בקשר לקשב וריכוז צריך לשאול את השאלות הבאות
הפרעת קשב וריכוז מיוחסת פעמים רבות רק לילדים, אך מדובר בתופעה שקיימת גם בקרב בוגרים. אז מהם ההבדלים בהפרעת קשב בין ילדים למבוגרים ומהו הטיפול? לפרטים, היכנסו
www.clalit.co.il
חוסר קשב
הקריטריונים: לפחות חמישה תסמינים מאלו שמופיעים למטה. התסמינים הופיעו למשך 6 חודשים לפחות, בצורה שמפריעה לתפקוד ולא תואמת את השלב ההתפתחותי.
התסמינים לחוסר קשב הם:
1. לעיתים קרובות מתקשה לשים לב לפרטים או מבצע שגיאות טיפשיות (במקום העבודה או בפעילויות אחרות).
2. לעיתים קרובות מתקשה בהחזקת קשב לאורך זמן.
3. לעיתים קרובות נראה שלא מקשיב למה שאומרים לו.
4. לעיתים קרובות מתקשה לעקוב אחרי הוראות, נוטה "להימרח" במטלות.
5. לעיתים קרובות מתקשה בסדר ובארגון.
6. לעיתים קרובות נמנע או מסרב לבצע מטלות הדורשות ריכוז ומחשבה מתמשכים.
7. לעיתים קרובות נוטה לאבד חפצים הדרושים לפעולות ולמשימות שונות (ארנקים, טלפונים סלולריים, מפתחות, משקפיים ועוד).
8. לעיתים קרובות דעתו מוסחת בקלות.
9. לעיתים קרובות נוטה לשכחנות בפעילויות יומיומיות.
היפראקטיביות־אימפולסיביות
הקריטריונים: לפחות חמישה תסמינים מבין אלו שמופיעים למטה. התסמינים הופיעו למשך 6 חודשים לפחות, בצורה שמפריע לתפקוד ולא תאומת את השלב ההתפתחותי (בקרב רוב המבוגרים המרכיב ההיפראקטיבי נוטה להיחלש, ומשום כך ההפרעה "פחות בולטת לעין").
התסמינים להיפראקטיביות־אימפולסיביות הם:
1. לעיתים קרובות יושב בחוסר מנוחה, מרבה להזיז את ידיו ואת רגליו.
2. לעיתים קרובות קם מהכסא במקום העבודה או במצבים שבהם מצופה ממנו להישאר יושב.
3. לעיתים קרובות מתרוצץ או מטפס בסיטואציות לא מתאימות (אצל מתבגרים או מבוגרים הדבר עשוי להתבטא רק בתחושת חוסר מנוחה).
4. לעיתים קרובות לא מסוגל לשחק או להשתתף בפעילויות בצורה שקטה (מייצר רעש רב בסביבה).
5. לעיתים קרובות חסר מנוחה, מתנהג כאילו הוא "מונע על־ידי מנוע".
6. לעיתים קרובות מדבר בלי הפסקה.
7. לעיתים קרובות מתפרץ ועונה לשאלות לפני שסיימו לשאול אותן.
8. לעיתים קרובות מתקשה לחכות לתורו.
9. לעיתים קרובות קוטע אנשים או מציק להם (למשל, מתפרץ לתוך שיחות).
כמו כן, צריכים להתקיים התנאים הבאים:
1. חלק מהתסמינים של חוסר קשב או של היפראקטיביות ואימפולסיביות הופיעו לפני גיל 12.
2. חלק מהתסמינים מופיעים בשתי מסגרות לפחות (כמו בית, עבודה, עם חברים או עם קרובים).
3. קיימת עדות ברורה כי התסמינים מפריעים עם, או פוגעים באיכות של, התפקוד בחברה או בעבודה.
4. התסמינים לא ניתנים להסבר טוב יותר על־ידי הפרעה נפשית אחרת (למשל הפרעה במצב הרוח, הפרעת חרדה, הפרעת אישיות).
וואו, זה בדיוק אני! מה עושים עכשיו?
הולכים לאבחון! לפי משרד הבריאות, מי שמוסמכים לאבחן הפרעת קשב וריכוז במבוגרים הם:
1. נוירולוג מבוגרים מומחה
2.
פסיכיאטר מבוגרים מומחה
3. רופאי משפחה עם מומחיות בהפרעת קשב
4. פסיכולוגים מומחים אשר התמחו ורכשו ניסיון בטיפול בהפרעת קשב וריכוז, זאת ובתנאי שהפנו את המאובחנים לרופא מומחה מורשה לאבחון הפרעות קשב בכדי לברר תחלואה נלווית (הסבר בהמשך) ובכדי לברר ולאשרר את הצורך בטיפול.
יש בדיקה חד־משמעית שיכולה להגיד אם יש הפרעת קשב?
לא.
אז איך מאבחנים?
בחוזר האחרון של משרד הבריאות בנושא הפרעת קשב, בדצמבר 2010, נכתב כי אבחון מבוגרים חייב לכלול:
1. הערכה קלינית הכוללת:
א. היסטוריה מפורטת של האדם – תישאל בין היתר על הבעיות הרפואיות הנוכחיות שלך, על ההיסטוריה הרפואית שלך ושל בני המשפחה, ועל ההיסטוריה של התסמינים שלך.
ב. הערכה מלאה על- פי הקריטריונים של המדריך העדכני של DSM, כפי שצוינו למעלה.
ג. הערכה של הפרעות אפשריות.
ד. בדיקה קלינית מפורטת.
במסגרת ההערכה הקלינית, מנסה הרופא או הפסיכולוג המאבחן להבין עד כמה משפיעה הפרעת הקשב על תפקודו של המאובחן במסגרות השונות (משפחה, חברה, לימודים ועבודה). הכלי העיקרי לאבחון הוא ראיון עם המטופל, ולעיתים גם עם בן או בת הזוג או חברים קרובים. כלים מסייעים בהערכה הקלינית הם שאלוני סקאלות התנהגותיות, בדיקות גופניות ונוירולוגיות ומבחנים קוגניטיביים.
2. שאלוני אבחון מותאמים למבוגר
3. כלים אבחוניים נוספים (כולל מבחנים ממוחשבים)
במידת הצורך ולפי שיקול דעתו, ימליץ הרופא או הפסיכולוג המאבחן על השלמת האבחון בכלים נוספים, ביניהם: מבחנים ממוחשבים אובייקטיביים כמו CPT (מבחן תפקוד מתמשך), מבחנים פסיכולוגיים, הערכה קוגניטיבית, הערכה פסיכיאטרית, הערכת כישורי למידה.
יש לציין כי מבחני CPT (TOVA הוא הפופולרי ביותר בישראל), בניגוד למה שחושבים רבים, הם לא כלי לאבחון הפרעת קשב, אלא כלי משלים לאבחון. בניגוד לראיונות ולשאלונים הסובייקטיביים, מבחנים אלו מאפשרים הערכה אובייקטיבית של מרכיבי הקשב אצל הנבדק באמצעות התמודדות עם מטלה חדגונית ומשעממת לאורך זמן. מבחן TOVA מסייע בקביעת הטיפול התרופתי ברמת דיוק של כ־95%, וגם מאפשר להעריך את רמת היעילות של הטיפול התרופתי.
4. בדיקה רפואית
אם אובחנת על-ידי פסיכולוג, הוא חייב להמליץ על השלמת האבחון באמצעות בדיקה נוירולוגית ו/או פסיכיאטרית של רופא הרשאי לאבחן הפרעת קשב.
5. תחלואה נלווית
כפי שציינו, להפרעת קשב יש השפעה על כל תחומי החיים. ממחקרים עולה לאנשים הסובלים מההפרעה נמצאים בסיכון גבוה לסבול מהפרעות נפשיות נוספות, למשל
דיכאון וחרדה. מעבר לכך, מצבים רפואיים מסוימים (
אפילפסיה, הפרעות שינה, הפרעות הסתגלות, הפרעות התנהגות, דיכאון, ליקויי למידה ועוד) עלולים לגרום לתסמינים דומים לאלו של הפרעת קשב. לכן, יש חשיבות קריטית לאבחנה מדויקת, על מנת שהמטופל יקבל את הטיפול לבעיה שממנו הוא סובל ולא בטעות לבעיה אחרת עם תסמינים דומים – מה שעלול להרע עוד יותר את מצבו.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
