בינתיים

[חגי פאהן]

איך מנקדים 'בינתיים'?
ואם אפשר להסביר למה.

 

[חגי פאהן]

בינתיים חיפשתי קצת בעצמי, וזה מה שמצאתי מיצחק אבינרי:

בינתיים — נון בקמץ או בשוא? מעל גלי הָאֶתֶר שומעים לרוב בשוא, אעפ״י שהנכון הוא נון בקמץ, כפי שהיינו רגילים לומר זה שנים. ואולי גם תסייע בידינו הצורה ״בינות״ כבכתוב: ״ה' יִהְיֶה שֹׁמֵעַ בֵּינוֹתֵינוּ״ (שופטים יא י), שבה יש תנועה ארוכה אחרי הנון.

וזה מרוביק רוזנטל (גם אני לא מכיר אותם):

הצורה המקובלת שמקורה בלשון חז"ל היא בשווא: בינְתיים. במהלך הדורות נמצא גם הניקוד בינָתיים, והוא אינו פסול.

 

[*טובית*]

מוזר. לא חשבתי מעולם על צורה אחרת חוץ משווא.
מה עם מילון אבן שושן, בדקת?

 

[חגי פאהן]

מוזר. לא חשבתי מעולם על צורה אחרת חוץ משווא.
מה עם מילון אבן שושן, בדקת?

בשוא.
באקדמיה מביאים את שתי הצורות.

 

[*טובית*]

בשוא.
באקדמיה מביאים את שתי הצורות.

אז הייתי הולכת על שווא.
בכל אופן, כך מדובר יותר.

 

[אפכא מסתברא]

בנעורי המוקדמים ניקדו 'בינתיים' בקמץ בנו"ן. אח"כ תיקנו אותנו לשווא בנו"ן. מסתבר ששום צורה מביניהם אינה מוכרחת אלא אפשרית בלבד... לשיקול איך לנקד כיום אולי כדאי להביא בחשבון שאבינרי הלך לעולמו בשנת תשל"ז, ומאז שינו פה הרבה דברים, ואולי כיום רווחת יותר הצורה בשווא, ואם תנקד בקמץ יחשבו הצעירים שאתה טועה (והזקנים הרי מתמעטים והולכים בדרך כל הארץ), אז למה לך? (וכי תכתוב בכל מקום שאתה מנקד כך כי שתי הצורות אפשריות?)