היקף ההגנה על סימן המסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעל הסימן יוכל לחדש אותו (בתשלום אגרה) לאחר 10 שנים, ולאחר מכן יצטרך לחדש את הרישום רק כל 14 שנים נוספות. במשך הזמן בו הרישום תקף לבעל הסימן יהיה
מונופול על השימוש בו, והוא יוכל למכור אותו או לתת בו זיכיון שימוש לאחרים כרצונו.
הבעלים של סימן מסחר רשום הוא בעל זכות לשימוש ייחודי בסימן ביחס למוצרים או שירותים לגביהם הוא רשום.
ולכן שימוש בסימן זהה או דומה עד כדי הטעייה על ידי אדם אחר ללא הרשאה, מהווה הפרה של סימן המסחר. במקרה כזה מספיק להוכיח כי הסימן רשום בפנקס סימני המסחר ואין צורך להוכיח כי הסימן בעל מוניטין בקרב הציבור, אין אפילו צורך להוכיח כי הציבור מתבלבל בפועל בין הסימנים, אלא רק כי הם דומים. יש לשים לב שההגנה ניתנת רק לגבי אותו סוג של מוצרים ושירותים, שימוש בסימן דומה כשמדובר בסוגים שונים הוא מותר על פי חוק ולא יהווה הפרה של סימן המסחר. עם זאת, כאשר סימן מסחר רשום לגבי סוג מסוים של מוצרים או שירותים, אך הוא גם ידוע היטב בישראל ("סימן מסחר מוכר היטב", כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת סימני המסחר), לא ניתן לרשום את הסימן באף סיווג אחר, ללא הסכמת בעל הסימן הידוע היטב. לדוגמה, סימן המסחר "
קוקה קולה" רשום לגבי משקאות, אולם לא ניתן יהיה לרשום אותו בסיווג אחר עקב היותו ידוע היטב בישראל.
על אף חובת הרישום, ניתן לקבל הגנה על פי פקודת סימני המסחר גם ללא רישום כשמדובר ב"סימן מסחר מוכר היטב". יש לשים לב כי קיים הבדל בין סימן מסחר מוכר היטב רשום לבין כזה שאינו רשום, סימן מסחר מוכר היטב שאינו רשום מקנה הגנה "רגילה", בדומה להגנה הניתנת לסימן מסחר רשום, אך הקושי הוא בהוכחת המוניטין של הסימן. כשמדובר בסימן מסחר מוכר היטב שהוא גם סימן רשום, ניתנת לו הגנה רחבה יותר הכוללת גם סימנים הנוגעים לסוגים אחרים של מוצרים ושירותים. ההוכחה שסימן זוכה למוניטין אינה פשוטה ולכן ניתן לומר שעדיף לבצע רישום של הסימן. מעבר לכך, אם הסימן טרם נרשם ייתכן מצב בו מישהו אחר יקדים וירשום סימן זהה כך שבעל הסימן הבלתי רשום יהיה חסר זכויות לגביו.
סימן מסחר מקנה יתרונות רבים לצד מעוניין בהליך משפטי, ובפרט - מקל מאוד על קבלת צווים זמניים. כמו כן, רישום סימן מסחרי מאפשר לתפוס סחורות במכס. הפרת סימן מסחרי היא לא רק עוולה אזרחית אלא גם
עבירה פלילית.
כמו כן, במקרים בהם השם או ה
לוגו בו עשה העוסק שימוש לא נרשם כסימן מסחר אך נצבר בו מוניטין רחב היקף, ניתן יהיה לעיתים קרובות לקבל סעד דרך דיני עוולות מסחריות (עוולת
גניבת עין) או דיני
עשיית עושר ולא במשפט כפי שנקבע בהלכה המפורסמת בעניין א.ש.י.ר בה נקבע כי ניתן לתת הגנה זו לקניין רוחני, גם כאשר החוק הספציפי לא נותן מענה.