עזרה בקשת פלאפון בתחנות ע"י ילדים

[תמי אחת]

אני רק רוצה להעיר, שימו לב שלתת פלאפון לנערה או ילדה שמבקשת, זה חסד אמיתי. כפשוטו.
הורים רבים לא יכולים לספק לכל ילד שיוצא מהבית פלאפון צמוד, וכן, יש גם נערות רבות שמטעמי תקנון או אחר לא יוצאות עם פלאפון מהבית.
לטעמי, אם את יכולה לחסוך להן את אי הנעימות שבמעבר מאישה לרעותה בנסיון נואש להשיג פלאפון, ולא משנה אם זה בשערי רווחה, בתחנה או בכל מקום אחר-תתפסי את החסד הזה. בשתי ידיים. הוא אמיתי ושלך.
לא מרגישה בנח לראות נערות ואפילו ילדות, ניגשות 'לקבץ נדבות' בדמות פלאפון, כשהן חייבות, כנראה, להוציא שיחה- או לפחות חשות כך. לא כאן המקום שלי לעשות חשבונות עד כמה השיחה דחופה.
אז מה יש. אתרום לה כמה דקות מזמני, אתן לה פלאפון ואסיים עבורה את המסע הנואש בין נשים ש: "אני ממהרת", "אין לי זמן", או- "לא מלווה פלאפונים"....

בקצור.. באמת חשוב ביותר שהורים ילמדו את הילדים לקחת פלפאון רק למקרים חשובים! ולעשות את זה קצר! כי אם יש ילדה שבאמת רוצה לברר משהו דחוף חבל לי שאני נאלצת לענות "לא אני ממהרת" כי בשמחה אתן אם זה חשוב באמת! לא יכולה על בסיס יומיומי לחכות לסדורים של כל הילדים והילדות שבדך..

אם זה יהיה החינוך, הכל יראה אחרת. גם נהיה יותר נדיבים כלפי הבקשות האלו

 

[לארג']

שאת רואה שהם באמת נתקעו או כל סיבה אחרת אבל לא מתי האוטובוס מגיע כי לרוב גם יש מסכים

שבד"כ הילדים הקודמים הרסו את המסך הנ"ל

 

[אסתושי]

בהרבה מאד תחנות יש צג. יותר קל לי להרים עיניים לכיוונו, מאשר לחייג.

מה ההבדל אם את מרימה את העינים או מחייגת?
בשתיהם זה אותו רצון לדעת מה עם האוטובוס

 

[א. אדם]

רק לציין- בבני ברק אפילו מסך אחד לא עובד---

 

[לארג']

אני מבקשת מהילד הזה ללכת איתי

מבחינתי זה עוול
אבל כל אחד כרצונו

 

[תמי אחת]

מה ההבדל אם את מרימה את העינים או מחייגת?
בשתיהם זה אותו רצון לדעת מה עם האוטובוס

סליחה? אני מטריחה מישהו בשל הרצון האישי שלי?
(א)נשים, לא חושבים שהגזמתם עם ההקבלה הזו?

מצחיקות בעיני הטענות שגם אנחנו בודקים בקל קו/ מתקשרים לצרכים שאינם חשובים - יש הבדל מהותי בין שימוש בחפץ שבבעלותי לשימוש בחפץ מושאל שבו אני יעשה שימוש מינימלי, זהיר והכרחי בלבד!

 

[תמי אחת]

רק לציין- בבני ברק אפילו מסך אחד לא עובד---

לאורך רחוב חזו"א, יש לפחות שניים שעובדים. עלי.
ויש עוד ערים חוץ מב"ב

 

[סוכריה בלי מקל]

בהרבה מאד תחנות יש צג. יותר קל לי להרים עיניים לכיוונו, מאשר לחייג.

מה ההבדל אם את מרימה את העינים או מחייגת?
בשתיהם זה אותו רצון לדעת מה עם האוטובוס

אם ילד מבקש פלאפון כדי להתקשר לקל קו, ובמרחק הרמת עיניים יש מולו מסך- זה ניצול ציני.
בדיוק מהסיבה הזו היא בפעם הבאה לא תביא פלאפון לילד שבאמת זקוק לשיחה דחופה. זה באמת לא בסדר מצד הילדים האלו.

 

[וכאשר אבדתי אבדתי]

ברור. אין לנו רכב, אם זה מה ששאלת.
בעלי כן משתמש בקו, ובמקרי חירום אני מתקשרת אליו שיברר לי (כי יש מקרים שאם הקו שאני צריכה יגיע רק עוד 20 דקות, אסע באוטובוס שמגיע עכשיו, למרות שהוא מרוחק מעט מהיעד). אבל לא מעבר.
אף פעם לא הבנתי את האובססיה הזו.

בהרבה מאד תחנות יש צג. יותר קל לי להרים עיניים לכיוונו, מאשר לחייג.

ואז לחכות 2 דקות עד שהוא יואיל בטובו להגיד למידע המבוקש

בדרך כלל גם יש אנשים בתחנה שאפשר לשאול אם עבר הקו הזה והזה. כן, מה שעשינו כולנו לפני עשור וחצי.

ממש לא רלוונטי אם השאלה היא מתי יעבור קו פלוני אלמוני

ואם מדובר בקו תדיר מאד - מה זה משנה אם עבר או יעבור?

משנה כמה זמן יש לחכות-מה אני יכול לעשות כרגע

 

[מבית שאן]

נכונים הדברים זה באמת מעצבן לתת לילד
ואז לשמוע איזה קשקוש
אבל ברור שזה חסד.
ואני לא אוהבת שמדברים לי בפלאפון - אז מחייגת ושמה על רמקול (וזזה הצידה כמובן, אי לי כוח לשמוע )

 

[תמי אחת]

ואז לחכות 2 דקות עד שהוא יואיל בטובו להגיד למידע המבוקש

ממש לא רלוונטי אם השאלה היא מתי יעבור קו פלוני אלמוני

משנה כמה זמן יש לחכות-מה אני יכול לעשות כרגע

רק נזכיר שלא תמיד יש קשר בין הנאמר לביצוע. כך שזה נטו בשביל ההרגשה הטובה והשתדלות.
מדי הרבה פעמים קווים דולגו/ לא יצאו וכו', למרות שבצג/ בקל קו אמרו אחרת (למניעת התקטננות - נשים אחרות בתחנה ציינו שהתקשרו ושמעו)
ואם זה לוקח 2 דקות? אז נעבוד על מדת הסבלנות? זה מה שטענתי כברכ בתחילת השרשור

 

[ששונית]

בלת"ק
כל המתנגדים/ות לתופעת בקשת הפלאפון,
בפעם הבאה שאתם הולכים לסרב, תחשבו כמה שניות מה היה קורה אילו לייבי קלצקי ז"ל היה זה שמבקש ממך את הפלאפון.
וד"ל
עדיף להתעכב אלפי פעמים בשביל שיחות טפשיות בשביל אותה פעם אחת ששיחת הפלאפון הזו שווה חיים.

 

[בינה מלכותית]

נושא כאוב במיוחד,
אני מאוד אוהבת לעזור לילדים - הם עדיין בלי אמצעים לעזור לעצמם,
וכן אפילו בשביל שאלה פשוטה אם אפשר להשאר עם חבר עוד שעה,
או לעדכן שמתעכבים,

אבל!!!
הרבה פעמים הפלאפון בלי הרבה בטריה ואם זה צורך בשמחה,
אבל בשביל קל קו וכמו שתיארו כאן שהם מתקשרים חמש פעמים בעשר דקות
ואח"כ עוד מוחקים לאן התקשרו????
לא מדברת שהם מוחקים לי את החיפוש האחרון,(מקש 4)
וכשאנשים או ילדים שואלים אותי אם אוטבוסב עבר, אני אוהבת להתקשר לקל קו ולעדכן את זה שמולי\
מתי כן אמור להגיע.

ויש גם צורת בקשה

 

[rivkar]

לגבי האוטובוסים יש פתרון פשוט שלא ראיתי אם כתבו..
אם ילד מבקש ממני בתחנה פלאפון אני שואלת אותו איזה קו הוא צריך מתקשרת בעצמי מעדכנת אותו "יגיע עוד 5 דקות" ונגמר הספור..
(ובד"כ הילד כבר יודע סתם התחשק לו שוב לברר..)

 

[אפרוחית413]

העניין עם ילד שלקח את כל הכרטיסים עם הטלפון..
אל תתנו למי שנראה חשוד!!
הייתי באיזה מתחם חנויות פתאם בא איזה בן- דוד בן 8 וביקש טלפון ואמרתי שאני ממהרת ואח"כ אני רואה אותו ניגש לאבא שלו והוא מדרבן אותו לגשת לעוד אנשים...
כל אחד והחישוב שלו

 

[אם לא תשאל איך תדע]

בלת"ק חלקי

אני אישית נכון להיום לא נותן את הפלאפון שלי
לא לילדים ולא למבוגרים
אלא אם כן אני מקבל הסבר מניח את הדעת למי הוא מתקשר ולמה
אני מקיש את מספר הפלאפון ואני דורש שיעמוד לידי
ומבהיר לו שאני רוצה לשמוע מה הוא מדבר
ובמידה שזה לא מתאים לו שיחפש לו משהו אחר

זה נשמע קצת נוקשה
ואפילו לא יפה
יחד עם זאת אין ברירה

מה שגרם לי לפעול כך
הינם שני המקרים הבאים

הסיפור הראשון קרה אצלי
אני פעם נתתי לאיזה בחורציק צעיר באוטובוס בינעירוני את הפלאפון שלי
הוא התקשר לכמה קווי נייעס כללים ופנימיים של הקהילה שלו
כששמתי לב שהוא לא מדבר אלא מקשיב כל הזמן
ביקשתי ממנו את הפלאפון שלי
ובתגובה הוא עשה לי עם היד תנועה של עוד רגע
כמובן שזה נמשך יותר מעוד דקה או שניים
הוא כמעט רוקן לי את הסוללה
ועל הדרך חיבר אותי לכמה מטרדי צינתוקים שלקח לי הרבה זמן להתנתק מהם

הסיפור השני היה לא מזמן
יום אחד אברך קיבל זימון שהוא דרוש לחקירה ושיסור לתחנת משטרה
וכשהגיע לתחנת משטרה
שאלו אותו אם המספר ..........05 זה הפלאפון שייך אליו הוא ענה שכן
התברר לו שהוא חשוד באיומים לרצח
הוא הכחיש וטען שאין לו מושג על מה הם מדברים
בהמשך החקירה הם השמיעו לו גם הקלטה
אחרי חקירות ובדיקות התברר
שבחור אחד לווה ממנו את הפלאפון לכמה דקות באיזה חתונה
התקשר למשהו שהיה לו חשבון איתו ואיים עליו ברצח
ובכל זאת האברך הזה הסתבך כהוגן
כי הוא זה שצריך להוכיח את חפותו ולהגן על עצמו
אף אחד לא ישלם לו את העו"ד ואת ההוצאות הנלוות לכך
אני מכיר את בעל המעשה
וזה סיפור אמיתי לחלוטין

באותו יום אמרתי לעצמי שיותר אני לא נותן את הפלאפון
יחד עם זאת
חשבתי מה הייתי רוצה שיקרה לו אני אתקע בלי פלאפון

 

[לארג']

בתור הורה למה לא לצייד את הילד בטלפון ביציאה לקניות או אירוע?

 

[ליטאי פשוט]

אני כמעט לא משאיל את הפלאפון שלי
א. כי פעם רדפתי אחרי הפלאפון כמה שעות!!! עד שההוא נזכר שהפלאפון לא שלו...
ב. ילדים שמתקשרים לקל-קו (הרבה פעמים בתחנות אני שואל למה הם צריכים פלאפון ובמקרה כזה אני מחייג בעצמי ושם על רמקול)
ג. אני מחזיק מכשיר תומך כשר (יאנג) ופעמיים צעקו עלי למה יש לי נגן/תמונה בפלאפון (כמובן רק אחרי השיחה)

 

[רגע של ניצחון]

בתור הורה למה לא לצייד את הילד בטלפון ביציאה לקניות או אירוע?

נכון מאד,
אבל הילדים גם הולכים ללימודים
וחוזרים מהם
ודוקא אני מבינה ילד שפתאום רוצה ללכת לחבר אחרי הלימודים
ואני- כאמא לא מרשה ללכת לחבר בלי לשאול אותי קודם
אז איכשהוא לגיטימי בעיניי שהוא יבקש ממישהי פלאפון לשיחה הזו= למרות שהיא בהחלט לא פיקוח נפש
ולמחרת כשהילד של אותה אשה ירצה לשאול את אמא שלו אם הוא יכול לקנות 5 אבנים לדוג' בחזור מהלימודים= אני אשמח לתת לו את הפלאפון שלי בשביל השיחה הזו.

וסתם- בעיניי זה נותן לי הרגה טובה כזו- כי מה כבר עשיתי? לא נתתי מלא כסף לצדקה ואפילו לא השארתי דירה לשבת
כולה נתתי כמה דקות שיחה וגמלתי חסד עם יהודי (לשמח ילד נכלל בהחלט בגמילות חסדים)
כשהילד מחזיר לי את הטלפון יש לי ממש שמחה קטנה בלב...

 

[TYPE:{programmer}]

אף אחד לא משנה מסלול בשביל טרמפיסט (רק בקטנה ממש)

מישהו לקח אותי טרמפ בהונגריה, הוא היה צריך לשדה התעופה והאריך את הדרך ביותר מארבעים דקות, כדי להוריד אותי במרכז העיר.
והוא מאוווד מיהר לטיסה (את הטיסה בערב שבת הוא הפסיד, היה בשבת עם בגדי חול, הזמין טיסה לראשון ואז כמעט פספס אותה גם- בגללי...
רק כשירדתי מהרכב במרכז בודפסט הוא אומר לי עוד שעה ורבע הטיסה שלי ויש לי עוד כמעט חצי שעה נסיעה לשדה...
עד היום אין לי מושג אם הוא הספיק או לא.)