לא ממש.
אני חושב שזה תלוי בסגנון של הסופר/ת
אני חושב שאם הכותב הוא ייחודי, אם יש לו מה להציע לעולם, אם הוא טוב אפילו בנקודה אחת יותר מכולם והוא הולך עליה בכל הכוח - הוא כלל לא ימצא את עצמו בתחרות מול כותבים אחרים, כי לכל אחד יש נקודות חוזק ובשוק מצומצם יחסית - סביר שהיכולות שלו בתחום ההתמחות הספציפי הזה יהיו טובות יותר משל שאר הכותבים.
הבעיה היא, כשהכותב נעול על סגנון אחד שהוא יותר ׳טרנד׳ או שהוא יותר ׳קלאסי׳, למרות שאין לכותב מה לתת בתחום יותר מאחרים.
אני בדרך כלל לא קורא, כי המחשבות שלי בראש יותר יצירתיות מכל עלילה, ולכן זה משעמם אותי (אני מקווה שלא תחשבו שאני מתייהר. אני לגמרי מספר על תכונה שלי, שהיא לפעמים מעצבנת ולא כיפית. אני פשוט אוהב מאוד לבנות עלילות, ואני עושה את זה על אוטומט, ולכן כשאני מתחיל עלילה - אוטומטית יש לי המון מהלכים מורכבים במחשבה, וכשהסופר בוחר במהלך לא מתוחכם, או משעמם מדי, או לא הגיוני, זה מתסכל). ראיתי לא מזמן ספר שכתב עיתונאי שאני מכיר, ובאופן נדיר - חשבתי שאולי כדאי לקרוא אותו. ואז קראתי והתאכזבתי קשות.
התאכזבתי, כי אני מכיר את העיתונאי - ועל אף שלא מדובר באחד השמות הגדולים בתקשורת הישראלית, מדובר בהחלט על מי שמבין מאוד בממשל, בפוליטיקה, בתככים, בתרגילים. ציפיתי ממנו לכתוב מותחן פוליטי. סיפור על תככים, על מלכודות, על תרגילים באושים ועל שחיתות שילטונית. במקום זה, קיבלתי עלילה בנאלית ושטחית על מחבלים עם קלצ׳ניקובים ורעלה.
בקיצור: כתיבה היא הדרך שלנו לבטא את עצמנו. אדם ייחודי - מסוגל לכתוב סיפור ייחודי. לכל אחד יש כוח על משלו, בתחום אחד לפחות. אני חושב שכותב שיבוא מהמקום הזה - ממקום שחושב על הנקודות הטובות שלו ועל מה שהוא יכול לתת, יצליח בגדול. כי בסוף, הכל ענין של היצע וביקוש. אם תציע משהו מיוחד - יהיה ביקוש. אם תציע חיקוי - כבר יקנו את המקור.