירי כהן]

הם מוציאים מספיק אנרגיה במשך היום?

גם אצלי היו בעיות כאלו בימים האחרונים.
היום בילינו את שעות אחה"צ בריקודים ותרגילי התעמלות.
וכולם נרדמו תוך כמה דקות.

קשור או לא - אני לא יודעת. אבל להתעמל זה תמיד בריא

כמות האנרגיה שהוצאנו היום עלתה והתעלתה על כל הימים האחרונים...
האמת ואני מדחיקה את זה, שנראה לי שהיא מתחילה להרגיש לא טוב
מקווה מאד שאני טועה, תגידו אמן מהר.

 

[nori]

למה, נורי?
גם בהמלצות כן אפשר לצאת לסיבוב קצר קרוב לבית,
הרחק מאנשים כמובן -
לעשות הליכה קצרה או משהו
אני יוצאת כל יום עם הקטנים לסיבוב זהיר סביב הבית,
לנשום קצת, ללכת על מדרכה מתחת לאור השמש
וחוזרים.
עוד מעט גם זה ייאסר אולי.. אבל כרגע - מחפשת בחלון אם אין נפש ברחוב,
יוצאים לכמה דקות - חוזרים
ואני הכי זהירה פה ועצבנית על כל אלו שמצפצפים על ההוראות.

נכון. אני גם יצאתי עם הילדים. ותזהרו לא לגעת בקירות. ורק אני לוחצת במעלית. ולא לגעת בגדר וכו'.
בחוץ היה נחמד ונשמנו אויר ועשינו תחרויות ריצה. וחזרתי שמחה כי עשינו מה שצריך. וזה היה טוב ומועיל.

אבל לקנא בבעל על היציאות. זה נשמע קצת אחרת... את הזמן הקצר שיוצאים לצרך הצרך לא נראה לי שמישהי לא יכולה לאפשר לעצמה. את הרצון לצאת (בבחינת מה שהיה ואיננו) אני פחות מבינה. זה נראה לי אינסטינקט מאד טבעי שבזמן כזה הנטיה הטבעית להסתגר ככל האפשר. ובעיני מי שלא קיים אצלו האינסטינקט לא הפנים שהזמנים השתנו. וזה מה שמטריד אותי וגרם לי להגיב.

 

[שירי כהן]

נכון. אני גם יצאתי עם הילדים. ותזהרו לא לגעת בקירות. ורק אני לוחצת במעלית. ולא לגעת בגדר וכו'.
בחוץ היה נחמד ונשמנו אויר ועשינו תחרויות ריצה. וחזרתי שמחה כי עשינו מה שצריך. וזה היה טוב ומועיל.

אבל לקנא בבעל על היציאות. זה נשמע קצת אחרת... את הזמן הקצר שיוצאים לצרך הצרך לא נראה לי שמישהי לא יכולה לאפשר לעצמה. את הרצון לצאת (בבחינת מה שהיה ואיננו) אני פחות מבינה. זה נראה לי אינסטינקט מאד טבעי שבזמן כזה הנטיה הטבעית להסתגר ככל האפשר. ובעיני מי שלא קיים אצלו האינסטינקט לא הפנים שהזמנים השתנו. וזה מה שמטריד אותי וגרם לי להגיב.

מזלנו אנחנו בלי מעלית...
אני דווקא כן מבינה את זה,
זה לא סותר את הרצון להסתגר.
זה עוד רצון.

 

[nori]

הם מוציאים מספיק אנרגיה במשך היום?

גם אצלי היו בעיות כאלו בימים האחרונים.
היום בילינו את שעות אחה"צ בריקודים ותרגילי התעמלות.
וכולם נרדמו תוך כמה דקות.

קשור או לא - אני לא יודעת. אבל להתעמל זה תמיד בריא

בדיוק היום הצחקתי את עצמי. שמעתי אותי אומרת "יאלה, תעשו משהו מועיל, תרקדו קצת" כשבימים כתיקונים אני משביתת שמחות כרונית. תרגיעו, תנמיכו, תפסיקו לצעק, תפסיקו להסתובב מסביבי...
אני מנסה להפעיל אותם. אבל גם יש להם את העדפות שלהם (להאזין לקווי טלפון בלי סוף) ואני לא אוהבת להטריד אותם בימים שכאלו. אז מתמודדים בזירת ההשכבה..

 

[אילה אחת]

אבל לקנא בבעל על היציאות. זה נשמע קצת אחרת... את הזמן הקצר שיוצאים לצרך הצרך לא נראה לי שמישהי לא יכולה לאפשר לעצמה. את הרצון לצאת (בבחינת מה שהיה ואיננו) אני פחות מבינה. זה נראה לי אינסטינקט מאד טבעי שבזמן כזה הנטיה הטבעית להסתגר ככל האפשר. ובעיני מי שלא קיים אצלו האינסטינקט לא הפנים שהזמנים השתנו. וזה מה שמטריד אותי וגרם לי להגיב.

אין כאן קנאה בבעל על היציאות, וזה שהזמנים השתנו לא אומר שהצרכים גם כן. הם אולי לא מסופקים אבל זה עדיין קשה להיות תקועה בבית ועוד עם הילדים כל הזמן. אני אישית מהרגע ששמעתי שהתיירים הקוריאנים שהיו כאן חולים בקורונה התחלתי להזהר ולהתרחק מאנשים, לשטוף ידיים אחרי כל נגיעה במשהו ציבורי או אחרי כל יציאה מהבית וכולם עוד צחקו עלי... אז אין לך מה לדאוג בקשר אלי ואת יכולה לישון בשקט...

 

[shira bira]

לכו כבר לישון. לישון. לישון. לישון!!!!!!!!!!!!!!!!!

אמא קר לי
אמא חם לי
אמא אני צמאה
אמא, אני רעב
אמא, אמבטיה
אמא מגרד לי
אמא משעמם לי
אמא, רוצה פיג'מה קיטימאוס (הטעות במקור)
אמא סיפור
אמא מקרנצ'יק
אמא, לא המקרנצ'יק הזה.
וגם לא זה.
וגם לא זה.
אמא היא הרביצה לי
אמא היא התחילה (ואההההההה, וואההההההה)
אמא, רוצה לישון לידך
אמא אני תפסתי לידך

די, החלפתי שם, כבר לא קוראים לי אמא.
עופו למיטה!!!!!!
מלאך השינה לקה בקורונה שהוא כה בושש מבוא?


יותר מההסגר, קשה עלי שעת ההשכבה.

הרגע הכי מעניין ביום של ילדי הגדולים הוא פרק הזמן של שלש הדקות שבו הם מרוקנים את הפח.
(אל דאגה, הפח במרחק דקה וחצי הליכה לכל צד, הם הולכים עם כפפות ורוחצים ידיים בחזור).