שיתוף - לביקורת בא יבוא - סיפור בהמשכים ב5 פרקים קצרים

ה. רז

משתמש סופר מקצוען
כ"ח אב ג'תתצ"ב 62 שנים לחורבן הבית​

היום הייתי שם, בישיבת החירום של הסנהדרין, ושמעתי, כמו כל השאר, את הכרזתו של ר' עקיבא:"'דרך כוכב מיעקב'- אל תקרי כוכב, אלא כוזב. בר כוכבא זהו מלך המשיח"[1]. כן, כך הכריז רבי עקיבא על שמעון בר כוסיבא, צאצא בית דוד מצד אביו ומשתייך למשפחת כוהנים הקרובה לבית החשמונאים מצד אימו.

כולם, כל חכמי הסנהדרין, הסכימו עם קביעתו של רבי עקיבא, מלבד אבא.
אבא הוא מתלמידיו של רבי יהושע בן חנניה ונקרא בפי כל- רבי יוחנן בן תורתה. הוא, רק הוא יצא חוצץ מול קביעת רבי עקיבא ואמר:"עקיבא! יעלו עשבים בלחייך ועדיין אינו בא!"[2]
אבל רבי עקיבא נשא נאום חריף וחוצב להבות אש בעד מלך המשיח ור' טרפון, ראש הסנהדרין, קרא אליו:"עקיבא, כל הפורש ממך כפורש מן החיים!".
כל החכמים סמכו ידיהם על דבריו של רבי עקיבא. כל הצעירים משתוקקים להשתייך לצבאו של בר כוכבא. רבי עקיבא עצמו משמש נושא כליו של בן כוזיבא המלך[3],

ורק אני מנוע מלהצטרף למרד הגדול.


אבא לא מסכים שאצטרף. הוא אומר ששמע במו אוזניו את בר כוכבא מכריז בשעת יציאתו לקרב:"ריבונו של עולם, 'לא תסעוד ולא תכסוף'[4]. הלוא אתה אלוקים זנחתנו (ביד הרומיים) ולא תצא בצבאותינו. אף אם לא תסייע אותנו, גם אז אל תבייש אותנו, להחלישנו מפני עוונותינו, ותעזוב הכל אל דרכי הטבע"[5]. "אדם המסוגל לומר זאת- אינו מלך המשיח" משנן אבא באוזני שוב ושוב.

אבל קשה לי.
קשה לי לשמוע את ניצחונותיו של הצבא בן החמש מאות ושמונים אלף, אשר בסופה וברעש מדלגים ברחבי הארץ וידם בעורף הרומיים הנסים מנוסת חרב- ולא להניף עימהם את דגל המרד.
קשה לי לשמוע את גבורותיו של בר כוכבא שמספרים עליו כי הוא מקבל אבני בליסטרא באחת מארכובותיו וזורקן והורג מהן כמה נפשות[6] ולא ללכת אחריו בעיניים עצומות.
קשה לי להיפרד מחברי כאחי שרכב מכאן בעקבות בר כוכבא.
קשה לי
ובכל זאת שומע אני בקולו של אבא, אך ליבי בל עימי.


[1] איכה רבה ב, ד.
ירושלמי תענית ד,ה.
[2] ירושלמי תענית ד,ה.
[3] רמב"ם הלכות מלכים יא,ג.
[4] תהילים ס,יב.
[5] איכה ב,ד.
[6] איכה רבה ב,ד.
 

ה. רז

משתמש סופר מקצוען
ג' כסליו ג'תתצ"ב 62 שנים לחורבן הבית​

צבאו של בר כוכבא הולך מחיל אל חיל ומכיבוש לכיבוש, אך הניצחון שנחל היום עולה לאין ערוך על ניצחונותיו בעבר.
היום נכבשה ירושלים מידי הלגיון הרומאי. בהתקפת מחץ נועזת הניס בר כוכבא בראש צבאו את הרומאים מירושלים, עיר הקודש, וחגג את ניצחונו.
אבא אומר שזהו אך ניצחון זמני ואינו מוכן בשום אופן לשקול מחדש את דבר היות בר כוכבא משיח.
"מי שאינו לוחם בשם ה' לא ינחל ניצחון" טוען אבא ולא מוסיף דבר וכך גם אני נאלץ להישאר מאחור.

אלעזר, חברי הטוב, חזר היום לביתו לביקור קצר שופע סיפורי קרב וניצחון.
אלעזר תמיד היה אמיץ וגיבור. הוא התקבל לצבאו של בר כוכבא מיד לאחר שכרת ארז מן הלבנון בעודו רוכב על סוסו ומאז הינו נמנה על צבאו האדיר של בר כוכבא המונה ארבע מאות אלף גיבורים.[1]

אלעזר הביא עימו מספר מטבעות אשר טבע בר כוכבא. על צידם האחד מוטבע: "שמעון נשיא ואלעזר הכהן", שם ירושלים מצד שני ו-"שנה ראשונה לגאולת ישראל"[2]...
משפחתו של אלעזר גאה בו על היותו גיבור חיל, אמיץ לב ולוחם מלחמתו של משיח. גם אלעזר מאושר בדרכו והולך אחרי בר כוכבא באש ובמים.

אבל אבא אמר לי כי גם הוא גאה בבנו- דווקא משום שאינו חייל בצבא המרד אלא בין חיל הכובש יצרו.

וניחמוני דבריו.
[1] ירושלמי תענית ד,ה.
[2] עבודה זרה נג, ורשי ותוספות שם.
 

ה. רז

משתמש סופר מקצוען
ז' באייר ג'תתצ"ד 63 שנים לחורבן הבית​

הרבה זמן לא כתבתי והרבה התרחשויות עברו מאז ניצחונו של בר כוכבא בירושלים, עיר הקודש.
בר כוכבא וצבאו מבוצרים בעיר ביתר ונצורים ע"י הצבא הרומאי האדיר.
אבל בגלל מה שקרה השבוע איני יכול להישאר אדיש ולא לכתוב את ההתרחשויות.
לאחרונה חל מפנה בתנועת המרד.
בר כוכבא אמר לחכמים:"אני המשיח"[1].
אמרו לו:"במשיח כתיב:"והריחו ביראת ה'"[2], שמריח ודן ברוח הקודש ואינו דן לפי טענותיהם ועדותם של בעלי הדברים[3]. נראה אם הוא (בר כוכבא) מריח ודן"...
כיוון שראו שאינו מריח ודן נתייאשו ממנו[4].
וכבר אין ר' עקיבא נושא כליו, ואף לא הלך עימו לביתר.

מעשה נורא שהסעיר את כל הארץ והוכיח ביתר שאת כי בר כוכבא אינו מלך המשיח קרה בתוככי ביתר הנצורה:
ר' אלעזר המודעי, דודו של בר כוכבא, אשר התפלש בשק ואפר ובכל יום ויום היה מתפלל ואומר:"ריבון העולמים, אל תשב בדין היום! אל תשב בדין היום!"[5] הואשם ע"י אנשי זדון במגע עם מרגל כותי וכתוצאה מכך הובא בפני בר כוכבא. אחרי דין ודברים חריף ביניהם, בעט בר כוכבא בדודו שנפל ומת במקום.
מיד יצאתה בת קול ואמרה:"אתה הרגת את ר' אלעזר זרועם של ישראל וסימית עין ימינם, לפיכך זרועו של אותו האיש יבש תיבש ועין ימינו כהה תכהה"[6].

אבא שותק ואינו אומר דבר, לעת עתה, ואני איני חפץ לדחוק בו לומר את אשר בליבו.
בינתיים עוברות שמועות מפה לאוזן כי המצב בביתר בכי רע. רעב כבד בעיר וקץ המצור אינו נראה באופק.
הרומאים הציבו סביב לעיר שמונים אלף קרני מלחמה ראשי גייסות אשר כל אחד ואחד מהם ממונה על כמה חיילות,[7] וכולם מחכים לשעת כושר ראשונה בכדי לפרוץ לעיר.

הבריות אומרות כי אין סיכוי לביתר ואך בדרך נס תוכל להינצל.
האם יתרחש הנס?
האם לא מהרו מדי מפקדיו של בר כוכבא לטעון בגאוותם:"אל יסעד ואל יכשיל"?

והאם, האם ירחם ה' על עמו שחטא???


[1] סנהדרין צג.
[2] ישעיה יא,ג.
[3] פירוש יד רמה שם.
[4] סנהדרין צג.
[5] ירושלמי תענית ד,ה.
איכה רבה ב,ד.
[6] זכריה יא,יז.
[7] סנהדרין צג.
 

ה. רז

משתמש סופר מקצוען
ט' באב ג'תתצ"ה 64 שנים לחורבן הבית​

היום נפלו חומות ביתר ועימן שקעה גם השמש ואבדה התקווה האחרונה לניצחון.
היום דעך זוהר בר כוכבא והיה לבר כוזיבא.
היום שוצפים נהרות דם שש מאות אלף קורבנות יהודים ברחובות העיר הכבושה ועימם שוצף גם ליבי וגועש.
הרומאים, בעזרת הכותים הבוגדים, נכנסו לביתר דרך המנהרות התת- קרקעיות וכבשוה בסערה.
אנשי צבא בר כוכבא לחמו עד טיפת דמם האחרונה ומשנטלה גם היא מגופם החלש כרעו ונפלו גיבורי ישראל.
תינוקות שהיו בעיר נכרכו בספריהם ושרפום[1]. רבן שמעון בן גמליאל אמר:"לא נשתייר בהם אלא אני"[2]...
גופת בר כוכבא הובאה לפני אדריינוס קיסר ומצאו נחש כרוך עליו. אמר אדריינוס:"אילו לא הרגו אלוקיו מי היה יכול להורגו?"[3] וקרא עליו:"אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם"[4].

המרד הובס.
אלפי צעירי עמנו נרצחו.
איכה אוכל לבכות את שבר עמי וצרתו???
"לא כוכב דרך מיעקב", אמר אבא, "כי אם כזב", אכן, לא גאולה הביא עימו שמעון בר כוזיבא כי אם חורבן, הרס ואובדן.
בימים אלו באים על עמנו זמנים קשים. קיסר רומי נוקם בנו וגוזר גזירות שלא נשמעו כמותן. אדריינוס טימא את ירושלים והפכה ל"אליה קפיטולינה" עיר האלילים. הוא העמיד את צלם החזיר, סמלו, בשערי ירושלים וחשכו עיני כל ישראל.
מתי נחזה בשוב ה' ציון באמת?

מתי???


[1] איכה רבה ב,ד.
[2] איכה ג.
גיטין נח.
[3] ירושלמי תענית ד,ה.
[4] דברים לב,ל.
 

ה. רז

משתמש סופר מקצוען
ד' תשרי ג'תתצ"ו 65 שנים לחורבן הבית​

שלשום ראיתים נצבים תלויים כחומה ולא יכולתי לעשות דבר.
רופוס אסר על קבירת הרוגי ביתר והעמיד חיילים כדי לשמור על קיום מאמרו.
כסומא, אחוז תזזית, תרתי אחר חברי האהוב. "אל תחפש" – זעק קול בתוכי- "לא תוכל לראותו כך", אך ליבי הכואב לא שמע. עמדתי מול אלעזר אשר לא יוכל לחייך אלי עוד לעולם וקרסתי תחתי רופס מבכי.

דמעתי. דמעתי ללא הפסק, עד שכלתה בי כל דמעה ואז בא אבא לקחתני הביתה.
הוא מצאני כורע על הארץ והתיישב לצידי על האדמה האדומה, מניח ידו על כתפי הרוטטות.
"שתי שנים ומחצה הייתה מלכות בן כוזיבא בביתר"[1], אמר לי אבא בשקט כאוב את שאמרו חכמים, "עד שגרמו עוונות... כי בדורו של משיח עמדו והיו מדברים בו על קץ הגאולה, דוחקים את הקץ, ויקראו במקראות ונכשלו".
"כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב. אם יתמהמה, חכה לו, כי בוא יבוא, לא יאחר".
אשרי המחכה", הגביה אבא מעט את קולו.

הרגשתי איך הדם היהודי תוסס תחתי מתחת לפני האדמה.

"אשרי המחכה, ויגיע לימים..!"[2]


[1] סנהדרין צג.
[2] דניאל יב, יב וסדר אבודרהם.
 

באקינגהם

משתמש מקצוען
יש כאן איזושהי כונה למסר רלונטי - מתיחת ביקורת על כיוון או דרך כלשהי, או סתם סיפור היסטורי בעל מסר כללי ורב-דורי?
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמט

א הַלְלוּיָהּ שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים:ב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם:ג יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ:ד כִּי רוֹצֶה יְהוָה בְּעַמּוֹ יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה:ה יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם:ו רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם:ז לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכֵחֹת בַּלְאֻמִּים:ח לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל:ט לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו הַלְלוּיָהּ:
נקרא  29  פעמים

לוח מודעות

למעלה