בקשת עזרה לצורך סיפור|לנינגרד-המבורג

[אסתיג]

כמה שעות טיסה מפרידות ביניהן?
יש מי יודע?

 

[עדיאל]

 

[Ushaya]

שימי לב שגוגל מפות מספר לך שאין שדה תעופה בלנינגרד (סנט-פטרבורג, כיום), הוא ממוקם מחוץ לעיר.

 

[אסתיג]

מדובר על תקופה של לפני כשלושים שנה, טרום נפילת הקומוניזם
והאם אי מי כאן סבור או יודע בבירור, האם התאפשר בתקופה ההיא מעבר בין 2 יעדים אלו? או שניתן לכתוב אופציה אחרת הגיונית ואפשרית בתנאים דאז,
כמו למשל, מדינת תיווך בין 2 היעדים?
תודה רבה בהחלט

 

[בתנופה]

להלן מה שאני יודע.
המבורג היתה נקראת השער של העולם, מכיוון שהיא עיר הנמל המרכזית המחברת בין נהר הדנובה לים ועודנה אחת מערי הנמל הגדולות והחשובות באירופה
בתקופה הקשה ההיא הייתה המבורג בשפל כלכלי בגלל הניתוק הכלכלי בין ערי גרמניה המזרחית שישבו על הדנובה ובין ערי גרמניה המערבית ובכללם המבורג.

מהדרכים הבודדות שאיפשרו מעבר בין שני חלקי גרמניה היה באמצעות כדור פורח. שנישא אל על בחשכת לילה ואפשר ליושביו להתאחד

עד אמצע שנות ה-60 יכלו תושבי גרמניה להתאחד עם קרוביהם באמצעות בריחה בין שני חלקי ברלן אבל אחר כך הכל היה אבוד.
מעבר לכךם תושבי לניגרד לא יכלו בכלל להכנס לגרמניה. ולא הייתה להם אפשרות להגיע לכל האזור שהיה נשמר בקפדנות.

 

[אסתיג]

אולי יש לכם רעיון במה ניתן הגיונית להחליף את היעד - מלנינגרד
עד לאחת מערי אירופה?

 

[עדיאל]

פריז, פראג, בריסל, אמסטרדם, אוסלו, וינה, קופנהגן, ברצלונה, מינסק, סרייבו, רומא, ורשה, אתונה, מדריד, ברטיסלבה, סאן-דייגו, בוקרשט, בודפשט.

ועכשיו ברצינות, בשביל לדעת איזו עיר, אנחנו צריכים לדעת מה הסיפור, או לפחות מה הרקע לסיפור. לא?

 

[בתנופה]

כל אחת מערי מזרח אירופה שהיו בשליטה קומניסטית ניתנת איכשהו לגישה
שום ארץ מערבית
אלא עם כן מדובר במשהו מחתרתי
\
ברית המועצות הייתה בית כלא. לא היה ניתן לצאת ממנו.
אישורי יציאה ניתנו בכמויות קטנות
לא"י היו עולים דרך אוסטריה

 

[אסתיג]

לא רקע ממש אלא טיפטיפה, כמובן שבסיפור התוכן מפורק ומפורט הרבה הרבה יותר. כאן אני נוגעת בתמצית בלבד, כדי שתבינו במה המדובר ולמה הצורך הנ"ל:
בחור רוסי שנודע לו על יהדותו, אביו נמק בכלא ובתיווכו של חבר - שכן, שגם הוא יהודי אלא שהוא יושב בראש הפירמידה הקומוניסטית, ללא שעלו עדיין על עובדת יהדותו - הוא זוכה לבקר את אביו בכלא עם 'הקלות' מורגשות... החבר הזה מסייע בידו בסתרי סתרים, הבחור מחליט לעזוב את רוסיה בכל דרך אפשרית, הדרך שנראית בעיניו הכי מתאימה היא שבהתחשב בכך שראשו ראש גאון והוא תלמיד מבריק ומצטיין, הוא רוצה להמשיך ללמוד באחת האוניברסיטאות בעיר כלשהי מחוץ לגבולות רוסיה, רוסיה כידוע השקיעה במדענים, בתרבות ובראשים חזקים ומועילים.
כל זה מתרחש כאמור בתקופה הנ"ל, כאשר הרוסים כבר בעמדת חולשה מסוימת, אם כי מנסים בכוחות אחרונים להחזיק בציפורניהם את כל האידיאולוגיה על נוצה אחת... לכן מצד אחד אין כנראה פשרות ויש כן מאסרים, מעצרים וגבולות ברורים ונוקשים, אבל מצד שני כבר התחילו להרגיש פה ושם פרצות בגדרות ואולי ניתן להסתמך על זה, כשאני רוצה לספר על מעבר גבול או דרך מדינה שלישית, העיקר כדי לצאת מרוסיה לעיר דמוקרטית במדינה אחרת
עזר לכם לעזור לי? מקווה.

 

[נריה מגן]

הייתי אומר ללכת על כיוון של אחת ממדינות אסיה פלאש ערב. מצד שני ישנה בעיה שלשם איש לא הולך כדי ללמוד...
הצעה לדוגמא (שקצת מסבכת את העלילה) הבחור מתגייס לצבא הרוסי ומשמש כאסטרטג. הוא נשלח לדמשק כדי לייעץ לצבא הסורי (כן, כבר זה היה ככה...) שנלחם באותה תקופה בישראלים שנכנסו ללבנון במסגרת מלחמת של"ג, משטה בסורים וחובר בשלב כזה או אחר לישראלים.
הצעה חילופית אפשרית: הוא לא היה רוסי אלא גר בהונגריה/ליטא/פולין. שם המצב היה קצת, בדגש על קצת, יותר קל - בעיקר לבריחה, בהתחשב בגבולות שלהן. אם הוא יחליט שהוא נוסע לאוניברסיטה הונגרית יכול להיות שיהיה לו יותר קל לברוח. אבל צריך להתאים את זה לשנים כיון שאני לא זוכר במדיוק מתי נפלו הסובייטים במדינות אלו.
זה בשליפה של רגע.
במידה ותרצי רעיונות יותר פשוטים ופחות מורכבים כתבי, אחשוב על משהו.

 

[אסתיג]

תודה על הצעת העזרה - על ההצעה ועל העזרה גם יחד.
הסיפור כבר באמצעו, כבר אוחז בפרק ג' על גבי אחד העיתונים, אין כרגע פנאי והזדמנות לנסיגה רעיונית.
רק הפרט הזה לא ממש הסתדר לי ואני לא יכולה עכשיו לשנות לא את העלילה המוכנה והכתובה ולא את השנים וכד',
מה שאני יכולה וזה מה שאני מבקשת, זה למצוא מפלט תרתי משמע למדינת היעד אליה הוא חותר להגיע 'לצורך לימודים' על מנת לצאת את חומות רוסיה הקומוניסטית
תודה

 

[Ushaya]

לרוסיה היו אוניברסיטות משלה, ואוניברסיטות מעולות. התירוץ לנסוע ללימודים לא יתקבל אצלם. א-ב-ל, הייתה אפשרות לדיפלומטים ותיירים מעטים מאוד להיכנס ולצאת לתחומי הארצות הללו.(בד"כ לא הגיעו לצורך תיירות אלא לצורך כלשהו0 הופעות, עבודה, מחקר, שת"פ וכד'. רק משוגעים ממש היו באים לטיול, בתקווה שקיבלו ויזה) (גם לברה"מ עצמה), והם היו תחת מעקב במהלך ביקורם. אולי תנסי לשדך לו כפיל דיפלומט/תייר שיסכים לשתף פעולה, מישהו ש'יאבד' את מסמכי התייר שלו לטובת הצעיר. לדיפלומטים והתיירים הייתה עדיין פריבילגיה להוציא דרכון חדש דרך השגרירות שלהם (היו שגרירויות, אבל לא לכולם. תבדקי היטב אם את מחליטה לשדך לו מישהו טוב לב)
כל הנ"ל יתכן ואפשרי יותר במדינות החסות (מלבד אזורי הגבול הגרמני, שם הייתה מתיחות גדולה ויחס נוקשה יותר), ברוסיה עצמה (לנינגרד, למשל) זה היה הרבה יותר נוקשה.

 

[אסתיג]

אז הצירוף של לנינגרד והמבורג הוא בעצם בלתי אפשרי וגרוע ביותר?
אם אני לא רוצה לשנות את כל פרטי הסיפור, איזה מוצא אני יכולה עדיין למצוא בהתחשב במה שהוספתם לי כאן?
כמו למצוא מדינת יעד ידידותית יותר, או למצוא מוצא בתמיכת השכן הידיד היהודי הנסתר, אולי לצרכי החלמה, בית חולים וכד', בקיצור מה כן. אולי השכן מנצל את קשריו ושולח אותו בשליחות למען המולדת, מחקרים?

 

[Ushaya]

כמו שכבר כתבו מעל, אם תשלחי אותו מלנינגרד למדינת חסות כלשהי, בצד הקומוניסטי, יהיה לך יותר מרחב תמרון. ישנה כמובן האופציה הדיפלומטית- אם מישהו יגיש בקשה מיוחדת עבורו ויפעילו לחצים- יש סיכוי שהוא יגורש מחיקה האוהב של אמא רוסיה. זה לא חייב לקחת הרבה זמן, אבל זה הופך לסיפור דיפלומטי וצריכים להיות מעורבים בו אנשים חזקים. (היו הסיפורים שיהדות אמריקה הפעילה לחץ כבד על הממשל האמריקאי והוא בתורו לחץ על הממשל הקומוניסטי כדי לשחרר את הרבי מחב"ד. אבל אלו סיפורים בודדים ומפורסמים, קשה לי לראות איך את משחילה את הסטודנט פנימה.) היה קיים מושג של איחוד משפחות- משפחה שהקרובים שלה חיו בעולם החופשי- יכלו הקרובים (באמריקה, לדוג') להגיש בקשה לאיחוד משפחות עבור קרוביהם ברוסיה. לעיתים מזדמנות הבקשות הללו התקבלו, לא פעם הן היו מתקבלות כטעם לבגידה, בדיוק כמו בקשת הגירה מצד התושבים הרוסים, על כל ההשלכות הנלוות. (הצרת צעדים עד שליחה לסיביר). אם הייתה איזו עילה לדחות אותן- הן היו נדחות. סטודנט מצטיין שלמד נושא שיעשיר את אמא רוסיה, במיוחד אם הנושא הוא רגיש, איכשהוא קשור לצבא, ידחה מיד. בן לבוגד עצור- יש סיכוי לדחיהג"כ. אבל בנימה אופטימית- את הבקשות הללו יכלו להגיש שוב ושוב. ישנם סיפורים על אנשים שקיבלו את הויזה הנכספת אחרי הבקשה השלישית ואפילו רק בפעם השביעית.

 

[אסתיג]

בהמשך להצעת התייר הכפיל,
אם אני הולכת על זה, כי זה נשמע לי הכי פשוט להשחיל בסיפור מוכן, אני מתכוונת להיעזר בשירותי השכן הקשיש שמעמדו בדרגות הגבוהות בשלטון והוא מנצל מידי פעם את מקומו כדי לעזור לעוד יהודי נסתר במצוקתו,
מה שאני חושבת לעשות דרכו הוא, שידוע לו על תייר כלשהו שיכול להידמות לבחור שלנו, עם מעט שינויים פיזיים חיצוניים,
הוא גורם שהתייר יהיה במעקב בגלל שהוא תייר ולכן - או בגלל שמתעוררים עליו חשדות - מעקלים לו את מסמכיו עד להודעה חדשה, אבל ללא שזה יפגע למעשה בהתניידות ובחופשיות שלו ברחבי רוסיה כי הוא תייר וכי מה הוא אשם? אבל בגלל שהוא תייר כבר יש לו כאילו אשמה מסויימת שמצדיקה מעקב,
התייר מתכוון לשהות ברוסיה מספר שנים, כך שיש לשכן טווח זמן כדי להיערך ולהכין את תכניתו, עד להשגת מסמכים חדשים עבורו ואולי אפילו כבר תיפול הקומוניזם בינתיים, כי מדובר בשלהי התקופה ממש.
את המסמכים שלו מעבירים לבחור הזה כדי שיחזור למדינת מוצא התייר וגם יישאר שם,
אז מתעוררות לי כמה שאלות ואשמח להכוונה מצד הידענים והמציעים הכבודים וכמובן תודה -
- למה התייר הגיע לרוסיה? מה הוא מחפש שם ולמה מוצדקת השהות שלו ברוסיה?
- למה אני צריכה לשים לב, או על מה דגש, כדי שדברים נוספים בלתי ברורים לחלוטין לא יסתבכו ויאלצו אותי להמשיך בלי סוף בעלילה?
- איזו מדינת מוצא-יעד הכי מתאימה למשימה ולעלילה מכל הבחינות, אבל שגם יוכלו לצאת ממנה לישראל?
- איזה שינויים קוסמטיים צריך לבצע על הבחור היהודי כדי להוציאו בשלום מרוסיה?
- וייתכן בכלל שכאמור במשך התקופה שהתייר נמצא ברוסיה ובאותו פרק זמן הבחור מצליח להגיע ליעדו, כבר מתפוררת כל האידיאולוגיה הקומוניסטית, השערים נפתחים מאטימות - לסדק - לרווחה והעניינים כבר מחליקים ביתר קלות והיגיון. מה שאומר שגם אם משהו הסתבך עם התייר ומסמכיו והיעדרם, הדברים יסתדרו כבר בקלות יתרה כי הממשלה כבר נפלה?
שוב, תודה

 

[אסתיג]

הושעיה, יש לכם הרבה ידע בנושא, ואולי תוכלו לכוון אותי יותר מדוייק, לאיזה מדינת יעד הבחור - עם טריק הכפיל או בלי - יכול הכי טוב ויעיל ו'חוקי' להגיע?
האם אכן בעזרת השכן המקושר יוכלו לבנות סביבו משהו, כמו הזמנתו ע"י קרובים מאמריקה כפי שהצעתם והקרובים הללו הם בעלי תפקיד או אישיות מאד חשובה שם, אולי מישהו דיפלומטי באמת, מקושר לממשל האמריקאי? - ואז, מה אתם מציעים שיכול להיות תפקידו של הקרוב ומעמדו שם באמריקה לצורך העניין והתועלת - ואותו שכן בכוחו למנוע סיבוכים ועיכובים מיותרים בדרך 'חוקית' וחלקה יחסית? נשמעת בסדר התאוריה הזאת?

 

[Ushaya]

הניק @נריה מגן הציע לך לרחת אותו לכיוון המזרח, ויתכן שזו האופציה הטובה ביותר מבחינתך, והיא גם לא הסיפור הרגיל של הדרכון המזויף וכו'. חשוב לזכור שכל המדינות המוסלמיות כיום מתחת לרוסיה, היו אז בשליטת בריה"מ, אבל מטבע הדברים, היה שם חלקים 'משוחררים' יותר. לא דת, ח"ו, אבל המעקב היה מעט פחות קפדני. ניתן לומר שהמדינות הללו שימשו ג"כ כמדינות חסות, ממש כמו המדינות באירופה המזרחית, למרות שהן היו מזמן חלק מבריה"מ. הפלוס באזורים הללו הוא חגורת הרי הקווקז, דרכם הסטודנט שלך יכול לנסות להבריח את הגבול ל-טורקיה. אבל תצטרכי לבדוק לעומק מה היה יחסו של הממשל הקומוניסטי לגבול שם. אני מניחה שהיה שם פיקוח הדוק בשביל למנוע הברחות, אני גם מניחה שהיו מבריחים מקצועיים שידעו לעקוף את הפטרולים.
שאלה נוספת בעניין, אם אכן הייתה אפשרות לנסות לברוח דרך מדינות הקווקז, למה לא שומעים סיפורים כאלה? תבדקי. אולי זו לא באמת הייתה כזו אפשרות מוצלחת. או אולי היהודים הרוסים ראו בקווקזים נחותים ולא פנו לשם. (הרוסים ראו אותם כנחותים ללא ספק. עם כל עקרונות השוויון, הטבע הגזעני קיים אפילו אצל סטאלין).
הכי טוב לך אם תצליח למצוא מישהו שהיה שם בזמן ההוא, ויוכל לתת לך יותר פרטים על החלקים הרחוקים יותר. (השבוע התפרסמה במשפחה כתבה על שלושה אנשים שיצאו מסיביר. אולי תוכלי לנסות להשיג קשר עם מישהו מהם שיהיה לך רקע מבוסס)
(תבדקי כיוון מופרע- מה אם הוא יצליח לחצות את ערבות הקרח של סיביר אל יפן? או ויטנאם? זו לא אמורה להיות בערך בתקופת המלחמה שם? או כל ארץ כזו, היו שם מושבות אמריקאיות ואנגליות, בעיקר ידוע על בסיסים אמריקאיים שנשארו אחרי מלה"ע השנייה. השאלה איפה בדיוק על ציר הזמן ממוקם הסיפור שלך. ליפן תוכלי לחצות ישירות מקצה סיביר- אם קיימת דרך כזו. (הייתה דרך. אותה רכבת שלקחה את תלמידי מיר עד ולדיווסטוק- עוד פעלה בתקופה ההיא?) בין רוסיה לויטנאם יש את סין- מדינה בעלת ממשל קומוניסטי עצמאי שנתמך ע"י הממשל הרוסי. אליהם היה דרך לעבור? לפקיסטן יש גבול צמוד להודו, אפשר להבריח אותו? כנ"ל לכיוון אירן, צמודה למדינות הערביות של בריה"מ, ונשלטת ע"י השאה- היו כבר קשרים עם האמריקנים בתקופה שלך באירן? יכלו להבריח את הגבול? בהצלחה בברורים.)

 

[מטאלי]

לא קראתי את כל ההתכתבות דלעיל ואינני יודע אם זה שייך, אך אולי אפשר לשלוח אותו לחוץ לבריה"מ:
א. נניח על ידי שכבר סיים לימודים ויצא לכנס אקדמי כל שהוא להוכיח את עצמתה של בריה"מ, אגב ידוע שהקומוניסטים היו משתמשים בכל האקדמאים/שחמטאים/נגנים שלהם ככלי תעמולה זה יכול להשתלב בעניין היטב.
ב. אולי תצליחי להבריח אותו דרך אסון צ'רנוביל?
ג. חשוב לדעת שהתקופה הנידונה באמת היתה פחות קשה בהרבה ליציאה מבריה"מ, ורוב הסיפורים שאנו מכירים קרו בעיקר שנים עד עשרות שנים לפני התקופה הזו, רק יהודים מוצהרים שרצו לעלות לישראל כמו שרנסקי וכדו' נכלאו בעיקר למנוע זרם יהודים גדול משערי ברית המועצות, שיכול היה להראות לעולם ששמש העמים שוקעת!
תעמולה במיטבה כבר אמרנו???

 

[Ushaya]

התגובה הקודמת נכתבה לפני שראיתי את תגובתך. רק להבהרה.
ולשאלות: נדמה לי שלא היה קיים מצב של 'עיקול מסמכים'- אם אתה חשוד כ"כ, יעצרו אותך. ברוסיה של אותם ימים המסמכים היו הרבה יותר ממה שהדרכון הוא היום לתיירים. התיירים חויבו להסתובב עם המסמכים עליהם ואם הם נתפסו בלי המסמכים- הם היו נעצרים. כי מי יסתובב בלי המסמכים שלו אם הוא לא מרגל שרוצה לטשטש את זהותו? לפי ידיעתי, היו מספר מלונות שארחו את התיירים המרגלים והחוק קבע שמסמכים מוכרחים להיות מופקדים בקבלה כדי שתוכל לקבל מפתח לחדר. תחזיר את המפתח- תקבל את המסמכים. זה היה כדי לעקוב שאין לך מסמכים מזויפים נוספים איתם תצא להסתובב... כך שאם אך רוצה ל'החרים' לו את הדרכון, תצטרכי או פשוט לגנוב אותו בעזרת כייס מחונן, אבל תצטרכי לשלוח את הבחור שלך במהירות שיא מחוץ לבריה"מ מרגע שהדרכון מגיע אליו, לפני שהתייר יתלונן על גניבת הדרכון והדרכון יחסם בשדה התעופה. אם השכן הנכבד הוא מישהו מהמשטרה החשאית, הוא יוכל לאסוף את הדרכון בדרך 'חוקית', להשאיר להוא אולי תעודת מעבר כלשהיא שספק תספק את השלטונות ומרב הסיכויים תסבך את התייר (אלא אם כן, הוא אכן יהיה בדיוק בימים שיוכרז הגלסנוסט, אולי הנהלים התרופפו אז? לא נראה לי שזה קרה כ"כ מהר).
לשאלות הספציפיות:
1- התייר יכול להיות דבר ראשון- תייר. היו כאלו. הוא יכול להיות עיתונאי- צרפתי, מצרי, סורי, שוויצרי- כל מדינה שלא תהיה מדי מזוהה עם המערב. הוא יכול לבוא לצורך רפואי מסוים- למרות שתצטרכי למצוא איזה משהו עקום שאין לו במקומות אחרים, רק ברוסיה. אם היה כזה דבר. (אבל אז את פותרת למה הוא לא נעצר בשל אובדן המסמכים. הוא תקוע בבי"ח)
2- דייקתי מעל, נראה לי שזה החור הגדול, תצטרכי להקפיד לתפור את העלילה היטב.
3- הייתי ממליצה לך לשלוח אותו למדינה באמצע, לדוג'- התייר הוא מצרי, ומשם הסטודנט יטוס לפריז ומשם לישראל. בד"כ מדינות שהיו להן קשר ישיר עם ישראל- היו ברשימה השחורה של הקומוניסטים. הגושים- או שאתה מצדד בבריה"מ, או שאת שייך לאמריקה. ישראל הייתה בצד האמריקאי כמובן.
4- יש תמונה בדרכון, לא? על הבחור להיראות דומה ככל האפשר לתמונה. טיפ של מרגלים: תני לסטודנט שלך להוסיף על התמונה באומנות שומה/ נקודת חן בולטת אותה הוא יוסיף לעצמו. העין נתפסת לדברים הללו, זה יקל עליו במעבר הגבול. (זה יכול להיות גם שיער בצבע בלתי קונבנציונאלי, השאלה רק איך הוא ישיג צבע לשיער?)
5- כאמור, נדמה לי שהשינויים לא היו דרמטיים כ"כ כמו שהם נשמעים כשהמורה בולעת אותם בחמש דקות בשיעור הסטוריה. זה היה תהליך, והוא לקח זמן. הרבה זמן. הגלסנוסט הוכרז ב1985, הפרסטרויקה החלה רק ביוני 87' עד לנפילה ב91'. מה שכן, הרבה אסירים פוליטיים שוחררו עם הגלאסנוסט. זה יכול להיות האבא של הסטדנט, זה יכול להיות התייר שנעצר בשל אובדן המסמכים וכעת הוא מגורש מחוץ לבריה"מ בלחץ המדינה שלו. (רק שאז נראה לי שמתאים יותר שתשימי אותו כתייר מארץ מערבית פושרת. לערבים היו קשרי עם הרוסים ואולי לא היה צריך לחכות עד הסדק כדי לשחרר נתין שלהן)

 

[Ushaya]

ב. אולי תצליחי להבריח אותו דרך אסון צ'רנוביל

אסון צ'רנוביל היה ב1986. אחרי הגלאסנוסט.
הייתה עלייה לארץ באופן חוקי מתחילת הפרסטרויקה, אבל בטפטופים לעומת הגל הגדול שלאחר 1991.
אגב, הייתה גם עליה לאורך כל השנים עד לששת הימים. אבל אם בתחילת הפרסטרויקה אלו היו טפטופים, כאן מדובר בטיפות מועטות. סה"כ סופרים מעט יותר מ-163,000 שעלו בכל התקופה ההיא לארץ. והמדובר הוא בכלים החוקיים- הגשת בקשה עד לקבל הויזה.