עכשיו קצת ביקורת, זה לא צרם לכם
פעמיים פה?
אחרי זה החלפתי ל-"לא ניתן לו הכשר" אבל כאן זה כבר היה מאוחר.
כדאי גם להחליף את ה"פה" הראשון למשהו אחר?
השורה שעליה התמקדת היא המוקש הכי קטן בשיר.יתכן שניתן לשפץ, אבל לאורך השיר הדגש הוא על היצרתיות ועל המנגינה. פחות על דיוק בבחירת המילים.
זה לא מפריע כי לא מחפשים ביצירה כזו את הדיוק האמנותי, אלא את הרעיון המשעשע של ההקבלה בין הגזר העיקש לגבר הטיפש.
אבל אם ביקשת - קיבלת.
באופן כללי - החרוזים כאן לא משובחים (לא נגמרים באותו צליל).
אבל הרעיון המשובח מתעלה על החסרון הזה.
ומכאן לבדק ה'בית' -
בלפור - אם מלרע, נו נו, שיהיה.מִי רוֹצֶה רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ
מַעֲשֶׂה בַּגֶּבֶר
הִתְבַּצֶּר בִּרְחוֹב בַּלְפוֹר
וְאֲחָז בַּכֶּתֶר
אם מלעיל - היה עדיף 'התבצר בבלפור', זה יותר מתאים לקצב.
'הכשר' מלעיל כמובן.נִקַּח תַּ'כֶּתֶר, נִקַּח תַּ'כֶּתֶראֵין כָּמוֹהוּ כֶּתֶרלְמֻאֳשָׁם פֹּה בִּפְלִילִיםלֹא נִתֶּן פֹּה הֶכְשֵׁר
במקרה כזה כדאי לסמן איכשהו שהמילה נהגית במלעיל כפי המקובל בסלנג. מרכאות/מתגים.
הקצב נשבר בשורה השניה.יוֹם בְּחִירוֹת הִנֵּה הוּא בָּא
הַמֶּתַח בַּחֶדֶר
עַד פְּרֹץ הַמִּדְגָּמִים
נְחַכֶּה לְעֶשֶׂר
אמינה - שוב מלעיל וכאן ודאי היה צריך לסמן זאת.סֶקֶר סֶקֶר סֶקֶר סֶקֶראֵין כָּמוֹהוּ סֶקֶרגַּם שֶׁל מִינָה כְּבָר לֹא אַמִינָהלֹא יָזוּז הַגֶּבֶר
אם הכוונה היתה במלרע - אז זה ממש ממש ממש לא חרוז.
צריך לשנן את זה - מלרע ומלעיל הרבה יותר גרועים מכל חרוז גרוע.
זה טוב.אָץ וְרָץ אֲבִיגְדוֹר-אִיוֶוט
אֶל הַשְּׂמֹאל לְעֵזֶר
אַחַת שְׁתַּיִם חָשַׂף שִׁנַּיִם
וְהֵחֵל הַשֶּׁבֶר
המילים משרתות את תוכן הבית ולא להיפך (בשירי חיקוי שמתלבשים על יצירה קיימת בדרך כלל המילים מאולצות)
ההכר??אָץ וְרָץ לוֹ לָאֻלְפָּן
מֵעַל גַּלֵּי הָאֶתֶר
הַזֶּה עָמִיר? כָּךְ שָׁאֲלוּ
אֵיפֹה סִימַן הַהֶכֵּר?
בשביל הקצב אולי כדאי:אֶדוֹר פֹּה נֶדֶר, אֶדוֹר פֹּה נֶדֶרוַאֲסִיר שָׂפָם בְּלֶיְזֶרלֹא אֵשֵׁב עִם הַגֶּבֶרבְּאוֹתוֹ הַחֶדֶר
לא אשב עוד עם הגבר
הכוונה לבאר שבע?אַצָּה רָצָה אוֹרְלִי לֵוִי
יוֹשֶׁבֶת רֹאשׁ שֶׁל גֶּשֶׁר
אַחַת שְׁתַּיִם תָּפְסָה רַגְלַיִם
וְחָזְרָה לַבֶּאֶר
שוב הבאג המדובר.
א. 'אז' כבר היה לפני שני בתים - 'אז הופיעו'.אָז הוֹפִיעוּ כָּךְ שְׁלֹשְׁתָּם
לִנְאֹם בְּכָל תֶּדֶר
הוּא וּמֹשֶׁה בַּר סִימָן טוֹב
וְשַׂר בְּרִיאוּת הַגֶּערֶער
ב. לנאם בכל תדר - חסרה פה הברה בשביל לשמור על הקצב אחיד.
ג. הוא ומשה בר סימן טוב - שורה נפלאה, יושבת טוב, מתנגנת טוב.
ד. ושר בריאות הגערער - כאן החסרת הברה בשביל לשמור על הקצב אבל השורה הפכה לעילגת.
ה. זה בית מבדח מאד.
חרשו!אָצוּ רָצוּ חֲרֵדִים
לְבֶּנִי גַּנְץ בַּסֵּתֶר
בּוֹא, נִתֶּן לְךָ עַרְבוּת
וְיִהְיֶה בְּסֵדֶר
על הסיום אין טענות כי זה כבר יוצא מכללי המבנה של השיר, ההטעמה משתנה וכולי.
אתה טוב ואתה יכול להיות עוד יותר טוב. כמו כולם
מחכים לעוד.