אי פה אי שם
משתמש מקצוען
תפילה מסוגלת לומר קודם מבחן טסט
רבונו של עולם, אתה בראת עולמך מקדם ותלית בו כוכב אחד קטן ליהנות בו בני אנוש,
בראת בו יבשות, מדינות, ערים גדולות ובצורות, ושמת שכל למהלכים בו לנוע ממקום אחד למשנהו,
מעיר לעיר וממדינה למדינה, מהודו ועד כוש, בין בים בין באווירון ובין ביבשה.
מתחילה נעו אבותינו בבהמותיהם ימים רבים ואף שנים, אולם ככל שירדו הדורות טכסו ביחד עצה
כיצד להמשיך ולרדת במהירות וביעף,
אזי נתת בלבם רעיונות, הכשרת ותקנת להם הגלגלים אשר התגלגלו ובאו ביתר זריזות וביתר עוז,
הבהמות הובלו לשחיטה והמכונות מילאו את מקומותיהם ודרכיהם.
"אלוקי, עד שלא נוצרתי איני כדאי, ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי".
בכל שנות חיי המוקדמות הרגשתי את חסדיך הרבים מלווים אותי דרך כל שלוחיך היקרים,
ובכל מקום ומקום - הרבה שלוחים לו למקום , אלו הרעיפו את טובותיהם עלי תמיד,
בכל תחנה וצומת בחיים שעמדתי נעזב, מיד ראיתי צדיק שהעלני לצומת הבאה ברחמיו,
ושם נותרתי לאגור כוחות, להמשיך לחכות ולצפות, כל נהג ונהג שבא עלי נענעתי לו בראשי וידיי,
עד אשר הואיל לקחתני למחוז חפצי עם כל חפציי אשר עמדי, בקור ובחום תמיד הם באו,
פעמים נדירות במונית מחוממת, הרבה פעמים גם באוטובוס חשוך, לא חשוב מתי באו, לאף אחד אף פעם לא היה חשוב,
העיקר באו.
ובכל מיני צורות נשאוני, בישיבה, בשכיבה, בעמידה ובהשתטחות, עשרה בעמידה חמישה בשכיבה מאה נשארו בתחנה.
מכל נסיעה החכמתי, איזה שידוך נסגר היום ידעתי, גם את מה שנפל שלשום חוויתי, ובכל צרות עמך ישראל הצטערתי.
ואני הקטן לא בקשתי טיבותא לנפשי, לא השתכנעתי מחברים שונים לאורך השנים לקום ולעשות לעצמנו דינים,
רכב של אבא, משאית של שכן, או סתם קטנוע של מתבודד,
לא היוו בשום אופן תחליף לשרותיהם של השליחים המסורים, שהרי מגלגלין זכאי בגלגולים שונים ומשונים
רק על ידי חיובים ונקובים.
ועתה אב רחום ורחמן המנהג ברחמיו כל נהג ונהג שבעולם, על של עכשיו באתי, רמזיך הבנתי והשכלתי,
על רצונך שאתחיל לקבל מידיך הרחבות את כל הטוב ישירות לידיי הבטוחות,
ולא טובות של הנאה וקבלת דבר בתחינה שצרכתי יומיום מעם אחר.
ח"ו לא לימודי טיס דרשתי ולא על רישיון מסחרי חלמתי, B רגיל - מנועי פשוט יעני, אוטומטי, עם בלמים,
ואם יתאפשר אולי לשלב גם חסכוני, זאת אומרת כלשון העם – היברידי, ובכדי שלא להפיח בו בנ"א ויצא אז כל שכרי בהפסדי.
זהו, התחלתי והתקדמתי תיזזתי ותזמנתי, שעור לשעור חברתי והון רב גם שפכתי, עד אשר זכיתי
ולמבחן נגשתי, את כל השאלות ידעתי, נכון מראות קצת פספסתי אבל שמירת עיניים לא גרעתי.
-נסעתי גם נתתי ורק באמונה, שהרי אין מכונית נוגעת בחברתה כמלוא נימא.
-קבעתי עתים וקווים ברורים לעצירה.
-וממש לא עסקתי בצפירה ומריבה.
ועם כל זאת קבלתי דחייה, מה שתאורטית מקביל לשלילה.
חשכו עיני חמרמרו מעי, על מה ולמה עשה לי השם ככה, פשפשתי וחקרתי לא מצאתי.
הרי כוונתי היתה לכוון לדעתך, ואילו רק עלי היה תלוי ועומד המשא החרשתי,
אך מה עם אלה שכבר הבטחתי לקחתם תמיד עמדי, לכבדם במים קרים רק מתוך הרכב וח"ו לא מגלגליו חוצה.
מה עם הקבלה שלא לסרב לאף טרמפיסט שיתחוב ראשו בחלון רכבי וכמו שזוכר אני כמה זה חשוב מימי חלדי.
איה הם ימי התפילה הרבים שרוצה אני לעשות תמידין כסדרם, בין בשביל קופת העיר ובין בשביל שאר קופות חשובות.
מה עם הסבתא שממתינה לי שנים שאבוא לבקר,
ומה אעשה לה שתהיה בריאה, והרי אין אוטובוס ישיר למקום עדן מנוחתה,
עוד במושב זקנים בלובי חיכתה לי ואני, אני ל422 מיהרתי ואת כל האדומים שבכביש חציתי.
עשה גם בשביל ילדי התמימים תשב"ר שלא טעמו עדיין צורת קוף או אפי' סתם ג'ירף מזן אפריקאי פשוט,
למען אותה גמרא שלקחתי פעם מבית הכנסת באילת ורוצה להחזירה בכל נפשי, מה עם כל אלו וכיוצא בהם.
רבון העולמים האם קשה בעיניך שתתן לי מכל הרישיונות שבעולם רק רישיון אחד,
הצילני נא אלוקי כי במקלי עברתי את הטסט הזה ואין ברשותי אף פרוטה לטסט הבא.
אנא נהג אותי לפנים משורת הדין, ואני מבטיח לנהוג במדותיך בכל דרכי ומנהגי ישראל.
יהי רצון מלפניך אבי שבשמים מעביר כל עוון ופשע,
שיקוים בי מקרא שכתוב "תפול עליהם אימתה ופחד עד יעבור עמך ה',
עד יעבור, ויאמרו לי כולם וואו איזה רכב קנית".
שבע יפול צדיק וקם. אמן ואמן.
חדש בזירה, מחכה מאוד לתובנות מחכימות
רבונו של עולם, אתה בראת עולמך מקדם ותלית בו כוכב אחד קטן ליהנות בו בני אנוש,
בראת בו יבשות, מדינות, ערים גדולות ובצורות, ושמת שכל למהלכים בו לנוע ממקום אחד למשנהו,
מעיר לעיר וממדינה למדינה, מהודו ועד כוש, בין בים בין באווירון ובין ביבשה.
מתחילה נעו אבותינו בבהמותיהם ימים רבים ואף שנים, אולם ככל שירדו הדורות טכסו ביחד עצה
כיצד להמשיך ולרדת במהירות וביעף,
אזי נתת בלבם רעיונות, הכשרת ותקנת להם הגלגלים אשר התגלגלו ובאו ביתר זריזות וביתר עוז,
הבהמות הובלו לשחיטה והמכונות מילאו את מקומותיהם ודרכיהם.
"אלוקי, עד שלא נוצרתי איני כדאי, ועכשיו שנוצרתי כאלו לא נוצרתי".
בכל שנות חיי המוקדמות הרגשתי את חסדיך הרבים מלווים אותי דרך כל שלוחיך היקרים,
ובכל מקום ומקום - הרבה שלוחים לו למקום , אלו הרעיפו את טובותיהם עלי תמיד,
בכל תחנה וצומת בחיים שעמדתי נעזב, מיד ראיתי צדיק שהעלני לצומת הבאה ברחמיו,
ושם נותרתי לאגור כוחות, להמשיך לחכות ולצפות, כל נהג ונהג שבא עלי נענעתי לו בראשי וידיי,
עד אשר הואיל לקחתני למחוז חפצי עם כל חפציי אשר עמדי, בקור ובחום תמיד הם באו,
פעמים נדירות במונית מחוממת, הרבה פעמים גם באוטובוס חשוך, לא חשוב מתי באו, לאף אחד אף פעם לא היה חשוב,
העיקר באו.
ובכל מיני צורות נשאוני, בישיבה, בשכיבה, בעמידה ובהשתטחות, עשרה בעמידה חמישה בשכיבה מאה נשארו בתחנה.
מכל נסיעה החכמתי, איזה שידוך נסגר היום ידעתי, גם את מה שנפל שלשום חוויתי, ובכל צרות עמך ישראל הצטערתי.
ואני הקטן לא בקשתי טיבותא לנפשי, לא השתכנעתי מחברים שונים לאורך השנים לקום ולעשות לעצמנו דינים,
רכב של אבא, משאית של שכן, או סתם קטנוע של מתבודד,
לא היוו בשום אופן תחליף לשרותיהם של השליחים המסורים, שהרי מגלגלין זכאי בגלגולים שונים ומשונים
רק על ידי חיובים ונקובים.
ועתה אב רחום ורחמן המנהג ברחמיו כל נהג ונהג שבעולם, על של עכשיו באתי, רמזיך הבנתי והשכלתי,
על רצונך שאתחיל לקבל מידיך הרחבות את כל הטוב ישירות לידיי הבטוחות,
ולא טובות של הנאה וקבלת דבר בתחינה שצרכתי יומיום מעם אחר.
ח"ו לא לימודי טיס דרשתי ולא על רישיון מסחרי חלמתי, B רגיל - מנועי פשוט יעני, אוטומטי, עם בלמים,
ואם יתאפשר אולי לשלב גם חסכוני, זאת אומרת כלשון העם – היברידי, ובכדי שלא להפיח בו בנ"א ויצא אז כל שכרי בהפסדי.
זהו, התחלתי והתקדמתי תיזזתי ותזמנתי, שעור לשעור חברתי והון רב גם שפכתי, עד אשר זכיתי
ולמבחן נגשתי, את כל השאלות ידעתי, נכון מראות קצת פספסתי אבל שמירת עיניים לא גרעתי.
-נסעתי גם נתתי ורק באמונה, שהרי אין מכונית נוגעת בחברתה כמלוא נימא.
-קבעתי עתים וקווים ברורים לעצירה.
-וממש לא עסקתי בצפירה ומריבה.
ועם כל זאת קבלתי דחייה, מה שתאורטית מקביל לשלילה.
חשכו עיני חמרמרו מעי, על מה ולמה עשה לי השם ככה, פשפשתי וחקרתי לא מצאתי.
הרי כוונתי היתה לכוון לדעתך, ואילו רק עלי היה תלוי ועומד המשא החרשתי,
אך מה עם אלה שכבר הבטחתי לקחתם תמיד עמדי, לכבדם במים קרים רק מתוך הרכב וח"ו לא מגלגליו חוצה.
מה עם הקבלה שלא לסרב לאף טרמפיסט שיתחוב ראשו בחלון רכבי וכמו שזוכר אני כמה זה חשוב מימי חלדי.
איה הם ימי התפילה הרבים שרוצה אני לעשות תמידין כסדרם, בין בשביל קופת העיר ובין בשביל שאר קופות חשובות.
מה עם הסבתא שממתינה לי שנים שאבוא לבקר,
ומה אעשה לה שתהיה בריאה, והרי אין אוטובוס ישיר למקום עדן מנוחתה,
עוד במושב זקנים בלובי חיכתה לי ואני, אני ל422 מיהרתי ואת כל האדומים שבכביש חציתי.
עשה גם בשביל ילדי התמימים תשב"ר שלא טעמו עדיין צורת קוף או אפי' סתם ג'ירף מזן אפריקאי פשוט,
למען אותה גמרא שלקחתי פעם מבית הכנסת באילת ורוצה להחזירה בכל נפשי, מה עם כל אלו וכיוצא בהם.
רבון העולמים האם קשה בעיניך שתתן לי מכל הרישיונות שבעולם רק רישיון אחד,
הצילני נא אלוקי כי במקלי עברתי את הטסט הזה ואין ברשותי אף פרוטה לטסט הבא.
אנא נהג אותי לפנים משורת הדין, ואני מבטיח לנהוג במדותיך בכל דרכי ומנהגי ישראל.
יהי רצון מלפניך אבי שבשמים מעביר כל עוון ופשע,
שיקוים בי מקרא שכתוב "תפול עליהם אימתה ופחד עד יעבור עמך ה',
עד יעבור, ויאמרו לי כולם וואו איזה רכב קנית".
שבע יפול צדיק וקם. אמן ואמן.
חדש בזירה, מחכה מאוד לתובנות מחכימות
נערך לאחרונה ב: