התייעצות בת ונכדה באותו גיל-מה 'כן' ומה 'לא'?

עט הדר · 26/11/20

כשיש ב"ה בת ונכדה [ראשונה] באותו גיל [כרגע קטנים מאד]
מה "עשה" ומה "לא תעשה"?
הבו עצות ורעיונות והעיקר תובנות
תודה

גלבוע · 26/11/20

נכתב ע"י עט הדר:
כשיש ב"ה בת ונכדה [ראשונה] באותו גיל [כרגע קטנים מאד]
מה "עשה" ומה "לא תעשה"?
הבו עצות ורעיונות והעיקר תובנות
תודה

כלל אצבע:
תזכרי שלבת שלך אין עוד אמא.

תקוה · 26/11/20

לאמא שלי יש אחות בגיל של הבת שלה
ויש לה גם בת בגיל של הנכדה שלה

לכל הארבע יש זכרונות לא קלים מהגיל הקטן 5-10
בהמשך הכל היה אחרת

מה למשל? הדודה הצעירה בעצמה צריכה לוותר פתאום למישהי שבאה אחת לשבועיים על כל המשחקים שלה. ובכל שבת שהאחיינית בת גילה באה מורד ממנה כתר הקטנה המפונקת ומחייבים אותה לשחק איתה...

האחיינית- מגיעה לסבתא מבחינתה-כל הבית שלה מה זה שיש כאן יורשת עצר? הן סך הכל בנות אותו הגיל?

במהלך הארוח- הסבתא שוכחת להתייחס לבת שלה ורואה רק את הנכדה - הרי לבת אפשר להשלים אח"כ.....

מאז שנות הסמינר הן הפכו לזוג תאומות כמעט סיאמיות
למדו להבין בהעצמן את השונה והשווה הדומה והזהה ואין כמותן זוג מושלם.

שתים · 26/11/20

נכתב ע"י גלבוע:
כלל אצבע:
תזכרי שלבת שלך אין עוד אמא.

זה.

ציפורן חודרנית · 26/11/20

יש לי 2 גיסות ו2 אחיניות באותו גיל ממש שתיים בנות 18 ושתיים בנות 17, זה לא היה קל בכלל
היום הם בסמינר והם פשוט רביעיה מנצחת!
להפריד שלא יהיו באותו מוסד לימודים אם הם גרים באותו עיר.
לא מספיק כיתות מקבילות.
שלא יראו שאחת יותר מצליחה מהשניה בחברה, לימודים וכו' בפרט עם האחיינית היא המוצלחת יותר

שירבירשירי · 26/11/20

אייי
איפה האחיין שלי שיספר כמה ויתרתי לו, איפה הוא??

את מזכירה לי את הזירות של שתינו קטנטנים
משפטים נוסח 'תותרי לו, את הדודה' התעופפו באוויר בלי הרף,
הרי גם 'את הגדולה' (בשנה, יא??!)
נכון, אני הדודה, ולי הסמכות להחליט שלא!!

נראה לי שאין (הרבה) כללים ל'עשה ואל תעשה',
פשוט תני להם להסתדר לבד,
הם יעשו את זה הכי טוב!

וכהמשך למה ש @גלבוע אמרה
נראה לי שהכי חשוב לתת לבת את ההרגשה 'תגידי מה שמרגיש',
ככה היא פשוט תזרום עם המצב,
כשיתחשק לה היא תקח פיקוד של דודה
וכשלא- תרוץ לסינר של אמא

elibeli · 26/11/20

אני 'נכדה כזו' משני הצדדים
ובהמשך אחות ואמא לדוד ואחיין *3. (שלושת ילדי הגדולים נולדו בהפרש של כמה חודשים מאחי הקטנים)

סבתא אחת שלי- קודם הבן אח"כ הנכדים. היו הרבה נכדים כבר אבל לי בתור נכדה בגילאי הילדות זה ממש לא הפריע כי היו לי דודות יותר גדולות בקצת אז היינו חברות.
הסבתא השניה- באמת נתנה לנו בתור נכדים הכל. יום אחד דודה שלי אמרה לה (היא הייתה בת 3) 'את אמא שלי וX אמא שלה...' אח"כ למדנו ביחד בסמינר בהבדל של שנה- אני הגדולה, והיה לנו כיף.

בתור אמא- כשהילדים היו קטנים, היה לי מאד קשה הרגשתי שהם לא מקבלים 'סבתא' (היום, כשלאמא שלי אין כבר קטנים, היא אומרת שהיא מרגישה את ההבדל על עצמה- היא יותר מחוברת לנכדים הקטנים יותר) אבל מצד שני כשהגענו לשבת לא ראיתי אותם כל השבת. היו חברים בגיל, בית מותאם לילדים וכו'.

אני חושבת שמה שצריך לעשות זה באמת כמו שכתבו
- אמא יש רק אחת.
-תפילות. להצליח לתת לכל אחת מה שהיא צריכה.

גלבוע · 26/11/20

נכתב ע"י elibeli:
- אמא יש רק אחת.
-תפילות. להצליח לתת לכל אחת מה שהיא צריכה.

באמת אם מותר לחדד את זה -
אמא זה צורך. צורך בסיסי הכי בעולם. (בתור אמא שהצרכים של הילדים שלה לפעמים מתנגשים אלו באלו, אני באמת מתפללת על זה הרבה

)
סבתא זה בונוס.

גלבוע · 26/11/20

חולקת מחשבה עם כל הענווה המתבקשת, בכל זאת אני עוד לא סבתא, רק חברות שלי מתחילות כבר להיות....
יש לי הרושם שלפנק נכדים זה יותר כיף מאשר לפנק ילדים. כלומר, זה אמירה מאד חדה, אבל נראה לי שיש בזה ממד מסוים של אמת בכל זאת.
נכדים זה בחלק של הכיף, ילדים, כמו שכולם יודעים, זה כל כך יותר קרוב ויותר עמוק, וגם מלא בכל החלק הטכני שהוא לא מועט שבסך הכל יורד קצת מהחלק של הכיף נטו.
ופה הסכנה 'לברוח' להשקיע בחלקים הקלים.
כמו שלאמהות עם קשת רחבה של גילאים עלול להיות כיף יותר להשקיע בקטנים מאשר במתבגרים. בטח אתן יודעות על מה אני מדברת.

elibeli · 26/11/20

נכתב ע"י גלבוע:
באמת אם מותר לחדד את זה -
אמא זה צורך. צורך בסיסי הכי בעולם. (בתור אמא שהצרכים של הילדים שלה לפעמים מתנגשים אלו באלו, אני באמת מתפללת על זה הרבה )
סבתא זה בונוס.

ויותר מזה...
לא לשכוח שלהרבה מהדודים האלו אין כלל סבא וסבתא ואם יש אז לא תמיד הם עם כוחות וסבלנות כמו האמא-סבתא היותר צעירה.

Sh m · 26/11/20

בתור דודה לאחיינית שגדולה בכמה חודשים אני חושבת שהכי חשוב זה לדאוג שלא תהיה השוואה
אם האחיינית עושה משהו מסוים או מצליחה במשהו מסוים זה לא אומר שהדודה (וכן להיפך כמובן) גם אמורה למרות שהם באותו גיל
במיוחד שהתנאים שונים, הבת הבכורה בבית זה לא דומה לבת הקטנה בבית בכלל

כותבת הרבה · 26/11/20

נכתב ע"י REYZY:
הכי חשוב זה לדאוג שלא תהיה השוואה

באמת חשוב!!!

ועוד משהו:
אם זה אפשרי-
לא לגור באותה עיר

אני האמא לנכדה ואחותי הקטנה בגיל של ביתי,
תודה לה' שאנחנו לא גרים בעיר של ההורים!
כך אפשר רק להינות ביחד
עם הרבה מודעות
ב"ה כבר נהנים כבר 17 שנה....

ומהמקום שלי-
לעודד את אמא שלי להשקיע באחותי
ולא בביתי!!! (כן, ממש כך!!!)

לעודד את הנכדה להודות לדודה

לעודד חברות בריאה בינהם

ובעיקר- לזכור שלכל אחת יש מתנות שה' נתן דווקא לה
גם בכשרונות ובתכונות
אבל גם בתנאי החיים
הורים צעירים או בית שקט יותר...
ולהודות על מה שיש

אבא ל6 · 26/11/20

ממבט של גבר....
ההבדל בין בן/ת לנכד/ה הוא
אמא היא מחנכת
סבתא היא מפנקת
שהילד/ה תקבל עונש אמא תדע, סבתא לא
ושהתעודה תהיה מצוינת הראשונה לקבל טלפון זה סבתא
ובקיצור לסבתא מראים רק את הנחת
וע"כ שנמצאים ביחד תמיד הסבתא צריכה כשמדברת עם הנכדה להלל ולשבח את הבת כדי לגרום לאחיינית להעריץ ולאהוב את הדודה,
לספר לה כמה היא מוצלחת ומיוחדת וכולי,
זה מנה של תשומת לב מיוחדת ששווה עשרות מונים מכל תשומת לב אחרת.

גילי שוהם · 26/11/20

נקודה רגישה.

יש לי המוןןןן מה לאמר, צריכה קודם לסדר את זה בראש.

פתחתם כאן תיבת פנדורה

איילת מטילת · 26/11/20

זה הדבר מדהים אחינית ודודה באותו גיל!
לי בתור ילדה מאוד הפריע שכל מה שקנו לי קנו גם לאחינית (בגדים משחקים וכו...)
ושאחותי קנתה לבת שלה היא כמובן לא קנתה לי (לפעמים כן

) אז מאוד חשוב לתת לבת את המקום שלה!
וגם הבת לא צריכה תמיד לוותר..
אל תדאגי בכל זאת אנחנו חברות....