"זה מה שביקשת".
מעבר לאפרכסת, הטון המשיך להיות קשה ונחרץ. "לא, זה לא".
נעמי נאנחה. אם הייתה מאיירת מוצלחת, מקצועית, כזו שמרוויחה יותר משכר מינמום על עבודה שנמשכה שבועות, היה לה מן הסתם יומן דיגאטלי ראוי לשמו, עם תיעוד מדויק של לשון ההזמנה. כזה שאי אפשר לערער עליו.
כנראה שאז גם היה לה קול מלוטש וניסוח מהוקצע, ולפחות כמה כדורי אסרטיביות בקנה.
כנראה שאיש לא היה מעז לדבר אליה כך.
אבל היא, מה לעשות, רק ידעה לצייר...
בסוף היא מצאה אותו.
בין השרבוטים של דיני על מחברת חשבון לטפסים מהבנק שהיא מיהרה להסיט מהם עיניים -
היה כתוב, תכלת על גבי ממו צהוב, תיאור הדמות שהזמינה גב' יוחנוביץ'.
"רצית... גיבור", היא אמרה.
"נו", התיזה עורכת רבי המכר שמעבר לקו בקוצר רוח, " הקשקוש הזה - הוא ההגדרה שלך לגיבור?!"
נעמי הביטה בעבודה ששלחה.
עיניים גדולות, שיער שמתנפנף קצת ברוח. שפתיים פעורות, מנסות להסביר.
ידיים עדינות. מתאמצות לשאת דגל. לא מצליחות לנצח חלום.
וכמה יפה היה החלום הזה, שאיש מלבדו לא הכיר, וכמה נכון.
"זה הגיבור שלי", ענתה. ליבה מלא ושפתיה, כמו תמיד, כושלות.
"זה הגיבור היחיד שאני יודעת לצייר".
מעבר לאפרכסת, הטון המשיך להיות קשה ונחרץ. "לא, זה לא".
נעמי נאנחה. אם הייתה מאיירת מוצלחת, מקצועית, כזו שמרוויחה יותר משכר מינמום על עבודה שנמשכה שבועות, היה לה מן הסתם יומן דיגאטלי ראוי לשמו, עם תיעוד מדויק של לשון ההזמנה. כזה שאי אפשר לערער עליו.
כנראה שאז גם היה לה קול מלוטש וניסוח מהוקצע, ולפחות כמה כדורי אסרטיביות בקנה.
כנראה שאיש לא היה מעז לדבר אליה כך.
אבל היא, מה לעשות, רק ידעה לצייר...
בסוף היא מצאה אותו.
בין השרבוטים של דיני על מחברת חשבון לטפסים מהבנק שהיא מיהרה להסיט מהם עיניים -
היה כתוב, תכלת על גבי ממו צהוב, תיאור הדמות שהזמינה גב' יוחנוביץ'.
"רצית... גיבור", היא אמרה.
"נו", התיזה עורכת רבי המכר שמעבר לקו בקוצר רוח, " הקשקוש הזה - הוא ההגדרה שלך לגיבור?!"
נעמי הביטה בעבודה ששלחה.
עיניים גדולות, שיער שמתנפנף קצת ברוח. שפתיים פעורות, מנסות להסביר.
ידיים עדינות. מתאמצות לשאת דגל. לא מצליחות לנצח חלום.
וכמה יפה היה החלום הזה, שאיש מלבדו לא הכיר, וכמה נכון.
"זה הגיבור שלי", ענתה. ליבה מלא ושפתיה, כמו תמיד, כושלות.
"זה הגיבור היחיד שאני יודעת לצייר".