חסום באתרוגההספד המלא:
שיהיה בשורות טובות ישועות ונחמות!
נפתח למישהו?
חסום באתרוגההספד המלא:
שיהיה בשורות טובות ישועות ונחמות!
העליתי (איכות נמוכה) את החלק הראשוןחסום באתרוג
נפתח למישהו?
אם אפשר לסדר את האנגלית ובמקום זה לשים מרכאות, משהו השתבש כנראה בהעתקההגב' לאה לנדא כתבה על חגית:
חגית
אולי לא נכון לנצל שוב את מערכת הכריזה בשביל לדבר על אובדן ועל צער. מידי הרבה כאב עובר על
כולנו בתקופה האחרונה. מי שקרוב למוקד הצער, אין לו מנוס. אבל האחרים? אולי יש להניח להם
להמשיך במשחק של שגרת החיים ולא להעכיר את רוחם? כמה אפשר לבכות? באמת...
במוצאי
שבת ליווינו למנוחת עולמים בוגרת של הבית הזה. חגית ווקסלר לבית לנדא. בת שלושים. אם לשלוש
בנות, הקטנה בת שבוע וחצי. זה יותר מידי עצוב, ויש מקום לשאלה אם נכון לצער ציבור גדול של
תלמידות שלא הכיר ומחפש דרך לשמוח.
משמחת תורה קצת קשה לשמוח פה .. אבל התרגלנו . התרגלנו להתנתק, כדי שנצליח לצחוק כאילו
כלום. התרגלנו לשחק עסקים כרגיל. קשה להיות עצובים. קשה ומעיק. מה שנכון – נכון.
אני רוצה לספר סיפור שמח. סיפור של חג. סיפור של חגית.
חגית שבאה לעולם עם כל המתנות שיכול אדם לבקש לעצמו, כישרונות נדירים בכל תחום, משפחה
מפוארת, קסם אישי. כל המפתחות לאושר. כל המפתחות לטעות. כן. כל המפתחות לטעות.
צרור מפתחות שכל כך קל לפתוח באמצעותו פתח לגאווה, לפרסום, לתחרות, לקריירה. מסחררת.
צרור מפתחות שיכול לאפשר לנערה ולאישה לרקוד על כל החתונות ולזכות גם לתהילה של תורה,
וגם לתהילה של אנשי עולם הזה. כשנכנסה לסמינר לגמרי לא היה ברור לאיזה כיוון היא הולכת
לקחת את עצמה והאם מתנותיה הנדירות יעמדו לה לעזר או למכשול. שום מעלה שקנתה לא באה
לה בקלות. הכל היה כרוך בסערת נפש ובמאבק.
זה סיפור של חג. חג של בחירה חופשית. חג של חיים נכונים. סיפור שמח, שכל תלמידה בבית הזה
צריכה לשמוע. חגית
הייתה תלמידה כמותכן שבשלב מסויים החליטה שלא מפחיד אותה להיות צדיקה. כן. צדיקה.
צו"לית. רוחנית. בת עולם הבא. היא לא רצתה להיות עוד בחורה פגזית שהולכת לעשות שידוך פצצה
ולהרוויח הון תועפות למען בית של תורה. היא רצתה להיות צדיקה. היא תבעה מעצמה גדלות
ובשלושים שנותיה עשתה כברת דרך שמתי מעט עושים באורך ימים ושנים.
רוצות דוגמאות?
היא התחילה להתלבש בצניעות מופלגת עוד כתלמידה ומשנה לשנה גדרה את עצמה עוד ועוד.
בטוב טעם, אבל בסגנון שלא הותיר ספק. סגנון שלא נבהל מצדקות. מי שראה אותה ידע שלפניו
אישה צדיקה. לא היה שום מקום לפרשנות אחרת.
היא ניהלה משרד גדול ומשגשג של אדריכלות, והייתה מטאור בתחום, אבל השתמשה במכשיר
סלולרי מיושן וכשר למהדרין, כשערכה סיורים מקצועיים למתמחות בתחום, הייתה שולפת את
המכשיר שלה ואומרת: הגעתי לאן שהגעתי עם המכשיר הזה. אל תאמינו למי שאומר לכם שאי
אפשר.
המחיר הוא שלקוחות למדו לדעת שהיא לא תמיד זמינה, אבל למרבה הפלא, היו כאלה שתמיד
הייתה זמינה עבורן. כאלה שנזקקו לליווי מקצועי, ולהדרכה בלי תמורה. שעות אין ספור הקדישה
חגית כדי למכור את כל סודותיה המקצועיים חינם אין כסף לכל דורש. בסבלנות, במאור פנים
בשמחה נקיה. "בכל פעם שראיתי אותה משוחחת בשמחה ובמנוחת נפש מוחלטת" אמר בעלה,
"ידעתי שזו שיחה שאין לה תמורה כספית". איפה בעולם העסקים קיימת תופעה כזו?
היא התמסרה לתורת בעלה באופן שקשה למצוא לו אח ורע. התמסרות פיזית, נפשית, רוחנית.
הרבה נשים מתאמצות לא להפריע ללימוד של הבעל, אבל חגית מסרה את נפשה לא להפריע
לשכינה לשכון בין כתלי ביתה. את המתנה הזו יכולה רק אישה צדיקה לתת לבעלה. איך אפשר
להשוות תורה עם קדושה לתורה בלי קדושה? "איזה אור יש לי בסוגיה בזכותך" אמר לה, ולא
התכוון רק לעול הפיזי שהסירה מכתפיו. וכשמהלך ברמב"ן התבהר, הם שתו "לחיים".
"איך אצליח ללמוד בלי התפילות שלך??" זעק בהלוויתה, ומאז הזעקה הזו הולכת איתי לכל מקום.
איך באמת?
עוד דוגמא אחת. לא יותר. כי אני רוצה לעצור כשהסיפור עוד שמח. לפני שהעצב משתלט על חג
הבחירה החופשית שנגמר מהר כל כך. תגידי,
בכית לאחרונה? מתי? על מה? זוכרת? אני שואלת, כי אני רוצה לספר על הדמעות של חגית.
לצדיקים יש בגדים אחרים. פאות אחרות. מכשיר סלולרי אחר. תפישת קריירה אחרת. אבל גם
דמעות אחרות. אני אישית לא ראיתי את חגית בוכה, אבל אני רוצה לסיים במה ששמעתי מדברי
ההספד של בעלה. הוא ראה אותה בוכה הרבה. נו, טוב. נשים בכייניות הן. בעיקר בתוך ביתן.
אבל על מה בוכים? למה בוכים? מתי? בכל יום בברכת המזון כשאמרה "רחם נא ה' אלוקינו על
עמך.. ועל ירושלים עירך, ועל ציון משכן כבודך ... בתשעה באב, שעות ארוכות ישבה ובכתה על
שבר הגלות ... "בשבת נזהרתי לא לדבר איתה על אחרית הימים ועל הגאולה, כי מייד היו דמעות
שוטפות את פניה..." כך ספד לה.
לא. היא לא הייתה רבנית קשישה בישוב הישן. היא הייתה צעירה, מלאת חיים, קורנת, כריזמטית,
מנהלת משרד ווקסלר אדריכלות. אבל היא בחרה להיות צדיקה ולא נתנה לעולם הזה לייבש לה את
מעיין הדמעות היהודי, ואף אחת מאיתנו לא יכולה לשמוע דברים כאלה בלי לשאול את עצמה מתי
בכתה בכי כזה.
השתדלתי לספר לכן סיפור שמח, על תלמידת סמינר כמותכן, שאם לא הייתה מחליטה לעשות מהפך
בחייה, הייתה עוזבת את העולם הזה בגיל שלושים כמו עוד אחת שחיה מיום ליום ואפילו לא יודעת
לאן היא מסוגלת להגיע. עוד אחת מאלה שחגית תארה בכשרון באחת מן הרשימות הספרותיות
שלה:
אני קוראת שורות אחרונות ברשימה הזו. קוראת ומצטמררת:
"ובכל עיתון יש המודעות של אלה שאינם
אלה, שחיו ונשמו אהבו ושנאו טעמו והריחו ונגעו.. והייתה להם חולצה אהובה ומתכון מנצח
ודעה על פוליטיקה ותנועה אופיינית רק להם. והם חשבו, בדיוק כמונו שהם יחיו לנצח"
יכולת ללכת בגיל שלושים כמו אחת מאלה, אבל הלכת אישה גדולה, ועכשיו בטח שמח לך, כי ה'
אוהב צדיקים ובשביל כח הבחירה שלך נאמר: נעשה אדם.
תהא נשמתך צרורה בצרור החיים
יש לה בת, בת שבועיים בפגיה בהדסה
איזה מזעזע!בת שבוע וכמה ימים, בלוויה בעלה אומר שהוא עם צמיד של בי"ח, נולדה ביום שישי, שבוע לפני הפטירה.
עוד 2 ילדותאיזה מזעזע!
יש לה עוד ילדים בבית?
תודה על הלינק להספדיםההספד המלא:
|
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
26.11
כ"ה חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: