בדיחות

[יוניברסל]

לצורך הכנת חוברת בדיחות עם שלל מדורים, דרוש לי בדיחות הקשורות לשפה ארמית, כמו משחקי מילים בין עברית לארמית

 

[געוואלדיג]

הני בבלאי טפשאי דאכלי נהמא בנהמא

ביצה טז, א
​

בני פומבדיתא מעיילין פילא בקופא דמחטא

עי' ב"מ לח, ב

ההוא בר בבל דסליק לארעא דישראל, נסיב איתתא, אמר לה: בשילי לי תרי טלפי, בשילה ליה תרי טלפי, רתח עלה. למחר אמר לה: בשילי לי גריוא, בשילה ליה גריוא. אמר לה: זילי אייתי לי תרי בוציני, אזלת ואייתי ליה תרי שרגי. אמר לה: זילי תברי יתהון על רישא דבבא. הוה יתיב בבא בן בוטא אבבא וקא דאין דינא, אזלת ותברת יתהון על רישיה. אמר לה: מה הדין דעבדת? אמרה ליה: כך ציוני בעלי. אמר: את עשית רצון בעליך, המקום יוציא ממך שני בנים כבבא בן בוטא.

סוף נדרים
​

 

[~נעמי~]

בסיפורים של רבי מנדל הוא מתמחה בזה.

 

[~נעמי~]

יש סיפור בגמרא על ההיא שאין בה שום דבר יפה הכל מכוער וניסו למצוא מה נאה בה עד שבסוף שאלו איך קוראים לך ואמרו לכלוכית (כמדומני) ואמר שמה יאה לה...
זה גם מעניין.

 

[געוואלדיג]

כן, זה ממש שם בסוף נדרים, לפני הסיפור של בבא בן בוטא.

 

[מאן דאמר]

זכור לי שלא בסוף נדרים, אלא בסוף פרק שישי או שביעי.

 

[אושר]

נדמה לי שיוניברסל מבקש לא בדיחות סתם בארמית, אלא כאלה הנוצרות בגלל הקשרי מלים בארמית או בגלל תרגומן מעברית לארמית. אולי משהו כמו:
שאלה: מנין יודעים אם כשאומרים בארמית "חמרא" מתכוונים ליין או לחמור?
תשובה: מסתכלים איפה הוא עומד; אם במרתף - הרי זה יין, אם באורווה - הרי זה חמור...

 

[BJAUICT]

על רבי יוחנן כתוב "וכי ר' יוחנן קטלא קניא הוא?" כדי לבטא שאינו איש מההמון הפשוט וזה בדיוק הביטוי "קטלא קניא"- קוטל קנים= אספסוף!- אסף סוף...

 

[BJAUICT]

יש סיפור בגמרא על ההיא שאין בה שום דבר יפה הכל מכוער וניסו למצוא מה נאה בה עד שבסוף שאלו איך קוראים לך ואמרו לכלוכית (כמדומני) ואמר שמה יאה לה...
זה גם מעניין.

לסיפור הזה יש משמעות עמוקה של הסבר מה פרוש המושג 'יופי'- אותו אמורא שאומר שם "ראה כמה נאה! שמה נאה לה"- לנו זה נשמע כמו בדיחה גרועה אם לא יותר גרוע אבל יש כאן הבנה שיופי זה התאמה של פנים וחוץ מי שתוכו כברו זה דבר נאה ולכן נאמר על בנות ישראל שנאות מבנות עכו"ם בגלל הצניעות. המראה החיצוני מותאם לנשמה ואין דבר נאה מזה

 

[מאן דאמר]

על רבי יוחנן כתוב "וכי ר' יוחנן קטלא קניא הוא?" כדי לבטא שאינו איש מההמון הפשוט וזה בדיוק הביטוי "קטלא קניא"- קוטל קנים= אספסוף!- אסף סוף...

זה לא הפירוש הפשוט, המקור של המילה הזאת הוא בפרשת בהעלותך 'והאספסוף אשר בקרבו'.
אבל בתור רמז או ווערטל זה דבר בכלל לא רע...

 

[געוואלדיג]

הסיפור שאני הבאתי מבבא בן בוטא אינו רק סיפור שסופר בארמית, אלא משחק מילים בין ארמית לעברית, יש להסתייע במפרשים שם.

 

[מאן דאמר]

ליתר דיוק, אני חושב שזה בין הארמית הבבלית לארמית הארץ ישראלית.
יש שם בוציניא, טלופחי, בבא.

 

[יוניברסל]

משחקי מילים

נדמה לי שיוניברסל מבקש לא בדיחות סתם בארמית, אלא כאלה הנוצרות בגלל הקשרי מלים בארמית או בגלל תרגומן מעברית לארמית. אולי משהו כמו:
שאלה: מנין יודעים אם כשאומרים בארמית "חמרא" מתכוונים ליין או לחמור?
תשובה: מסתכלים איפה הוא עומד; אם במרתף - הרי זה יין, אם באורווה - הרי זה חמור...

נכון מאוד - דרוש לי משחקי מילים בין ארמית לעברית, חן חן!

 

[agav]

איך נוצרה הגלידה? עי' אונק' פר' המן: כגלידא על ארעא, ובנוסף 'טעמו כצפיחית בדבש'...