בתחילה כָּלַל, ואחר כך פֵּרַט או פָּרַט?

[דג מלוח]

ידע בנושא מי יכול להראות, ואף להביא אות, ממקור או מקורות?

 

[שיילה]

אם בתחילה כָּלַל אז אח"כ פֵּרַט
המושג התלמודי הוא בתחילה כְּלָל ואח"כ פְּרָט

 

[למען דעת]

המושג התלמודי הוא בתחילה כְּלָל ואח"כ פְּרָט

אני לא כל כך בטוח, בגלל הבטוי 'חזר וכלל' שזה בודאי 'וְכָלַל' (שמעתי פעם מישהו אומר 'חָזַר וּכְלָל')

 

[חגי פאהן]

...

 

[מה הענינים]

פָּרַט
חז"ל נהגו להשתמש בשורש הזה בבנין קל
(יפרוט ולא יְפָרֵׂט)

מלבד זאת, בד"כ כאשר הם כתבו שורש בצירה הם כתבו זאת בכתיב מלא (עם י') ובזה לא מופיע י'.

 

[דג מלוח]

מישהו יכול להוכיח הצדק עם מי?
כלומר, להביא מקור מגמרא או משהו?

 

[שיילה]

..

 

[שיילה]

..

 

[דג מלוח]

רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אומֵר בִּשְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּות הַתּורָה נִדְרֶשֶׁת.

(א) מִקַּל וָחומֶר.

(ב) מִגְּזֵרָה שָׁוָה.

(ג) מִבִּנְיַן אָב וְכָתוּב אֶחָד. וּמִבִּנְיַן אָב וּשְׁנֵי כְתוּבִים.

(ד) מִכְּלָל וּפְרָט.

(ה) מִפְּרָט וּכְלָל.

(ו) כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אֵי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט.

(ז) מִכְּלָל שֶׁהוּא צָרִיךְ לִפְרָט. וּמִפְּרָט שֶׁהוּא צָרִיךְ לִכְלָל.

(ח) וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא מִן הַכְּלָל לְלַמֵּד. לא לְלַמֵּד עַל עַצְמו יָצָא אֶלָּא לְלַמֵּד עַל הַכְּלָל כֻּלּו יָצָא.

(ט) וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל. וְיָצָא לִטְעון טָעוּן אַחֵר שֶׁהוּא כְעִנְיָנו. יָצָא לְהָקֵל וְלא לְהַחְמִיר.

(י) וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִטְעון טָעוּן אַחֵר שֶׁלּא כְעִנְיָנו יָצָא לְהָקֵל וּלְהַחְמִיר.

(יא) וְכָל דָּבָר שֶׁהָיָה בִּכְלָל וְיָצָא לִדּון בְּדָבָר חָדָשׁ. אֵי אַתָּה יָכול לְהַחֲזִירו לִכְלָלו עַד שֶׁיַּחֲזִירֶנּוּ הַכָּתוּב לִכְלָלו בְּפֵרוּשׁ.

(יב) וְדָבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָנו וְדָבָר הַלָּמֵד מִסּופו.

(יג) וְכַן שְׁנֵי כְתוּבִים הַמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה עַד שֶׁיָּבא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְיַכְרִיעַ בֵּינֵיהֶם:

לא הבנתי. אין שום ראיה מכאן.

 

[שיילה]

לא הבנתי. אין שום ראיה מכאן.

ערכתי.

 

[למען דעת]

אכן:

'בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ' כָּלַל, 'בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר' פָּרַט, 'וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ' חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָּן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט

 

[חגי פאהן]

בעזהי"ת

הספק הוא, שיכול להיות שזהו ציטוט, וחז"ל אומרים אי אתה דן אלא כעין ה"פָּרַט", כמו מאות מקומות בש"ס: האי "אחרון אחרון נשכר" "ראשון ראשון נשכר" מבעי ליה! (בבא קמא לו.) ובתרגום חפשי: "אחרון אחרון נשכר" זה צריך להיות "ראשון ראשון נשכר"! כלומר משתמשים בציטוט המכיל לפעמים פעלים שכבר הפך לביטוי, כשם ולא כפועל. אף כאן ייתכן שחז"ל התכוונו לומר: כעין הַ"פָּרַט". ושהמידה היא: כָּלַל וּפָרַט וְכָלַל. (אף שזה נשמע מוזר)

ואותה השאלה יש לגבי המילה "כרתות", בקהילות מסוימות כבר השתרש לומר "שלוש כזייתות", ולענ"ד כבר בתורה יש תופעה כזאת: "מכסת הָעֶרְכְּךָ" (תודה ל"מען דעת" על התיקון), שנראה כאילו היתה ביטוי שגור ועקב כך הפכה לשם עצם.

 

[אפכא מסתברא]

איך אומרים את זה עדות המזרח? (בד"כ - ואולי תמיד - אצלם הנכון)

 

[ניק ירושלמי]

אם מקובל אצל כולם לקרוא את זה בשווא, לא כך צריך לנקד?