לפני כן אני מבקשת אם ניתן להשאיר את הדיון בנושא עצמו על מסר גלוי וסמוי בספרות. ולא למסר הספציפי העולה מהסיפור שיופיע להלן.
אתמול נמחק כאן אשכול אודות הסיפור של גוטמן, היו שצידדו בעד היו שצידדו נגד, בכל מקרה בביקורת נאמר שהמשפט שחזר על עצמו לאורך הסיפור הוא: "כל באיה לא ישובון". והדיון היה על עצם המשפט אם הוא נכון או לא.
אח"כ קראתי את הסיפור ונדהמתי, המשפט יוצא שוב ושוב מפיו של אדם בדיכאון עמוק לאחר ניסיון התאבדות - יאוש מוחלט מהחיים, ובבד בבד הוא נוקט בצעדים לפני המוות של אדם שבהחלט מודע לצד הנכון של המפה. מה שמשנה את משמעות המשפט לחלוטין מהמסר הסטנדרטי.
כמוכן, חבורת הליצים שלו משהגיעו לפתח קברו ושמעו את סיפור יומו האחרון כפי התיאור של גוטמן עצמו, השילו מעצמם כל בדל חיוך וצחוק - זאת אומרת גם הם, עדיין, למרות ההתמכרות הקשה - עדיין די צלולים בשביל לדעת מהי תכלית החיים.
אז מה המסר?
"כל באיה לא ישובון" ה"י אין סיכוי גם על סף המוות?
או מסר חזק הפוך, למרות היאוש, הדרך הנכונה ברורה?
ובצורה אחרת,
מה חזק יותר, המסר הרשמי או המסר הסמוי אל אף שיהיו כאלו שלא יבחינו בו?
אתמול נמחק כאן אשכול אודות הסיפור של גוטמן, היו שצידדו בעד היו שצידדו נגד, בכל מקרה בביקורת נאמר שהמשפט שחזר על עצמו לאורך הסיפור הוא: "כל באיה לא ישובון". והדיון היה על עצם המשפט אם הוא נכון או לא.
אח"כ קראתי את הסיפור ונדהמתי, המשפט יוצא שוב ושוב מפיו של אדם בדיכאון עמוק לאחר ניסיון התאבדות - יאוש מוחלט מהחיים, ובבד בבד הוא נוקט בצעדים לפני המוות של אדם שבהחלט מודע לצד הנכון של המפה. מה שמשנה את משמעות המשפט לחלוטין מהמסר הסטנדרטי.
כמוכן, חבורת הליצים שלו משהגיעו לפתח קברו ושמעו את סיפור יומו האחרון כפי התיאור של גוטמן עצמו, השילו מעצמם כל בדל חיוך וצחוק - זאת אומרת גם הם, עדיין, למרות ההתמכרות הקשה - עדיין די צלולים בשביל לדעת מהי תכלית החיים.
אז מה המסר?
"כל באיה לא ישובון" ה"י אין סיכוי גם על סף המוות?
או מסר חזק הפוך, למרות היאוש, הדרך הנכונה ברורה?
ובצורה אחרת,
מה חזק יותר, המסר הרשמי או המסר הסמוי אל אף שיהיו כאלו שלא יבחינו בו?