ביקורת ספרות ביקורת עיתונים - חג הפסח תשע"ט...

[יענקי R]

אז ככה: נכון שרק היום 'משפחה' שווק, וחוץ מלהציץ מלמעלה לא הספקתי, אפתח את הביקורת דווקא עם מחמאה. את כל השאר - אשאיר לכם, כנהוג כאן בכל חצי שנה.
המחמאה המדוברת היא: השנה לא הוסיפו ל'משפחה' את העיתון הענק שמדלג על כרפ"ס בסערה את יח"ץ.
אתם מבינים במה מדובר, ההוא מהשנים האחרונות, שמכונה משום מה "עיתון החדשות" שצריכים "לדרוש אותו מהמוכר"... (רמז: הראל). כנראה הביקורת כאן מזיזה משהו.
א קיצער, התחלה טובה. נראה מה יהיה הלאה.
חג שמח לכולם!

 

[שב נא הסופר]

תהא שנת עיתונים טובים

 

[זלמן כהנא]

אז ככה: נכון שרק היום 'משפחה' שווק, וחוץ מלהציץ מלמעלה לא הספקתי, אפתח את הביקורת דווקא עם מחמאה. את כל השאר - אשאיר לכם, כנהוג כאן בכל חצי שנה.
המחמאה המדוברת היא: השנה לא הוסיפו ל'משפחה' את העיתון הענק שמדלג על כרפ"ס בסערה את יח"ץ.
אתם מבינים במה מדובר, ההוא מהשנים האחרונות, שמכונה משום מה "עיתון החדשות" שצריכים "לדרוש אותו מהמוכר"... (רמז: הראל). כנראה הביקורת כאן מזיזה משהו.
א קיצער, התחלה טובה. נראה מה יהיה הלאה.
חג שמח לכולם!

זהו, שרק הצצת מלמעלה.
גם השנה נוסף מגזין היח"ץ (לפחות כתבות מגובשות ולא מפוזרות בין מוספי החג עצמם העמוסים גם ככה לעייפה בכתבות קנויות וממומנות).
הפעם מגזין היח"ץ הודפס בפורמט מגזיני וצורף "בעל כורחו" לכל רוכש-מנוי.

כנראה לא רבים רצו להצמיד את המוכרים לקיר בחגים הקודמים...

 

[אבימי]

כמות הפרסומות מופרכת.
מכריז מרד צרכנים - אחרי עשרות פרסומות, הפסקתי לקרוא. לא אכפת לי כמה זה מעניין, שום דבר לא מצדיק כמות ספאמים כזאת.

 

[רחשי הלב]

אודה על האמת. אינני מקוראי משפחה / בקהילה וכאלו, מטעמים עקרוניים.
אבל גם אם הייתה לי מחשבה לקרוא אחד כזה, חזרתי בי מהר מאוד למקרא הכותרות שבשער המגזין. כל בנש"ק נהיה 'נסיך', כל משפחה חשובה היא 'משפחת המלוכה', כל ריאיון הוא 'נדיר' (עד שמתברר שלא היה ריאיון כזה אלא תמלול של שיחת מוסר שנמסרה במקום פלוני) וכן על זה הדרך.
הכל מוקצן ומרוח בצורה טיפשית.

 

[מרים יעל]

כמות הפרסומות מופרכת.

בהחלט. מספר העמודים שצריך לדפדף לפני שמגיעים לדבר העורך- פשוט הזוי.
אני כעת מבינה למה בקהילה מוציאים שני מגזינים.
ואגב, מזמן כבר הפסקתי לשרוק בהתפעלות למראה עובי מגזין החג. כל צונאמי המילים, ההגזמות, המלודרמה הרגשנית והלא-אמינה בעליל, התיאורים המלאכותיים (שאגב, אף עיתון- אפילו לא יתד 'פך ההשקפה הטהורה', חומק מכל הזבל הקשקשני הזה) הם רק תסמין.

הכותרות שבשער המגזין.

בסופו של דבר אני לא מאמינה לשום תקציר כתבה מפוצץ עד שאני מגיעה למילה האחרונה שלה, אם הגעתי אליה.

 

[אבימי]

אז מה, רבותי.
איך ממשיכה הפארסה הזאת?
איך אנחנו כציבור ממשיכים לצרוך פרסומות וכתבות מטופשות להדהים?
איך למען השם, לא קמה אלטרנטיבה למפלצות החג התפלות הללו?

 

[שני זאת אני :)]

אנחנו השנה, בניגוד לתמיד, לא קנינו שום שום עיתון, וכל פעם שזה חסר למישהו, מספיק להזכיר לו את כל הפעמים האחרונות של דפדוף מאכזב ממש, ושל 'שוב אין מה לקרא בעיתון', מה גם שכמות הפרסומות לא מאפשרת לקרא בשבת וחג, אם פעם היה אפשר לדלג, היום זה לדלג על רוב העיתון.
קנינו כמה ספרים, מהטובים, וזה התעסוקה.
אה, וגם פאזל 3,000 חלק

 

[מרים יעל]

איך למען השם, לא קמה אלטרנטיבה למפלצות החג התפלות הללו?

מרוב אלטרנטיבות לא רואים את היער. הציבור החרדי לא גדול ובשביל להחזיק עיתון לא מספיק עלויות רכישה ומנויים, אני לא רואה סיבה אחרת ללמה אף אחד עוד לא פרץ את השוק, ולמה כל האלטרנטיבות הן בעצם שכפולים מדויקים של המקור.

 

[יענקי R]

לכו תדעו, אולי מה@פעקאל'ה של נתן תצמח הישועה...

 

[דיו וקסת]

מוסף סיפורים / יתד נאמן - ביקורת

הקונספט: ציון 6
שם המוסף הוא 'הבורחים' - שלושה עשר סיפורי בריחה.
הוא מורכב מ-11 סיפורים, שיר מאת ר. חדשאי, וטור סאטירי משובח ביותר של לאה מייזל. כמו כן נעשה ניסיון ייחודי וראשוני ליצור 'חדר בריחה' כתוב. אחת עשרה חידות - חידה על כל סיפור - שמובילות לפתרון חידה גדולה.
לטעמי, הקונספט נכשל. רוב הסיפורים קשורים לנושא המסגרת בקשר קלוש ביותר, וה'חדר בריחה' מתוחכם מדי וקשה מאד לפתרון.
ת'אמת, קצת נמאס לי ממוספי סיפורים מתוחכמים שמחפשים בכל פעם את הרעיון החדשני הבא. אני מתחיל להתגעגע ל'סיפורי חול ומועד' הישן והפשוט.

העיצוב: ציון 8
הגרפיקה מושקעת וטובה מאד, אין מה לומר. במיוחד ההדמיה של חדר הבריחה, ועיצוב המוסף כולו על פי הקונספט הזה.
מה בכל זאת? עמוד השער קצת בנאלי, והקריאוּת לא מושלמת.
(מעצבים יקרים, אני פונה אליכם בזאת ומבקש: את הפונטים שקניתם בהתלהבות השמורה לגרפיקאים - תשמרו לעיצוב עמוד השער והכותרות. את החומר שלנו אנחנו רוצים לקרוא רק בפרנקריהל. תודה.)

התוכן: ציון 10
עזבו את כל המִסביב. מה שחשוב זה הסיפורים עצמם. ובחלק הזה מגיע ליתד שאפו ענק. סיפורים מצוינים אחד-אחד-אחד. טובי הכותבים והכותבות יצרו מופע מרהיב של סיפורת משובחת ואיכותית. תענוג אמיתי.

אל תפספסו:
את הסיפורים של מוישה גוטמן, מיה קינן, פנינה פקשר וחיים גרינבוים. (ויש עוד הרבה טובים)

 

[מוישה]

מוסף סיפורים / יתד נאמן - ביקורת

הקונספט: ציון 6
שם המוסף הוא 'הבורחים' - שלושה עשר סיפורי בריחה.
הוא מורכב מ-11 סיפורים, שיר מאת ר. חדשאי, וטור סאטירי משובח ביותר של לאה מייזל. כמו כן נעשה ניסיון ייחודי וראשוני ליצור 'חדר בריחה' כתוב. אחת עשרה חידות - חידה על כל סיפור - שמובילות לפתרון חידה גדולה.
לטעמי, הקונספט נכשל. רוב הסיפורים קשורים לנושא המסגרת בקשר קלוש ביותר, וה'חדר בריחה' מתוחכם מדי וקשה מאד לפתרון.
ת'אמת, קצת נמאס לי ממוספי סיפורים מתוחכמים שמחפשים בכל פעם את הרעיון החדשני הבא. אני מתחיל להתגעגע ל'סיפורי חול ומועד' הישן והפשוט.

העיצוב: ציון 8
הגרפיקה מושקעת וטובה מאד, אין מה לומר. במיוחד ההדמיה של חדר הבריחה, ועיצוב המוסף כולו על פי הקונספט הזה.
מה בכל זאת? עמוד השער קצת בנאלי, והקריאוּת לא מושלמת.
(מעצבים יקרים, אני פונה אליכם בזאת ומבקש: את הפונטים שקניתם בהתלהבות השמורה לגרפיקאים - תשמרו לעיצוב עמוד השער והכותרות. את החומר שלנו אנחנו רוצים לקרוא רק בפרנקריהל. תודה.)

התוכן: ציון 10
עזבו את כל המִסביב. מה שחשוב זה הסיפורים עצמם. ובחלק הזה מגיע ליתד שאפו ענק. סיפורים מצוינים אחד-אחד-אחד. טובי הכותבים והכותבות יצרו מופע מרהיב של סיפורת משובחת ואיכותית. תענוג אמיתי.

אל תפספסו:
את הסיפורים של מוישה גוטמן, מיה קינן, פנינה פקשר וחיים גרינבוים. (ויש עוד הרבה טובים)

בתחילה כעסתי מאוד על הקונספט הזה, יאללה די כבר להמציא כל חג גימיק טפשי חדש. אחר כך נרגעתי, הסיפורים עומדים בזכות עצמם, אפשר לקרוא אותם בלי להידרש בכלל לחידה, ואף אחד לא מפריע למי שרוצה רק את הסיפורים.
חלק גדול מהסיפורים צועד עם הזרם; סיפורי נשירה ויציאה מהמסגרת כמקובל היום לרוב. ואגב, מומלץ גם לקרוא את סיפורו של ברייטקופף במוסף של משפחה שחוזר כל פעם על אותו גרעין, אך מלמד שתמיד יש מה לחדש...

 

[דיו וקסת]

מוסף סיפורים / משפחה - ביקורת

הקונספט: ציון 10
המוסף נקרא 'שם הסיפור'. הוא עוסק בשמות, אפרופו 'שלא שינו את שמם'. המוסף כולו סובב סביב נושא השמות. כל אחד משמונת הסיפורים נקרא בשם של אדם כלשהו ונושאי הסיפורים הם השמות. המוסף כולל גם שיר מאת מירי זוננפלד, ציור-חידה מאת מנחם ישר ואבימי וכן קומיקס למבוגרים פרי יצירתן המשותפת של מירי זוננפלד ומרים יעל.
נושא המסגרת שנבחר הוא נושא טוב, והם הצליחו להתמקד סביבו בצורה מושלמת.

העיצוב: ציון 10
עמוד שער מקורי, עימוד נקי ויפה, צבעים נעימים, נוח לקרוא, מצוין. אייקון קטן של פרצוף בתחילתו של כל סיפור משלים את העיצוב. דוגמא ומופת למעצבים - כך צריך להיראות מוסף נעים לעין.

התוכן: ציון 7
רוב הסיפורים, ובלי להעליב, בינוניים למדי.
מגיע שאפו על הרעיון פורץ הדרך של קומיקס למבוגרים, אך למרות שהביצוע טוב מאד, הסיפור עצמו די רזה וחיוור. מה אפשר כבר לספר בתשעה עמודי קומיקס?
בטור הפתיחה הבטיחה העורכת כי 'בין הסיפורים שזור תרגיל ספרותי קטן... מקווים שהוא יגרום לכם להפתעה מרעננת'. בתחילה חשבתי כי מדובר בעוד סופרלטיב חסר כיסוי. במיוחד כשקראתי עוד סיפור ועוד אחד וכולם די אכזבו.
אך לבסוף ההפתעה הגיעה, ועוד איך... לא אגלה לכם אותה, רק אציין שהיא נמצאת בסיפור של דבורי רנד ששמו (של הסיפור) הוא 'בתיה קוליץ'.

אל תפספסו:
ברל'ה (ישראל פלר), שבע לוי (בתיה קוליץ), בתיה קוליץ (דבורי רנד).

ו-היי, מוסף שלם של משפחה בלי שום פרסומת גלויה או מוסווית, בלי כתבות יח"ץ, ובלי כתבות מוזמנות וממומנות

 

[יאן]

רק אציין שהיא נמצאת בסיפור של דבורי רנד ששמו (של הסיפור) הוא 'בתיה קוליץ'.

ואני חשבתי שזה טעות

 

[shira bira]

ואני חשבתי שזה טעות

ורק לי דמותה של בתיה ממש מזכירה את רותי קפלר?

 

[ח.נוי]

מוסף סיפורים / יתד נאמן - ביקורת

לגרפיקאים - תשמרו לעיצוב עמוד השער והכותרות. את החומר שלנו אנחנו רוצים לקרוא רק בפרנקריהל. תודה.)

כמה שזה נכון!!! מדהים איך סיפור שלם הפריע לי הצורה של הש'!!!

 

[Natan Galant]

יצא לי לעיין רק בבקהילה. קראתי את המוסף של ריבלין התותח, נקעה נפשי.
יעקב, בבקשה, רחמנות. די כבר.
קוראים אותך בגלל כשרון הכתיבה המופלא וההגשה העילאית, אבל...
רחמנות.
כמה אפשר לקרוא על ליצמן, דרעי, גפני, ביבי? הם לא גדולי הדור, והם לא שווים את זה. די. קראנו עליהם איזה 900 מוספי חג שלך, וקראנו עליהם 90000 פעם בעיתונות החרדית היומית, ושמענו אותם 9000000 פעם בראיונות רדיופוניים אצל אבי מימרן ומוטי לביא, עד לזרא.
פשוט. נמאס. לנו.

ולגבי ביקורת על כל עיתונות החג. הנה הביקורת משנה שעברה, רלוונטית גם לחג הזה.
https://www.prog.co.il/threads/ביקורת-עיתוני-החג-כל-עיתון-מכל-מגזר-עדה-או-מוצא.354174/#post-5447422

 

[Natan Galant]

אז מה, רבותי.
איך ממשיכה הפארסה הזאת?
איך אנחנו כציבור ממשיכים לצרוך פרסומות וכתבות מטופשות להדהים?
איך למען השם, לא קמה אלטרנטיבה למפלצות החג התפלות הללו?

קמה.

 

[מרים יעל]

פשוט. נמאס. לנו.

אני אישית לא קוראת ולא כל כך מעניין אותי הכמות הזאת של החפרנות, אפילו מהטור האחד של הפרשנות הפוליטית השבועית שלו מתחילה לי תחושת עקצוץ קשה, אבל יש אנשים שזה בדיוק בשבילם (אומרת מהיכרות אישית ) ואם לא היה את המוסף הזה לא היו קונים בקהילה בכלל... מה שנקרא, על טעם וריח וכו'.

 

[הפקות כתיבה]

ר' @עבדקן הביקורת קולעת