עזרה בקשת פלאפון בתחנות ע"י ילדים

[שבת]

לאחרונה (שנה וחצי עם לא יותר) מתרחבת תופעה ממש מעצבנת שקשורה לילדים שמחכים לאוטובוס ומשום מה מבקשים טלפון כדי להתקשר, לא להורים שלהם אלא לשמוע מתי האוטובוס מגיע בשביל זה אתם מתקשרים? אתם לא יכולים לחכות? לפעמים אומרים להם שהואוטובוס שלי מגיע עוד דקה אבל לא אכפת להם.
הורים יקרים אנא אמרו לילדכם שלא כל הזמן צריך לבקש פלאפון מאנשים כדי לדעת מתי האוטובוס מגיע אפשר לחכות עד שהוא יבוא

 

[תמי אחת]

עדיף ממישהי שביקשה ממני טלפון דחוף בשערי רווחה, כדי לדון עם חברה על ממתקים מומלצים לטיול (ועל הדרך המשיכה לטייל ברחבי החנות להנאתה וללהג על קורות היום, מתעלמת מכך שאני תקועה בזכותה...)

 

[שמוציק]

מה עם מצות חסד ?????????????????

 

[YRN]

לדעתי כמו שאנחנו המבוגרים רוצים לדעת, אז גם ילדים. מאז שהאפשרות הזאת קיימת, כבר לא ברור איך הסתדרנו קודם.
במקרה כזה, אני שואלת את הילד לאיזה קו הוא מחכה ומתקשרת בשבילו.

 

[תמי אחת]

מה עם מצות חסד ?????????????????

כל עוד את ממתינה בתחנה - בכיף גדול.
הבעיה מתחילה כשהאוטובוס שלך מתקרב, והילד לא מבין מה את רוצה מהפלאפון שבידיו.
ובלי קשר (וזה אני לא אחנך את הילדים הזרים, רק את ילדיי) - מה עם מדת הסבלנות????

 

[בן ציון הלמ]

הורים יקרים אנא אמרו לילדכם שלא כל הזמן צריך לבקש פלאפון מאנשים כדי לדעת מתי האוטובוס מגיע אפשר לחכות עד שהוא יבוא

הצחקתם אותי.
זה נראה לכם שהם שואלים את ההורים שלהם.

 

[בקבוק מים]

זה אנחנו שהרגלנו אותם שצריך להקשיב מתי מגיע האוטובוס

 

[976חני]

לכל אחד יש אחריות על החלק שלו, גם כשילדים מבקשים טלפון ואני ממהרת מאד (רצה להוציא ילדים וכו') פשוט אומרת מצטערת, לא יכולה.
ואם עוד דקה אמור להגיע אוטובוס כנ"ל- פשוט לא נותנת במקום להתעצבן על הילדים חסרי הנימוס (שגם לא אומרים תודה.... וזה כבר נושא לדיון אחר)

 

[שבת]

הצחקתם אותי.
זה נראה לכם שהם שואלים את ההורים שלהם.

הם לא צריכים לשאול פשוט שההורים ידברו על זה מעצמם זה שרואים שאני עכשיו מחזיקה את הפלאפון ביד זה לא אומר שחיבים לבקש באמת זה חוסר סבלנות

 

[בן ציון הלמ]

הם לא צריכים לשאול פשוט שההורים ידברו על זה מעצמם זה שרואים שאני עכשיו מחזיקה את הפלאפון ביד זה לא אומר שחיבים לבקש באמת זה חוסר סבלנות

לא הבנתם אותי,
ההורים אומרים להם והם עושים מה שבא להם.
לפעמים יש לי הרגשה שאנשים מגיבים כאן ושוכחים באותו רגע את הילדים שלהם ואת מורכבות החינוך.

 

[ארמון חול]

עדיף ממישהי שביקשה ממני טלפון דחוף בשערי רווחה, כדי לדון עם חברה על ממתקים מומלצים לטיול (ועל הדרך המשיכה לטייל ברחבי החנות להנאתה וללהג על קורות היום, מתעלמת מכך שאני תקועה בזכותה...)

לא יודעת מה אתכם, אבל שאני נותנת טלפון, אם אני בתחנה אני מודיעה לאיזה קו אני עולה.
ואם אני סתם הולכת, אני מבקשת מהמלווה ללוות אותי. לא עוצרת סתם....

 

[מיה5]

הם רוצים לדעת בדיוק כמונו... (ביננו - גם לנו אין סבלנות ואנו מתקשרים לקל קו כל דקה..)
אם ממהרים - פשוט לא נותנים את הטלפון!

 

[ארמון חול]

הם רוצים לדעת בדיוק כמונו... (ביננו - גם לנו אין סבלנות ואנו מתקשרים לקל קו כל דקה..)
אם ממהרים - פשוט לא נותנים את הטלפון!

איפה הימים שיצאנו עם כרטיסיה מנוקבת, לתחנה, לפני עידן כלקו
אפילו לא חשבנו מתי יגיע. (אם יגיע עןד 5 דקות או עוד חצי שעה... [אבל גם אז כל הזמן הסתכלנו....והגברים ירדו לאמצע הכביש...)

 

[אור אורות]

אני לא מבין?
מה עם חסד? מה זה משנה שהוא "רק" צריך לדעת מתי האוטובוס מגיע?
ואם למשל הילד רוצה לדעת אם הוא פספס את האוטובוס? או שיותר מהר לו ללכת ברגל (אם הוא ישמע שיש הרבה זמן עד האוטובוס)? או לדעת על איזה קו לעלות (המהיר יותר ולחכות לו, או הסיבובי שמגיע עוד מעט).
לא תמיד זה חוסר סבלנות, וגם אם כן זה נשאר חסד.
ילד הוא גם בן אדם, והלוואת טלפון זה חסד מינימלי (כמעט אין הוצאות) שעד שהטלפון לא נהפך למשהו עם כל המידע האישי (סמארטפון) גם גוים היו מלווים בכיף.

 

[תמי אחת]

לא יודעת מה אתכם, אבל שאני נותנת טלפון, אם אני בתחנה אני מודיעה לאיזה קו אני עולה.
ואם אני סתם הולכת, אני מבקשת מהמלווה ללוות אותי. לא עוצרת סתם....

כשמישהו מבקש טלפון, אץ יוצאת מנקודת הנחה שמדובר במשהו דחוף וחשוב.
כשאת שומעת שברי משפטים על מריבה כיתתית - לא יודעת מה איתך. אותי זה מפוצץ...

 

[ארמון חול]

כשמישהו מבקש טלפון, אץ יוצאת מנקודת הנחה שמדובר במשהו דחוף וחשוב.
כשאת שומעת שברי משפטים על מריבה כיתתית - לא יודעת מה איתך. אותי זה מפוצץ...

מה אכפת לי,
אני דורשת מהילדה הזו ללכת איתי. אני לא מחכה לה.
וגם, מה שנראה לך לא חשוב, יכול להיות קריטי לאנשים אחרים.

בדיוק אתמול בחורה אחת ביקשה ממני טלפון, היא המשיכה ללכת מחרי. רבה עם הבית שלה שלא יכלו לשלוח משהו להביא לה משהו כשהגעתי לביניין שלי היא סופסוף סיימה

 

[תמי אחת]

מה אכפת לי,
אני דורשת מהילדה הזו ללכת איתי. אני לא מחכה לה.
וגם, מה שנראה לך לא חשוב, יכול להיות קריטי לאנשים אחרים.

בדיוק אתמול בחורה אחת ביקשה ממני טלפון, היא המשיכה ללכת מחרי. רבה עם הבית שלה שלא יכלו לשלוח משהו להביא לה משהו כשהגעתי לביניין שלי היא סופסוף סיימה

אני בד"כ בקניות עם בעלי. מאד לא נוח לי שמזדנבת מאחורי נערה.
ושוב, כשמבקשים ממני טלפון בצרכניה - ההגיון הבריא הוא שצריך לברר על פריט מסוים שהתבקשו לקנות. שאלה טכנית ונקודתית, וחלאס.
אבל במקום זה את שומעת התלחששויות על בעיות חברתיות שלא נגמרות, ושיח עמוס חוויות של בנות עשרה - בעיניי זו עזות (כן, לא פחות). על דעת כן את מבקשת מאשה עם בעלה את המכשיר הנייד? לפטפט להנאתך?

 

[רגע של ניצחון]

אני בד"כ בקניות עם בעלי. מאד לא נוח לי שמזדנבת מאחורי נערה.
ושוב, כשמבקשים ממני טלפון בצרכניה - ההגיון הבריא הוא שצריך לברר על פריט מסוים שהתבקשו לקנות. שאלה טכנית ונקודתית, וחלאס.
אבל במקום זה את שומעת התלחששויות על בעיות חברתיות שלא נגמרות, ושיח עמוס חוויות של בנות עשרה - בעיניי זו עזות (כן, לא פחות). על דעת כן את מבקשת מאשה עם בעלה את המכשיר הנייד? לפטפט להנאתך?

לא הצלחתי להבין,
מה זה משנה בשביל מה מבקשים את הטלפון?
אם את יכולה- תתני בכיף, כי למה לא, מצות חסד בלי שום טרחה,
ואם את לא יכולה, לא רוצה, לא נח לך- אל תתני
בשביל הנערונת שבקשה את הטלפון- יכול להיות שהיא פתאום תפסה איזה משהו בקשר לאיזו מריבה כיתתית רצינית שהיתה היום, נלחצה ממשהו
והיא רוצה לוודא שהחברה הזו נשארה חברה שלה
כן, בשבילה באותו רגע זה סופר חשוב, כמו שלך היה חשוב כשהיית נערה לבקש פלאפון ממישהו בשביל לשאאול מה לעשות שחסר לך כסף למשל
וזו רק דוג'
אם אני נותנת למישהו את הפלאפון שלי אני נוהגת שלא לצוטט לשיחה שלו...

 

[מערבבנו הידוע]

כמו בטרמפים יש כאלה שלא מעלים כי רכב נראה להם אישי מידי ויש כאלה שלא מעלים בגלל חוויות קודמות עם טרמפיסטים ויש כאלה שלא מעלים מישהו שמידי לא בא להם עליו ויש כאלה שלמרות הכול מעלים למרות שזה מפריע גם להם אבל אף אחד לא משנה מסלול בשביל טרמפיסט (רק בקטנה ממש) ככה בפלאפון יש כאלה שלא נותנים דברים שלהם ויש כאלה שלא נותנים בגלל סיוט שהיה להם כמה פעמים עם כאלה שביקשו ויש כאלה שלא נותנים בגלל שנראה להם לא טוב לתת למישהו שנראה להם שיעשה שיחות נפש ויש כאלה שנותנים למרות אי הנעימות אבל אף אחד לא צריך לעצור למישהו סתם באמצע הדרך (אם הוא חייב זה משהו אחר כמו ילד קטן באמצע הרחוב שמתקשר להורים או משהו כזה) אז הכול לגיטימי וכל אחד זה בחירתו ויש לכבד את זה.

 

[רגע של ניצחון]

לאחרונה (שנה וחצי עם לא יותר) מתרחבת תופעה ממש מעצבנת שקשורה לילדים שמחכים לאוטובוס ומשום מה מבקשים טלפון כדי להתקשר, לא להורים שלהם אלא לשמוע מתי האוטובוס מגיע בשביל זה אתם מתקשרים? אתם לא יכולים לחכות? לפעמים אומרים להם שהואוטובוס שלי מגיע עוד דקה אבל לא אכפת להם.
הורים יקרים אנא אמרו לילדכם שלא כל הזמן צריך לבקש פלאפון מאנשים כדי לדעת מתי האוטובוס מגיע אפשר לחכות עד שהוא יבוא

את גם לא מתקשרת לברר מתי יגיע האוטובוס שלך אלא מחכה בסבלנות?
ואם הילד רוצה לדעת אם עדיף לו ללכת ברגל?
או שיותר קצר לו ליסןע באוטובוס אחר?
או שהוא בדיוק פספס את האוטובוס ואם כן הוא צריך להתקשר הביתה להודיע כדי שאמא שלו לא תדאג?
לא הבנתי מה הקמצנות הזו- סליחה על הביטוי,
אם האוטובוס שלך מגיע עוד שניה- אל תני את הטלפון בכלל, גם לא לשאלה דחופה, רק להזעקת אמבולנס חלילה
או אם את עקרונית לא נותנת- כי מפריע לך שמישהו משתמש בחפץ אישי שלך למשל = אל תתני בכלל,
אבל אם יש לך כמה דקות- מה זה משנה בשביל מה הילד מתקשר?
אני לא רוצה שכשאני מבקשת טובה ממישהו הוא יעשה לי אותה רק אם זה פיקוח נפש ויחשבן את רמת הדחיפות

בדרך שאדם מודד...
מישהו ביקש ממך טובה שלא דורשת ממך כמעט כלום? בכיף,
מה זה משנה לי מה הואנ עושה עם הטובה שלי?