מידע שימושי בית ספר יסודי סגנון פתוח בירושלים?

[מצליחנות]

זה מוכש"ר מאז ומתמיד, תחת ש"ס.
אגב, יש גם מוסדות חסידיים תחת מעין החינוך. זה בעלות כספית, לא בהכרח אומר שהאוירה בביה"ס דומה בכל המוסדות.

בדקתי
זה מוכש"ר וממש לאחרונה עבר לבני יוסף האופי וכו' לא השתנה

 

[מטרת העל!]

חינוך ממלכתי חרדי – המכלול

www.hamichlol.org.il

חינוך ממלכתי חרדי​

קפיצה לניווטקפיצה לחיפוש
חינוך ממלכתי-חרדי (ממ"ח) ניתן כחלק ממערכת החינוך בישראל מאז שנת 2014 בבתי ספר המוגדרים בתור "ממלכתיים חרדיים" ("ממ"ח"), לעומת החינוך הממלכתי הכללי. הוא הוקם על בסיס ה"זרם החרדי", ומיועד בעיקר לחרדים ולחרדים מודרניים בישראל.
בשנת תשע"ד (2013-2014) החל משרד החינוך בתהליך שאפשר לבתי ספר חרדיים לשנות את מעמדם מ"מוכר שאינו רשמי" ל"רשמי" ולהצטרף לזרם חינוך ממלכתי־חרדי חדש, שלא עוגן בחוק. בנוסף להקמה יזומה של משרד החינוך יחד עם הרשויות המקומיות לבתי ספר ממ"ח חדשים. בבתי ספר אלו התלמידים אמורים ללמוד לימודי ליבה מלאים המותאמים למגזר החרדי ונתונים לפיקוח מלא ומשמעותי של משרד החינוך
מעבר של מוסדות קיימים למסלול הממ"ח מחייב "מפגש רצונות" בין בתי הספר לבין משרד החינוך, קרי הסכמה על תנאי ההצטרפות, בדיקת חשבות וחתימה על חוזה. תהליך העברת בתי הספר החרדיים לבעלות המדינה והעברת גני הילדים לבעלות הרשויות המקומיות יצא לדרך בסוף שנת 2013, עם הקמת זרם החינוך הממלכתי-חרדי (ממ“ח) המסלול הוקם בשנת תשע"ד מתוך רגישות תרבותית והכרה בצרכי הזהות של התלמיד החרדי, ועל רקע השאיפה להציע שרות חינוך רשמי נאות להורים, לתלמידים ומחנכים במגזר החרדי. עבור המדינה מסמן המעמד של מוסד רשמי חרדי את היכולת למלא את חובותיה ותפקידיה הן בהיבט של פיקוח והן בהיבט של מתן שירותי חינוך מיטביים לאותם תלמידים במגזר החרדי, המתחנכים במוסדות המדינה.
עם הקמת מסלול החינוך הממלכתי־חרדי הוקם במשרד החינוך גם המחוז החרדי, שמאגד את הטיפול בכל מוסדות החינוך החרדיים בישראל. השינוי הארגוני שהתרחש במשרד החינוך עם הקמת המחוז החרדי אפשר התגייסות מערכתית לקידום החינוך הממלכתי־חרדי.
נכון לשנה"ל תש"פ לומדים במערכת החינוך הממלכתית כ-2.1% מכלל תלמידי מערכת החינוך החרדית.

תוכן עניינים​

• 1 רקע
  • 1.1 מאפייני הממ"ח
  • 1.2 אופי מוסדות הממ"ח
• 2 ראו גם
• 3 קישורים חיצוניים
• 4 הערות שוליים

רקע​

בשנת 2014 בעת ששי פירון כיהן כשר החינוך בממשלה בראשות הליכוד ויש עתיד וללא המפלגות החרדיות, הוביל פירון מהלך של הקמת זרם ממלכתי חרדי בדומה לזרם החינוך הממלכתי דתי שיפקח על תכנים לימודיים של ילדי המגזר החרדי ויכניס למערכת הלימודים לימודי ליבה, ויהווה אלטרנטיבה למוסדות החרדים הקיימים אשר מתנגדים לפיקוח ממשלתי על תוכן הלימודים, ונמנעים מלימודים נוספים אלו.[1]
מטבע הדברים, לזרם הממ"ח לא היה שום פטרון פוליטי, שכן הפוליטיקאים החרדים התנגדו להקמתו ולמעשה החרימו אותו[2] ואלו המפלגות החילוניות לפחות אלו שהיו בקואליציה, לא תמכו בזרם חרדי[3], ובמיוחד לאחר פרישת יש עתיד מהממשלה. למעשה המפלגות החרדיות מחרימות את מוסדות הממ"ח עד היום[4]. עם זאת, הזרם שרד את הקשיים וההתנגדויות ומוסדות נוספים הצטרפו לו במהלך השנים[5] וקהילות נוספות מעוניינות לפתוח מוסדות בדרכו.[6]

מאפייני הממ"ח​

מוסדות הממ"ח שואפים להטמיע בילדי החינוך לימודי ליבה מלאים, הדבר בא לידי ביטוי במערכת הלימוד ובספרי הלימוד. עם הקמת הממ"ח הייתה שאיפה להכניס ספרי לימוד ייחודיים למוסדות הממ"ח, דבר שעורר קשיים מטבע הדברים בשנים הראשונות.[7]
הדגש המרכזי שניתן במוסדות הממ"ח להבדיל מהמוסדות החרדיים ביניהם החדר ומוסדות בית יעקב של הקהילה החרדית הם לימודי האנגלית, המתמטיקה שלא נלמדים בחלק מהמוסדות החרדיים האחרים.[8]
דגש נוסף שניתן בבתי הספר של הממ"ח הוא על לימודי אזרחות בכלל ועל היחס למדינת ישראל בפרט שהקהילה החרדית מתנגדת לה במידה מסוימת.
להבדיל ממוסדות החינוך החרדיים שנהנים מאוטונומיה חינוכית ועצמאות מלאה בקביעת תוכני הלימוד, מוסדות הממ"ח הינם תחת פיקוח מלא של משרד החינוך, ומשום כך מעוררים התנגדות. לעומת זאת התקצוב המלא ממנו נהנים מוסדות הממ"ח לעומת התקצוב החלקי של מוסדות החינוך החרדיים, מהווה גורם משיכה למוסדות בעלי גרעון תקציבי גדול, ולהורים המתקשים לממן את שכר הלימוד במוסדות החינוך הפרטיים.
מוסדות הממ"ח פועלים תוך הפרדה מגדרית כמו המוסדות החרדיים וישנם מוסדות לבנים ומוסדות לבנות.
בכל שנה הצטרפו למסלול מספר נוסף של מוסדות בהתאם לקריטריונים שנקבעו ולמידת הביקוש וההתאמה:
תשע"ד – 16 בתי ספר, תשע"ה – 30, תשע"ו – 31, תשע"ז - 36, תשע"ח - 43, תשע"ט - 44, תש"פ - 52.
נכון לשנה"ל תש"פ לומדים 6947 תלמידים במסלול הממ"ח הפרוסים בכל רחבי הארץ – ממעלות בצפון ועד ערד בדרום, מתוך כ329,000 תלמידים בכלל מוסדות החינוך החרדי בשנה זו (כ-2.1%)[9].
בשכבת היסודי- 52 בתי ספר.
בשכבת הקדם יסודי- 129 גני ילדים.
בנוסף על כך, יש גם ממ"ח לבי"ס לחולים [מעייני הישועה, בני ברק[10]], חווה חקלאית תורנית [אלעד], מרכז פיס מדעי [קרית ספר].

אופי מוסדות הממ"ח​

מוסד חרדי ציבורי הוא מוסד חינוך שתלמידיו נמנים על הזרם החרדי. הזרם החרדי-ציבורי נותן מענה מכיתות הגן (3-5) דרך בתי ספר יסודיים (כיתות א-ח) וכלה בתיכונים חרדיים. כל מוסד הבוחר להצטרף לזרם זה מקבל על עצמו את מערכת הכללים הממלכתית כפי שנקבעה על ידי המחוז החרדי.

• הצטרפות למסלול - הקמה והצטרפות בית ספר למסלול מותנית בהסכמת הרשות המקומית ומשרד החינוך
• תקצוב - מפתח תקצוב בית הספר-כפי שמקובל במערכת החינוך הממלכתית
• צוות ההוראה - מועסק על ידי משרד החינוך
• תכנית הלימודים - ישנה חובה ללמד את לימודי היסוד לצד לימודי הקודש בהיקף המלא שנקבע על ידי משרד החינוך. כמו כן זכאים בתי ספר אלו להשתתף בתוכניות ייחודיות ומותאמות של משרד החינוך
• זכויות וחובות בית הספר מקבילים למערכת החינוך הממלכתית

בית ספר המצטרף למסלול הממ"ח יקבל תנאים שווים לאלה של בתי הספר הממלכתיים מבחינת הקצאת משאבים:

• בינוי והצטיידות
• הכשרת מורים
• התפתחות מקצועית של מורים
• הצטרפות לאופק חדש
• השלמת פערים פדגוגים ועזרים פדגוגים
• מענקים חד פעמיים
• ליווי וחניכה מקצועית של בית הספר
• הסעות

התפקיד המשתנה של רשות החינוך המקומית
התלמידים החרדיים מהווים כיום כ-30% מכלל התלמידים היהודים במערכת החינוך. הפריסה הארצית של האוכלוסייה החרדית היא 40% בקרוב בריכוזים חרדיים מובהקים (ירושלים, בני ברק, ביתר עילית, מודיעין עילית ואלעד) ו-60% ברשויות מעורבות. ישנם רשויות שבהן אחוז הילדים החרדים מכלל ילדי הישוב מגיע לכדי 50%. מצב זה מחייב את הרשויות המקומיות לתת מענה תכנוני ותקציבי לתלמידים חרדיים בהלימה למדיניות המחוז החרדי.
המחוז החרדי, פועל להגברת הציבוריות בהיבטים פדגוגים ומינהליים בכלל מערכת החינוך החרדית. כחלק מתפיסה זו הוסכם על הקמתו של מסלול הממ"ח.
על הרשות המקומית בשיתוף עם בית הספר והפיקוח מוטל לבחון את מידת התאמתם של בתי הספר להצטרפות למסלול זה או לחילופין להחלטה על הקמת מוסד ממ"ח צומח, ולהיות שותפים להתפתחותם כחלק ממערך החינוך היישובי הכולל.
מאפיינים עדכניים למוסדות הממ"ח

• מערך פיקוח והדרכה משמעותיים ביותר בדגש על מקצועות הליב"ה, קיום מבחני מיצ"ב, ביקורים ממוקדי למידה עם מפקחי המקצועות, התאמות של תוכניות לימודים.
• קידום יעדים נוספים המקודמים ע"י המשרד כגון למידה משמעותית, הכלה מפתח הלב, קיימות ועוד.
• הפעלת תוכניות משלימות ומעשירות כאמירים, מצויינות 2000, חווה חקלאית, שחייה ועוד.
• אחריות משותפת, שיתופי פעולה משמעותיים עם הרשויות המקומיות – ועדות מלוות, פורום מנהלים, תכניות רשותיות, מרכזי מתי"א.
• כלל המורים – עובדי מדינה, הצטרפות להסכם אופק חדש- מענים משמעותיים לצוות ההוראה והתלמידים.
• פיתוח מקצועי ברמת מנהל וצוות הוראה.
• שכר לימוד מופחת להורים.

 

[אדם קדמון]

בדקתי
זה מוכש"ר וממש לאחרונה עבר לבני יוסף האופי וכו' לא השתנה

זה אולי היה מוכש"ר או בני יוסף אבל לא בית יעקב בסגנון. חלקן ממשיכות בסמינר וחלקן באולפנות.
"שירה חדשה" זה בית יעקב עם פתיחות חוצניקית אופינית וכן גם "אשרינו".

 

[מטרת העל!]

זה אולי היה מוכש"ר או בני יוסף אבל לא בית יעקב בסגנון. חלקן ממשיכות בסמינר וחלקן באולפנות.
"שירה חדשה" זה בית יעקב עם פתיחות חוצניקית אופינית וכן גם "אשרינו".

אפשר מאוד להבין על סגנון בית ספר לפי ההמשך שלו.
פשוט לראות לאיפה הבנות הולכות.
ובעיקר לאיפה מקבלים אותן.
סמינר הוא משהו יותר מוגדר בצורת חינוך שלו.
תחשבי איזה סגנון סמינר מתאים לך, ותבחרי בית ספר לפיו

 

[איש עברי]

אי אפשר לשלוח למוסד שמיועד למשפחות פתוחות מודרניות, ולצפות שבסוף הבת תראה כמו בית יעקב קלאסי עם טיפה יותר פתיחות. בדר"כ זה הרבה הרבה יותר פתוח ולפעמים זה אפילו על גבול החרדי.

 

[פייגי פ]

דרוש מידע בית ספר בית יעקב טוב בשכונת מקור ברוך​

 

[ככר השוק]

דרוש מידע בית ספר בית יעקב טוב בשכונת מקור ברוך​

במקור ברוך מסונפים לבית יעקב מרכז.

 

[פייגי פ]

האם יש אפשרות להתקבל לבית ספר אחר הבנתי שהמרכז לא טוב מבחינה רוחנית​

 

[אנוכי]

האם יש אפשרות להתקבל לבית ספר אחר הבנתי שהמרכז לא טוב מבחינה רוחנית​

נראה לי רק לבתי"ס פרטיים.

 

[ככר השוק]

האם יש אפשרות להתקבל לבית ספר אחר הבנתי שהמרכז לא טוב מבחינה רוחנית​

המרכז מצוין מבחינה רוחנית. פשוט לא כולם אוהבים לשלוח לבית יעקב שיש בו גם הרבה בנות מעדות המזרח.
מאד קשה להתקבל לבית יעקב אחר, לפעמים אפשר עם הרבה קשרים ולחצים.
הרבה שולחים למוסדות פרטיים/ על איזוריים

 

[פייגי פ]

המרכז מצוין מבחינה רוחנית. פשוט לא כולם אוהבים לשלוח לבית יעקב שיש בו גם הרבה בנות מעדות המזרח.
מאד קשה להתקבל לבית יעקב אחר, לפעמים אפשר עם הרבה קשרים ולחצים.
הרבה שולחים למוסדות פרטיים/ על איזוריים

מה זה אומר בית ספר פרטי פשוט זה הבת הרשונה שלי ואין לי מושגים
האם אחר כך מתקבלים לסמינרים הגדולים כמו ישן חדש?

 

[ככר השוק]

מה זה אומר בית ספר פרטי פשוט זה הבת הרשונה שלי ואין לי מושגים
האם אחר כך מתקבלים לסמינרים הגדולים כמו ישן חדש?

גם ממרכז מתקבלים לסמינרים הגדולים
מהפרטיים- תלוי.
יש פרטיים חסידיים, יש ליטאיים מודרנים, יש ליטאיים שמרנים. בירושלים יש את כל האופציות.
כמובן שפרטי גם יקר יותר וצריך הסעה

 

[אנוכי]

המרכז מצוין מבחינה רוחנית. פשוט לא כולם אוהבים לשלוח לבית יעקב שיש בו גם הרבה בנות מעדות המזרח.

את מכירה בית יעקב שאין בו הרבה בנות מעדות המזרח?
המרכז בהחלט שונה ברמה הרוחנית מהשאר למרות זאת.
(כמו שהר נוף שונה מרמת שלמה למרות שבשתיהם אחוז הבנות האשכנזיות ועדה"מ דומה. למה? ככה, סגנון אחר של משפחות)

 

[ככר השוק]

את מכירה בית יעקב שאין בו הרבה בנות מעדות המזרח?
המרכז בהחלט שונה ברמה הרוחנית מהשאר למרות זאת.
(כמו שהר נוף שונה מרמת שלמה למרות שבשתיהם אחוז הבנות האשכנזיות ועדה"מ דומה. למה? ככה, סגנון אחר של משפחות)

יש לי תשובה על זה אבל היא לא נחוצה פה. מי שרוצה יכול לבדוק בעצמו.
יש בנות מצוינות שמגיעות לשם ממקור ברוך, מהשכונות שמעבר לאגריפס (כנסת, ברוידעס, בתי ראנד) והמשפחות התורניות של שערי חסד גם מסונפות למרכז.

 

[אנוכי]

יש לי תשובה על זה אבל היא לא נחוצה פה. מי שרוצה יכול לבדוק בעצמו.
יש בנות מצוינות שמגיעות לשם ממקור ברוך, מהשכונות שמעבר לאגריפס (כנסת, ברוידעס, בתי ראנד) והמשפחות התורניות של שערי חסד גם מסונפות למרכז.

כי אין בי"ס בית יעקב אחר באזור
והאר"י הוא לא פיתרון בשבילן.

 

[אוריגמי]

אפשר לברר על בית יעקב אשרינו
זה נמצא ברח' רש"י ליד לשכת הגיוס,
ושולחים לשם הרבה משפחות שמעדיפות לא לשלוח למרכז.