בקשת ביקורת - מחסן יקר, מחסן חביב. מי צריך אותך בעצם?

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
תודה על הייעוץ המושקע, אתם אלופים, כולכם.

מצרף כאן קטע קטן ערוך, לעיונכם הנמרץ.

אז זרקנו את כל תכולת המחסן היישר לצפרדע השכונתית מעלת הניחוחות.
כמובן, בגלל עוכרי ישראל האנטישמים מהעירייה הצפרדע אצלנו יחסית קטנה, וכבר הספיקה להתמלא לגמרי!
לא התרשמנו בכלל מהתעלול האנטישמי, ועקפנו אותו באלגנטיות: הנחנו את האוצרות שלנו במקום בולט מחוץ לצפרדע. "בטח יהיה מי שישמח לקחת אליו את כל המציאות ויחסוך לעירייה את הפינוי" אמרה האשה, צודקת.
 

ש. צ. וינמן

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עריכה תורנית
סתם פתחתי את את המחסן. (לקרוא עליו)
ולא תארתי לעצמי כמה חן אפשר להכניס שם...

- והסוגריים הם המחסן של הסיפור.
הבנתי נכון?!
 

מרשמלו

מנהלת איש את רעהו מנהלת פורום נשים
מנהל
מנוי פרימיום
לאאאאא
תחזיר, תחזיר....
כל הפאנץ'(מי אמר?) הלך!!
 

ש. צ. וינמן

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עריכה תורנית
אבל לא כדי לאחסן בו דברים, לא.

חייבים מחסן, רק כדי שישמש כתחנת מעבר. כתחנת שירות. כנקודת ביקורת בין הבית - ובין הצפרדע השכונתית.

מקווה שמותר...
הייתי מוחקת את המשפטים המצוטטים.

סיום יפה מאוד.
אבל מידי "מסבירן"
 

נריה מגן

משתמש מקצוען
לדעתי במקום סוגריי שים מקב. לדוגמא:

אז זרקנו את כל תכולת המחסן היישר לצפרדע השכונתית מעלת הניחוחות.
כמובן, -בגלל עוכרי ישראל האנטישמים מהעירייה- הצפרדע אצלנו יחסית קטנה, וכבר הספיקה להתמלא לגמרי!
לא התרשמנו בכלל מהתעלול האנטישמי, ועקפנו אותו באלגנטיות: הנחנו את האוצרות שלנו במקום בולט -מחוץ- לצפרדע. "בטח יהיה מי שישמח לקחת אליו את כל המציאות ויחסוך לעירייה את הפינוי" אמרה האשה, -צודקת

אני באופן אי/שי משתמש בהם הרבה. כמובן שיש צורך בהתאמות מסויימות בכתיבה - מה שלא עשיתי בטקסט הנ"ל - אבל בעיקרון חבל לוותר על הפאנצ'ים שנמצאים בעיקרם שם.
ואגב, מילה על התגיות: אם מישהו כאן לא ירגע בסופו של דבר יהיה קיים חשש כבד לחייה של קוקי.
 

פנינה ריימונד

הום סטיילינג מאליאקספרס.
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
הפקות ואירועים
עיצוב ואדריכלות פנים
יוצרי ai

משויטט

משתמש מקצוען
יפה מאוד.
הייתה צדקת גדולה בירושלים שידעה להתמודד עם הטבע האנושי הזה והיא הקימה "חדר עבירות" בבית, ובו אספה בגדים ישנים שעבירה לזרוק אותם וחילקה לנצרכים.

בעניין פולמוס הסוגריים, לדעתי אין בזה כללים חד משמעיים. בשימוש לא נכון הן עלולות להעיק, אבל בשימוש מושכל הן עשויות להכיל את הפאנצ'ים האמתיים.

(אגב, מעניין אותי, הדגשות המילים או המשפטים בטור שלך נעשו רנדומלית או שיש בזה עומק מקצועי כלשהו?)
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
מקווה שמותר...
הייתי מוחקת את המשפטים המצוטטים.

סיום יפה מאוד.
אבל מידי "מסבירן"
מעניין.
יש מצב.

יפה מאוד.
הייתה צדקת גדולה בירושלים שידעה להתמודד עם הטבע האנושי הזה והיא הקימה "חדר עבירות" בבית, ובו אספה בגדים ישנים שעבירה לזרוק אותם וחילקה לנצרכים.

בעניין פולמוס הסוגריים, לדעתי אין בזה כללים חד משמעיים. בשימוש לא נכון הן עלולות להעיק, אבל בשימוש מושכל הן עשויות להכיל את הפאנצ'ים האמתיים.

(אגב, מעניין אותי, הדגשות המילים או המשפטים בטור שלך נעשו רנדומלית או שיש בזה עומק מקצועי כלשהו?)
משויטט, התשובה ברורה לגמרי:
במקצועיות רנדומלית.
(אהבתי את 'חדר העבירות'!)
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים

y&m

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
המחסן הוא בעצם שלב פסיכולוגי לאגרנים מדופלמים. כחלק מתהליך הפרידה מהחפץ.

לעניין הסוגריים.
לדעתי זה עמוס מידי.
כאילו אני חייב לדפוק מחוכמות בעניין.

עדיף לשלב עד כמה שניתן כחלק מהטקסט, גם אם מעט מהעוקץ יצא מה שישאר יהיה אינטלגנטי יותר ומוטמע כהוגן.
ומה שמיותר... אם הרבה כאב לב להשמיט. ככה זה, קטע נעשה מזוקק וטוב יותר כאשר מה שאינו נצרך, איננו.
 
נערך לאחרונה ב:

Ushaya

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איור וציור מקצועי
אוטומציה עסקית
הייתה צדקת גדולה בירושלים שידעה להתמודד עם הטבע האנושי הזה והיא הקימה "חדר עבירות" בבית, ובו אספה בגדים ישנים שעבירה לזרוק אותם וחילקה לנצרכים.
אמא של ר' שבתאי יודלביץ. גליקא.
צריך להזכיר שחדר העבירות היה החדר של התינוקות שלה, אותם היא שיכלה בזה אחר זה. וכל פעם שהחדר עמד מיותם- היא מילאה אותו בבגדים שעבירה לזרוק...
ר' שבתי היה הבן ה-11 (!), ואחד מתוך שני הילדים ששרדו את מחלות הילדים. (השנייה הייתה בת, הייתה להם בת מאומצת גם. יתכן שהבת היא בכלל אותה ילדה יתומה. לא זוכרת עד כדי כך.)
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מכה על חטא שרק עכשיו הגעתי לקטע הזה ולפולמוס הסוגריים.
אז, ראשית:
מדהים, טור נובע, קולע, קורע, קוטע [אותך, בפרצי צחוק עזים, מטלטלים, בלתי נשלטים, מביכים...]
באמת, תיאור הפריטים המאופסנים במפסן [הטעות במקור], כל כך הווייתי, חווייתי, דרמטי, טראומטי, ארומטי... [האחרון מיותר ומכביד]...

ציטטה קולעת
שקית של בלונים מטרידים בצורת משושה, ("געציל, יום אחד אפתח גן ילדים בבית והילדות ממש ישמחו עם הבלונים") סלסלת פירות מפלסטיק (אחמד הארור, אז מה אם נתקענו בפקק? אתה וכל החברים הרוכלים שלך, גם כן), ולאחרונה גם שלושה ארגזים מתפוררים מלאים בצלחות פורצלן מזעזעות של דודה יענטא ("געציל, יום אחד זה יחזור לאופנה, תשמרו..").

לגבי הערת אברומי התותח, [אגב, כולכם, אבל כולכם, מופנים לטורו התותחי באתר שבו הוא כותב, אברומי, יש איזשהי בעיה בהעלאתו גם לגומחתינו הצנועה?]

כדאי להמעיט במשפטים כלואים בסוגריים, למינימום ההכרחי, אם בכלל הכרחי.

אז, לגבי הסוגריים, לא יודע למה זה לא הציק לי כאן, למרות שבמקרים אחרים זה כן הציק לי.
אולי כאן זה השתלב יותר, זה זרם יותר.
ברור שבמקרים שאפשר להסתדר בלי, אפשר בלי.
ולא כמו שערכת, פנס. זה היה גרוע.
בכלל, סופר שמשכתב לעצמו עובר על "לא תבשל גדי בחלב אמו".
 

חנילוש

משתמש מקצוען
סאונד והפקות אולפן
מוזיקה ונגינה
שוב דיברו על המחסנים...

האמת היא שמחסן הוא סוג של הילד הרע של החדרים בבית,
כאילו, אמא מטבח אמרה לאבא סלון: שים את מחסן בפינה, הוא ממילא דופק לנו את המראה של הבית, כזה קטן מכוער, חנוק, בלי טיפת אויר. זרוק אותו מהבית!
וכידוע שרחמי האב על הבן מתעוררים. החליט אבא סלון להניח את הבן מחסן בקומת הילדים המוזנחים של כל הבנין בקומת המרתף..
כעברו זמו החליטו דיירי הבית למלא את המחסן בכל מה שמזכיר אותו: ישן עייף. מאובק. מיוזע. קטן וחונק..
ועל כן מצאו את עצמם מונחים במחסן:
-נעליים של סבא וסבתא(סתם קמצנות לא לזרוק אותם. אבל אבא אמר שכשמשיח יבוא סבא שולם לא יוכל ללבוש שום דבר אחר חוץ מאת השמאטעס האלה, אם זה הוא ירוץ למשיח בשביל להראות לו כמה הוא הסתפק במועט..)
-בגדים ישנים של סבתא(מאותה סיבה כנ''ל)
-ארגזים מלאים במחברות של הילדים(סתם בשביל להראות בשידוכים איך הם היו חרוצים, וחוץ מזה צריך לשמור את התמונות של מחברת איטליה לנכדים..)
-כלי פסח(כדי לא להעליב את כל הנוכחים שם..)
-קרמיקות ישנות(מהשיפוץ הראשון שעשו בבנין..)
-מנורות שרופות(לקיים בנו מאמר העם שנקרא: שתחיי כמו מנורה, תהיי תלויה ביום. תישרפי בלילה, וכשיורידו אותך יקברו אותך במחסן חנוק....)
-רהיטים שבורים(יום אחד נעשה סדנת נגרות ונרוויח מלאנטות כסף....)
-תחפושות של פורים(כדי להצחיק את כל מי שנמצא שם..)
-ספרי הבר מצווה(סתם בשביל להפריע למעבר..)
-ציוד של הזוגות הצעירים(בשביל שנתפלל כולנו שימצאו דירה נורמלית עם מחסן..)

כל זה ישב במחסן עד שיום אחד עלה למישהו הרעיון הפשוט והבסיסי ככל כך... אם יש מחסן ויש מצוקת דיור ויש זוגות צעירים שחייבים לגור ליד ההורים אז למה בדיוק מחכה המחסן אם לא לגאולת עולמים זו?!
למחרת הוזמן קבלן שחפר טיפה לעומק, טיפה לרוחב.. ואחרי חודש עמדה על תילה יחידת דיור נוחה משופצת מרוהטת קומפלט(מהרהיטים השבורים..)
כעבור חודשיים הגיע הזוג העיר הראשון לגור שם ולנו כל יושבי הקריות החרדיות באה המנוחה
אוח ברוך ה'...
לא ידענו מה לעשות עם החדר המזעזע הזה שיש שם למטה, אוח חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו ברוך ה'... נס שיש הקפאת בניה בישראל אחרת מה ההינו עושים עם המחסן.. מאיפה ההינו משלמים משכנתאות??
 

ש. צ. וינמן

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
עימוד ספרים
עריכה תורנית
חנילוש!
מקסים!
שווה אשכול נפרד.

ככה זה, דוחפים את כל המחסנים לפינה אחת.

והמחסנים של הסיפור (הסוגריים) אלופים.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיד

א בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז:ב הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו:ג הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר:ד הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ה מַה לְּךָ הַיָּם כִּי תָנוּס הַיַּרְדֵּן תִּסֹּב לְאָחוֹר:ו הֶהָרִים תִּרְקְדוּ כְאֵילִים גְּבָעוֹת כִּבְנֵי צֹאן:ז מִלִּפְנֵי אָדוֹן חוּלִי אָרֶץ מִלִּפְנֵי אֱלוֹהַּ יַעֲקֹב:ח הַהֹפְכִי הַצּוּר אֲגַם מָיִם חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם:
נקרא  10  פעמים

אתגר AI

חלון ראווה • אתגר 123

לוח מודעות

למעלה