ביקורת ספרות ביקורת עיתוני חג הפסח תש"פ – קורונה

[מימד נוסף]

אבל אם אין תוצאות שאפשר להשיג במשרד השיכון???

אגב, משרד הבריאות אולי לא משרת רק את צרכיו האישיים של כבודו, אבל זו צומת דרכים משמעותית מאוד (אפשר להוסיף: לצערנו...), שדרכה הוא מסייע להמון מאנ"ש! במקרים רבים הרב ליצמן ואנשי העשיה המצויינים שבמשרדו כמו הרב יוסטמן והרב בבצ'יק הם אנשי חסד בכל פרמטר, ואלפים מאנשי המגזר החרדי נעזרים בהם.

אמנם איני נביא, אבל מן הסתם בהודעתו הבאה ר' שמחה שי' יתקיף אותי: חרדי בן חרדי הנני, ביתי המהוללה מתחתנת מחרתיים ולשכנה אני צריך!

כאן, יש לומר: בשנים הקרובות אין מה לעשות במשרד השיכון. נקודה. פסיק, סוף פסוק: גרשיים"

על פי דבריו, אם כן, יוצא שעדיף לנו שר' יענקל וחבורתו ישכנו להם בשיכון כדי שנוכל לרבוץ על הכורסא (עם עיתוני חג, כמובן...) ולומר: "כמה שמח הנני על עשרים השניות בהן הטרחתי את ידי הענוגה לשלשל את הפתק שסימנו ג' בקלפי! חבורת ליצמן בשיכון שוכנת"!
אין כל עניין בכך, שכן יצא בעצם שסך הכל מימנו רכב ולשכה לר' יענק'ל יחד עם משכורת מכובדת לכמה גוטע יידן. משרד השיכון הוא כרגע ללא תוחלת!

ובכל אופן, כיוון שאני שת ליבי לעובדא שהדישה בנושא מתארכת משהתכוון המשורר [אממ, סליחה, הסופר], נוכל לפתוח דיון באשכול מסודר שאינו עוסק בביקורת עיתונים. מוסכם?

 

[shira bira]

ולגבי מוסף הסיפורים של עיתון בקהילה:
תענוג לקרוא כבר במשך מספר לא מועט של שנים את סיפוריו של צבי יעקובזון.
תמיד אנושי, תמיד נוגע ללב ונטול פומפוזיות וקישוטי סרק.

 

[עיתונאית]

זו היתה כתבה ולא תחקיר לחשיפה.
ייתכן וארגונים אחרים לא שיתפו פעולה ולמיטב זכרוני ראיינו כמה וכמה אנשי מקצוע.
מקיפה מבחינתי בהקשר הזה זה שהיא נגעה ברגישות גם בצדדים פחות פוטוגניים של התופעה ולא התחמקה כמו שהיה עושה כל מגזין נשים אחר.

אנשי מקצוע שכולן \ם מאותו ארגון. כן, זו היתה כתבה ממומנת כחלק מסדרת כתבות שלהם. אבל היא היתה מענינת וסופסוף משהוא מדבר על הנושא. ואולי כדאי לכתוב תחקיר עומק ניטרלי על כל המכלול -זה יהיה מרתק במיוחד.

 

[shira bira]

כן, זו היתה כתבה ממומנת כחלק מסדרת כתבות שלהם

וזאת מנין?

 

[אי פה אי שם]

פרוייקט חג - 'המחנך שלי'.

פרוייקט נחמד, שבו כל אחד מכתבי 'משפחה' מספר על המחנך שלו, שהוא למד ממנו משהו.
הפרוייקט תופס כמעט 17 כפולות עמודים, ולמעשה הוא לוז השדרה של המגזין. הפרוייקט נשמע קצת מאולץ ודביק, ולא הכי מעניין. מה שלמדתי ממנו הוא על האחוז הגדול של חסידי גור במערכת... הכתבה שאהבתי היתה של הניה שוורץ, עורכת 'בתוך' לשעבר, שמספרת על מחנכת ששינתה את דרכה בעקבות שיחה עם בת בכיתה.

בלי לפגוע ח"ו באף אחד, אך לא נמאס גם לכם לפעמים מהכתבות/ראיונות/טורים שנערכים בעיתונים השונים
בין כתב אחד למשנהו, בין כתב לאביו, סבו, או אפילו בינו לעצמו..
אימתי הפכו הכתבים לסלבים בפני עצמם? ועוד ככתבת ענק, במחילה.

*כותב הדברים הוא ניק פשוט בפרוג.

 

[shira bira]

אנשי מקצוע שכולן \ם מאותו ארגון. כן, זו היתה כתבה ממומנת כחלק מסדרת כתבות שלהם. אבל היא היתה מענינת וסופסוף משהוא מדבר על הנושא. ואולי כדאי לכתוב תחקיר עומק ניטרלי על כל המכלול -זה יהיה מרתק במיוחד.

מביאה את תגובתה של @dvory (אין לה הרשאת כתיבה בפורום זה) :
בתגובה לכל אלה שטענו שהכתבה שלי 'בית מיוחד בישראל' היא כתבת יח"ץ:
צר לי לאכזב. הכתבה 'בית מיוחד בישראל' היא כתבת תוכן, ולא כתבה שיווקית. במסגרת הכתבה רואיינו ארבע נשים מיוחדות. (אחד מהשלבים המאתגרים בעבודה על הכתבה...) אף אחת מהן לא עובדת ב'עלי שיח'. רואיינו בנות משפחה. כנ"ל. בעקבות ריאיון של שתיים מהנשים המיוחדות, הגעתי לרכזות שלהן. נשים מדהימות. הן דיברו על האתגר, על הקשר. לא זוכרת שום משפט יח"ץ על 'עלי שיח', אבל אולי המקלדת כתבה לי כמה משפטים, בלי ששמתי לב. זה עלול לקרות כשעובדים על כתבה כמעט מאה שעות.
גם לחוה לנגר הגעתי בעקבות המרואיינות. זאת הייתה הזדמנות להעניק תמונה פנורמית למציאות הזו. המרואיינת הזכירה שיח עם חוה. שמעתי על השיח מהזווית של חוה. הבאתי גם אותו בכתבה.
הייתה כאן שרשרת של ראיונות, בסגנון 'זום', אם אתם מכירים את הספר.
לא ראיתי סיבה לראיין ארגונים נוספים (וממילא, אם הייתי עושה זאת, הייתי נחשדת גם ביח"ץ שלהם). כל מרואיין אמור לתרום לכתבה את מה שלא נתרם לה עד כה. לעתים קרובות, בראיונות של אנשי מקצוע העוסקים בתחומים זהים, נוצרת בעיה של כפילות ומלל מיותר. ניסיתי להימנע מהבעיה הזאת.
יבורכו כל הארגונים התומכים בבתים מיוחדים. יבורך 'עלי שיח' שהציע לי מידע מקצועי כבר לפני שנים, כשכתבתי את 'נפש גדולה' ב'פנינים', והיה אדיב דיו להציע אותו שוב. בואו נירגע מהציד. מותר לנו לומר מילים טובות סתם ככה, כי אנשים טובים וראויים להן. לא כל מילה טובה מתוגמלת בכסף.
אה, ולמי שכתב על סדרת כתבות בנושא, לעניות דעתי, הקפנו את הנושא בששת אלפים מילים. אבל אדרבא, פתוחה לשמוע איך אפשר היה להרחיב עוד במסגרת העיתון והוועדה הרוחנית.

 

[עיתונאית]

וזאת מנין?

חוה לנגר עובדת כיועצת בעלי שיח.
אני לא יודעת אם דבורי אכן קשורה ליח"צ או לא.
עלי שיח מפרסמים הרבה במשפחה בכתבות מהסוג הנ"ל בעיסקת חבילה.
בקיצור, זה הענין כפי שדבורי אמרה הכסף לא הנושא. אבל יש הגבלה של וועדה וכו',
למשל בשיח סוד לא מוכנים לתת אחריות על זוגות כאלו, רק עלי שיח. למה למשל לא הגיע הצד הזה של המשוואה??

 

[shira bira]

חושבת שאגלה לך את כל הקלפים?
זה ממומן, בוודאות. (כמו כל שאר הכתבות על עלי שיח בעבר ובעתיד - עיסקת חבילה)

אז הנה קבלת תגובה סדורה מהכותבת עצמה בתגובה שמעלייך.
והייתי מציעה לך לבדוק עובדתית לפני שאת יוצאת בהצהרות מסוג שכזה.

 

[java]

חושבת שאגלה לך את כל הקלפים?
זה ממומן, בוודאות. (כמו כל שאר הכתבות על עלי שיח בעבר ובעתיד - עיסקת חבילה)

שאלתי כרגע את העורכת עצמה.
זה היה רעיון שקפץ לה לראש באופן פתאומי,
היא הרימה טלפונים והריצה את הרעיון.
הם נבחרו כי היו הראשונים שיצרו את זה והם המובילים בתחום.
לדבריה: "זה כמו לכתוב על איכות המים ולא לראיין מישהו מהמוביל הארצי"
היא טענה שהיא מוכנה להבדק בנושא במכונת אמת
ואם כבר הזכרנו, @dvory , הכתבה היתה אלופה!
מיוחדת ונוגעת ללב.
לא היתה כתבת שיכלה להביא לתוצאה כל כך מדהימה.
ומחילה מכל הכותבות

 

[אי פה אי שם]

אה, ולמי שכתב על סדרת כתבות בנושא, לעניות דעתי, הקפנו את הנושא בששת אלפים מילים.

לא יודע אם שש מאות אלף יספיק.

זה היה רעיון שקפץ לה לראש באופן פתאומי,
היא הרימה טלפונים והריצה את הרעיון.
הם נבחרו כי היו הראשונים שיצרו את זה והם המובילים בתחום.

ועדיין כשכותבים על נושא רגיש מאין כמותו היה כדאי לקבל תמונה ברורה ולא רק מארגון אחד חשוב ככל שיהיה..
רק מי שקצת בתחום יוכל להבין את הלך הדברים.

כל הנאמר לעיל לא סותר את העובדה הברורה שהכתבה הייתה עדיין יפה ומעניינת.

 

[java]

ועדיין כשכותבים על נושא רגיש מאין כמותו היה כדאי לקבל תמונה ברורה ולא רק מארגון אחד חשוב ככל שיהיה..

אם, לדוגמא,
היתה אישה שאופה 200 עוגות בשבוע,
ו20 נשים שאופות עוגה לשבת,
הייתי מסתפקת בלהתייעץ במנוסה בלבד.
וסליחה על ההשוואה לעוגות...

 

[עיתונאית]

אגב, מי הן ארבעת הנשים שלא עובדות בעלי שיח?

אם, לדוגמא,
היתה אישה שאופה 200 עוגות בשבוע,
ו20 נשים שאופות עוגה לשבת,
הייתי מסתפקת בלהתייעץ במנוסה בלבד.
וסליחה על ההשוואה לעוגגות...

עדיין ההערה שלה במקומה עומדת.
הבהרה - אף אחת לא חולקת על כך שדבורי כתבה והגישה בצורה הכי טובה שיכולה להיות. היא היתה האדם הנכון למשימה הזו. אבל מותר לומר שהיה חסר מעוד כיוונים. ומותר להעלות סימני שאלה.

ומותר גם לחשוב.

 

[shira bira]

אבל מותר לומר שהיה חסר מעוד כיוונים. ומותר להעלות סימני שאלה.

בטח שמותר.
מה שאסור זה לצאת בקביעה שזה ממומן כל עוד אין הוכחות חותכות.

 

[עיתונאית]

בואי נניח להוכחות חותכות.
הכתבה הציגה גורמים מעלי שיח וסביבתה הקרובה. היה מקום לעוד כיוונים שלא הגיעו.
למה??

 

[shira bira]

בואי נניח להוכחות חותכות.
הכתבה הציגה גורמים מעלי שיח וסביבתה הקרובה. היה מקום לעוד כיוונים שלא הגיעו.
למה??

את שואלת שאלות על כיווני התחקיר? תפני לכתבת. היא תשמח לענות לך.
אבל לא בנימה של ביקורת חקירתית והאשמה אלא בנימה מקצועית ומתעניינת.

 

[java]

בואי נניח להוכחות חותכות.
הכתבה הציגה גורמים מעלי שיח וסביבתה הקרובה. היה מקום לעוד כיוונים שלא הגיעו.
למה??

העורכת והכתבת מודיעות בצורה כנה וגלויה שזה לא ממומן,
ההודעות הממשיכות שלך הופכות ללא-הוגנות בעליל.
אני מפסיקה בזאת לשתף פעולה עם הפינג פונג הלא מחמיא הזה.

 

[אורית חזן]

אני חושבת שכל הסתכלות שלנו הפכה לחשדנית.
כל כתבה אנחנו בוחנות בשבע עינים אם היא ממומנת או לא?
בזמן האחרון קל נורא ללחוץ על ההדק, ולהכריז בקולי קולות שהכתבה לשם שיווק בלבד.

אז מי שנהנה לתת ביקורת שהעיתונות עושה את זה לשם שיווק. לפחות שיספר את זה לקירות בבית שלו, - כי זה סתם לשון הרע! (כל עוד לא הוכח אחרת).

(עוד עיצה קטנה- אפשר לנסות לפתוח עיתון מתחרה. מחכים לכל חומר קריאה)

 

[efrat1]

בלי לפגוע ח"ו באף אחד, אך לא נמאס גם לכם לפעמים מהכתבות/ראיונות/טורים שנערכים בעיתונים השונים
בין כתב אחד למשנהו, בין כתב לאביו, סבו, או אפילו בינו לעצמו..
אימתי הפכו הכתבים לסלבים בפני עצמם? ועוד ככתבת ענק, במחילה.

*כותב הדברים הוא ניק פשוט בפרוג.

עמדתי לפתוח על הנושא הזה אשכול נפרד.
ממתי העיתונאים הפכו לסלבים?
כל מוסף היום מתפאר ב"פרויקט" שבו הוא מראיין את הכותבים.
סופרות עיתון נשים * מספרות על 4 החטיפים האהובים עליהם
סופרי עיתון * מספרים על המחנך האהוב עליהם
בעל טור * כותב כל שבוע על החכמות החדשות של בנו, ועל מה שהשכן הגוי שלו עשה
לפעמים נראה שבעבר עיתונאי היה צריך לראיין מישהו כדי להביא חומר לכתבה. היום נגמר עידן התחקירים והראיונות, כל סופר יכול לספר על עצמו, ודי.

 

[@Simcha]

לפעמים נראה שבעבר עיתונאי היה צריך לראיין מישהו כדי להביא חומר לכתבה. היום נגמר עידן התחקירים והראיונות, כל סופר יכול לספר על עצמו, ודי.

יש מקום לחלק בין עיתונאי וכתבה לבין הוגה אשר מפרסם טור אישי.
כתבה צריכה לעסוק באישים ונושאים מרתקים ואקטואלים. טור אישי לעומת זאת צריך להביא הוואי מקומי או דעה אישית של הכותב וכל שנדרש ממנו זו היכולת להנעים את הדברים באופן משובב וחביב אשר יהיו קוראים רבים ככל האפשר שיהנו מקריאתם.

 

[efrat1]

יש מקום לחלק בין עיתונאי וכתבה לבין הוגה אשר מפרסם טור אישי.
כתבה צריכה לעסוק באישים ונושאים מרתקים ואקטואלים. טור אישי לעומת זאת צריך להביא הוואי מקומי או דעה אישית של הכותב וכל שנדרש ממנו זו היכולת להנעים את הדברים באופן משובב וחביב אשר יהיו קוראים רבים ככל האפשר שיהנו מקריאתם.

מסכימה.