ב.ד.ה. גולשי פרוג מתאבלים ביחד על הנרצחים

[טאבו]

האסון של משפחת בכר מבארי: ''אמרתי לבת שלי, לאמא לא כואב יותר'' | המחבלים רצחו את דנה אם המשפחה והבן כרמל, האב והבת פצועים
בני משפחת בכר מקיבוץ בארי, היו בביתם ברגע שבו החלה מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס. אב המשפחה, אבידע, נפצע קשה ואיבד את רגלו. ממיטתו בבית החולים כשלצידו בתו הדר בת ה-13 שנפצעה קל, שיחזר את היום הנורא שבו איבדו את דנה, אם המשפחה, והבן כרמל. "שמענו צבע אדום ויריות, ואמרנו זה לא אותו דבר. יש קבוצות וואטסאפ בקיבוץ שעובדות מדהים, והתחילו לדווח שיש מחבלים".

אבידע בכר, אשתו דנה, בנם כרמל בן ה-15 ובתם הדר בת ה-13 - רצים מיד לממ"ד כשהמחבלים פורצים לקיבוץ. "צחקנו. כרמל הוא גולש, הוא בחור צעיר והוא עוד לקח סכיני ארקוס מהמטבח, פייטר. הוא עוד לא הבין מה קורה, לא היה לו עוד פחד בכלל". בשלב הזה, כבר הבין אבידע שלא מדובר באירוע רגיל. "אתה כל הזמן שומע שהם מתקרבים ביריות אין-סופיות".
-
-
-
-
בסוף הזוועה דנה וכרמל בכר נרצחו, אבידע והדר חולצו ופונו לבית החולים סורוקה בבאר שבע אליו פונו כמעט 1,000 פצועים בשמונת ימי המלחמה. מכיוון שאבידע שכב פצוע שעות רבות בשטח, לא הצליחו הרופאים להציל את גבו, ונאלצו לכרות את רגלו.

 

[אור אורות]

מקווה שמותר לכתוב את זה פה:
הרוגי לוד עליהם אמרו חז"ל שאין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם בזכות מיתתם למען כלל ישראל, לא היה הסיפור שהם נהרגו ע"י האומות בפוגרום או משהו כזה, נלחמו עם השונאים וכדו'.
בלי להמעיט מזכותו של אף אחד.
בגמ' לא מסופר למה נהרגו אותם הרוגי לוד, רק מסופר שמיד לאחר שטורייאנוס הרג אותם הוא קיבל את עונשו משמיים בכך שהתנפלו עליו שונאיו ופצעו את מוחו (הרגוהו, התנקשות.)
במקורותינו יש 2 גרסאות לסיפור.
1. שחייבם לשתות מכוס שמצוייר עליה צורת ע"ז (שזה לא ממש ע"ז) וסירבו ונהרגו על סירובם להנות מדבר שמצוייר עליו ע"ז.
2. שנהרגה ביתו של טורייאנוס והעליל שהיהודים הרגוה ורצה להרוג בגלל זה את כל יהודי לוד, הלכו הם שהיו צדיקים גמורים ואמרו לו שהם הרגוה כדי שיהרוג אותם וינצלו כל יהודי לוד.
אני לא יודע אם יש מקום להשוות כל הרוג, בלי למעט מזכותו ומעלתו של אף אחד, לאותם קדושים.
בגמ' מסופר על עוד הרוגים יהודיים בפרעות, ולא כתוב עליהם "אין כל בריה וכו'"

 

[bracha5]

אסור שנעסוק בשעת מלחמה באסונות פרטיים. האסון הזה הוא "תאונה" של החמאס.
האשכול עד עכשיו עסק ביהודים קדושים ש"אין כל מלאך ובריה יכולים לעמוד במחיצתם", וחלילה להשוות אותם לגוי שאינו בן ברית.
נ.ב.
מקור לעניין:
פסחים דף נ.
"שמעתי שהיו אומרים: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. ושמעתי שהיו אומרים: הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן. מאן נינהו? אילימא רבי עקיבא וחביריו - משום הרוגי מלכות ותו לא? - אלא: הרוגי לוד."

אני חוששת שמומלץ למחוק. משום דרכי שלום!
זה אשכול בפרוג, לא דף בגמרא

 

[reish]

אני חוששת שמומלץ למחוק. משום דרכי שלום!
זה אשכול בפרוג, לא דף בגמרא

במיוחד שיש רבנים שאומרים שזה כן נחשב.
ולא הולכת לחפש את המקורות.
מה הטעם בדיון הזה בכלל?

 

[זמר אלוף]

הרב בנימין רחמים הי"ד, אברך כולל בקהילה החרדית באופקים היה בדרכו לתפילת הנץ בשמחת תורה ובזמן שהמחבלים הסתובבו הם ירו בו ורצחו אותו בדם קר.

הרב בנימין רחמים השם יקום דמו בן 52, היה אברך כולל ששקד על תלמודו בכולל של הרב אברג'ל. יהודי רב פעלים שכל חייו ישב, למד ועסק בתורה וזכה להקים משפחה מפוארת.

הותיר אחריו את רעייתו שתחי', וילדיו הלומדים בישיבות, ביניהם את בנו הלומד בישיבת 'באר התלמוד' בירושלים שהמשגיח בישיבה הודיע לו על הבשורה הנוראה.

במשך שעות הוא הוכרז כנעדר עד שנמצאה גופתו. מסע הלווייתו תתקיים בשעות הקרובות באופקים.
צפה בקובץ המצורף 1472120

מהכירות אישית עם הרב בנימין רחמים הי"ד ועם משפחתו, הוא היה איש צנוע שקט ומצד שני שמח ומשמח.
יש לו מדבקה על האוטו "עם קדוש אתה לה"א..." תמיד לא הבנתי מה הקדר שחו ולסטיקרים...
כשהוא נרצח על קידוש השם בדרך לתפילה תוך כדי אמירת תהילים, הבנתי.
לעולם!!! לא איחר לסדרים! 3 סדרים בכולל כמו בחור ישיבה!!
הבן שלו יבדלחט"א סיפר לי בשבעה, שכל שבת וחג הוא קבע זמן לסעודת שבת בבוקר אחרי שכולם חוזרים מהתפילה, אפילו שהוא עצמו התפלל בנץ.
בליל שמחת תורה, הוא אמר למשפחתו, האוכל על הפלטה, יש מיץ ענבים במקרר, כל אחד יאכל מתי שהוא מגיע, אל תחכו לי!!!!!!!!!!!
וזה משהו שכלל לא מצוי ונהוג, ויהי לפלא...
למחרת, כבר הוא לא אכל איתם

 

[מירער]

בדרכם האחרונה | חללי חרבות ברזל

האתר הוקם במטרה לרכז מידע על כלל חללי ׳חרבות ברזל׳, מועדי הלוויה ומיקומי השבעה על מנת שנוכל לחלוק להם כבוד אחרון וללוותם בדרכם האחרונה.

www.izkorharavot.com

 

[חלוש]

בעלי הלך לנחם אצל אלי ולנטין ברמות בירושלים, וזה מה ששמע עליו - מצטטת מה שכתבתי באשכול אחר:

אלי ולנטין ז"ל הגיע ממשפחה לא שומרת מצוות,
אחותו קשרה קשר עם גוי ואלי, כדי שלא יגיע גם לאותו מצב, בחר לעלות לארץ ישראל.
בארץ אלי התחזק, התחיל לחבוש כיפה. הוא היה מקבוצת הצנחנים הראשונה שהוצנחה לבארי כדי לחבור לכוחות שכבר היו במקום, מכל הפלוגה שלו נהרגו שניים והוא אחד מהם.

 

[חלוש]

מדברי בעלי שהלך לנחם
האחים הקדושים ישי ונועם סלוטקי - הי"ד

ביום חמישי 12.10.23 הגיעה הבשורה הנוראית שנועם וישי נפלו בקרב כגיבורים. יהי זכרם ברוך

נועם בן 31 וישי בן 24, לשניהם יש תינוקות קטנים. בשבת בבוקר שהו בבאר שבע. הם שמעו שיש חדירה של מחבלים לאזור העוטף, ושניהם יצאו לתת סיוע למשפחות שיש שם, כי שמעו שיש מחבלים ואין כוחות.
הם נסעו לקיבוץ עלומים, חברו לכוחות שם וחיסלו יחד איתם את 40 המחבלים שהגיעו.
הישוב ניצל ולא היו בו נפגעים כלל. בשבעה הגיעו הרבה אנשים מהיישוב והודו בהתרגשות רבה על הצלת חייהם בזכותם.

 

[חנניוש]

חמשת בני משפחת קוץ ההורים לבנת ואביב, וילדיהם רותם (19), יונתן (16) ויפתח (14) הובאו היום (שלישי) למנוחת עולמים זה לצד זה בבית העלמין בגן יבנה. אלפי בני אדם הגיעו ללוות בדרכם האחרונה את בני המשפחה שנרצחו במיטה בביתם בכפר עזה, כך דווח אתר Ynet. החמישה נרצחו בשמחת תורה על ידי מחבלי חמאס שלא חסו על אנשים נשים וטף.

אלוף-משנה שלומי קדם, מפקד בסיס ההדרכה של חיל הקשר והתקשוב ואחד ממפקדיה של רותם, ספד: "כמפקדת כיתת טירונות בבה"ד, רותם מילאה את תפקידה באחריות רבה ויכולת התמודדת בלתי מתפשרת עם כל אתגר ומשימה. רותם ומשפחתה נלקחו בדמי ימיהם בטבח חסר רחמים, הם היו מאוחדים כל כך בחייהם ובמותם. כולנו מרכינים ראש ומחבקים אתכם ומתחייבים להמשיך להפיץ את אורה של רותם".

מאתר "כל רגע"

 

[חנניוש]

בבית העלמין 'טוהר רחל' בטבריה ליוו אתמול (שני) לאחר חצות לילה את הקדוש ר' משה בן פורת הי"ד משגיח כשרות בעיר שנרצח בחג שמחת תורה באופקים וגופתו לא אותרה במשך 10 ימים.

כפי שדווח ב'בחדרי חרדים' יממה לאחר צחילת המלחמה דווח על הירצחו של בן פורת הי"ד אך במשך עשרה ימים חיפשו את גופתו בכל מקום אפשרי עד שאתמול זוהתה גופתו בבסיס בשורה לשם מובאים נרצחי המלחמה.

ר' משה נסע לחג לאופקים לשהות אצל בתו הצעירה ולשמש סנדק בברית לנכדו. הוא נרצח ע"י מחבלים בבית בו שהה ולוחמי הימ"מ לכדו את המחבלים ומנעו רצח המוני.

במסע הלוויה השתתפו מאות בני אדם, ובראשם הצדיק רבי דב קוק שביקש לומר את הקדיש בעצמו לאחר שהמנוח הותיר אחריו רק בנות.

מיד לאחר אמירת הקדיש החל הרב קוק בקול חנוק מבכי לשורר את הניגון לתשעה באב: "על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו, על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו"

לאחר מכן המשיך הרב בקול חנוק לשורר את השיר "שריפה אחים שריפה" שיר שמתאר בדיוק את מה שאירע לנו בשבת שמחת תורה.

מאתר "כל רגע"

 

[חנניוש]

מ"מ בגדוד 51 של גולני, סרן אורי שני הי"ד נלחם בגבורה במחבלים והרג 35 מהם בפריצת המחבלים למוצב כיסופים. אורי נפל אך הציל את חייהם של חיילי הבסיס ומנע טבח במקום. אביו, הרב יהושע שני, סיפר על פועלו ואיך התכונן למלחמה כבר מגיל צעיר וכיצד הכניס את רוח הקרב לפקודיו.

"בילדותו, תמיד הוא היה ילד שמח, מאיר פנים, חיוך שובה לב, כל מקום שהוא הגיע תפס את המקום של ההנהגה, מגיל צעיר מאוד הוא היה יזם של פרויקטים. כל חייו היו חיים של תוכן. הטרידו אותו ההיערכות של העם ליום פקודה", שיתף הרב יהושע.

"הוא קרא ספרות צבאית, כל מלחמות ישראל אין פרט שהוא לא שלט בו, עם סיום התיכון הוא התחיל להכין את עצמו להיות לוחם ומפקד בשירות מאוד משמעותי", הוסיף.

עוד סיפר על שירותו הצבאי: "הוא עשה מסלול באגוז, בה"ד 1, ובסוף הוא ביקש להיות מפקד בגולני כיוון שחלק מהעניין שלו היה גם לעסוק בחינוך. הוא רצה לפקד על חבר'ה שבאים מ'עמך' ישראל, הוא נענה. קיבל מחלקה בגדוד 51. החודשים הראשונים לא היו לו קלים כמפקד. הוא נתן את הנשמה שלו, לא ויתר על אף חייל, למרות שהוא נשוי, ביום שישי במקום לנסוע הביתה לאשתו ולבנו, היה משקיע בהם והיה מבקר חייל או שניים. הם נתנו לו חזרה".

עוד סיפר: "הוא חש שמוכנות למלחמה זה להיות ערוכים גם פיזית וגם מנטלית, הוא אמר לנו כל הזמן, את החיילים שלי אני אפעיל".

מאתר "כל רגע"

 

[רהיטים]

ברוך דיין האמת: ר' משה פורת הי"ד, תושב טבריה עילית נרצח באופקים במהלך חג שמחת תורה בשנות ה-60 לחייו.

ר' משה נסע לחג לאופקים לשהות אצל בתו הצעירה ולשמש סנדק בברית לנכדו, הוא נרצח ע"י מחבלים בבית בו שהה ולוחמי הימ"מ לכדו את המחבלים ומנעו רצח המוני.

המנוח היה אדם אהוב על כולם בטבריה, היה משמח את כולם במאור פנים.

שימש כמשגיח כשרות מטעם המועצה הדתית בטבריה ועשה את מלאכתו נאמנה בעבודת קודש ושמירה על הכשרות.

היה עוזר לקשישים בבית אבות בטבריה והיה מכין להם אוכל.

בקהילה בטבריה המומים על רציחתו במלחמה ומסרבים לעכל. "מי יתן לנו תמורתו" אומרים שכניו בכאב.

גופתו זוהתה היום על ידי המשפחה בבית החולים סורוקה בבאר שבע.

הותיר אחריו ארבע בנות, חתנים ונכדים.

השם יקום דמו.

ר' משה פורת הי"ד

אתה יודע מי הבת שלו באופקים?